הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתיצילום: באדיבות המצולם

"אחת ההחלטות המשמעותיות בעולמי בעת הזו", אומר הרב ברוך אפרתי בתחילת שיחתנו, "הינה התמקדות בפעילות חינוכית, חיובית, מתקנת. בשנים האחרונות סר חינה של הפעילות הלעומתית, כזו המבקרת דברים ומביעה התנגדות כלפיהם, ועולה קרנה של בנייה חינוכית ורבנית. לעניות דעתי רעש תקשורתי ופוליטי פחות משנה את המציאות, ומאידך עשייה חינוכית ורבנית, עמוקה וקוהרנטית, מחלחלת לעומק ומתקנת עולם במלכות שדי".

"אברהם אבינו פעל באור כשדים כמוחה. הוא התעסק שם לא מעט במחאה כנגד הטעויות של אביו ושל נמרוד, ובצדק. הוא ניצב בעבר אחד של הנהר, לעומת הטועים אשר ניצבו מן העבר השני. אולם בחרן אברהם החל בעשיה חינוכית וברבנות קהילתית באוהלו הפתוח והמזמין, ושם הצליח לעשות נפשות רבות יותר, יחד עם רעייתו".

"אני בוחר לעסוק פחות בקבילה על הרשעה, ולהתמקד יותר בהוספת אור, בהוראת התורה הקדושה, בפסיקה ובכתיבה. ללמוד ולהתקדם עם הבריות הטובות שה' ברא, ופחות לדבר על הבריות. אני מקווה שבעזרת ה' הספר החדש יהיה צעד חשוב בנושא".

במקביל למיקוד החדש בתפיסתך, אי אפשר שלא להבחין גם בשינוי הגופני של הרב. האם יש קשר בין הדברים?

"קיבלנו מרבינו הרמב"ם, שבריאות הגוף שזורה בבריאות הנפש. לפני כמה שנים הורדתי ממשקל גופי משקל רב. זהו מהלך של העמקה בתפיסת החיים. לפני חמש שנים למדתי כהרגלי בחודש אלול את ספרו של מרן הרב זצ"ל 'אורות התשובה', ובתוך כך חזרתי על הסעיף הראשון בספר – המדבר בין היתר על התשובה הטבעית, הגופנית.

"בשנה ההיא עצרתי שם, והרהרתי. לא רציתי להמשיך כל עוד לא עשיתי את התשובה הזו כראוי. הבחנתי בכך שהתשובה הגופנית הינה חיונית עבורי, כחלק מהתשובה הכוללת יותר של האישיות. הירידה במשקל הייתה מהירה, משום שהיא ישבה על המשבצת של עבודת ה', ולא על צרכים או ערכים אחרים. עסקתי בכושר גופני מאומץ ובאכילה בריאה, מתוך אותה השקפה המביאה לקיום המצוות.

"היחס לגוף קיבל את ערכו מעולם ההלכה והאמונה, אך זו היתה גם השפעה הדדית. כשאתה עסוק בדחיית סיפוקים ובמאמץ אישי גופני לאורך זמן, העולם הרוחני שלך מגיב ומתפקד בצורה שונה. אתה פחות פזיז, ויותר מכבד מאמצים של ברי פלוגתא בבית המדרש, שאינך מסכים איתם. תהלוכות החיים ארוכי הטווח מתבלטים ביתר שאת, בגוף ובנפש".

דרך אמונה בחרתי

"נולדתי כבן בכור למשפחה דתית לאומית ברמת גן", מספר הרב אפרתי, 41, נשוי ליהודית המשמשת כמנהלת חטיבת ביניים ואב לשבעה, פוסק הלכתי, רב קהילתי באפרת, יו"ר 'דרך אמונה', העוסק גם בתחום הטיפול. "אבא היה אז סטודנט בבר אילן, אמא עולה חדשה מאירלנד, ובגיל חמש עברנו לגבעת שמואל שהייתה אז מושבה קטנה. קיבלתי מהוריי מסירות לתורה ולציונות. אני זוכר את עצמי נרדם לקולו של סבי זצ"ל בחדר הסמוך לומד זוהר בחצות הלילה, ומתעורר לקולו לומד גמרא לפנות בוקר כשהוא מעוטר בתפילין. גם אבי נוהג כך עד היום, לא פסיק פומיה מגרסא כפשוטו".

סבי היה רב קהילה ברמת גן, ואבי רב בגבעת שמואל. אני מרגיש רחוק ממדרגתם, וכוסף מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי. סבתי מצד אימי היתה לוחמת אצ"ל באנגליה, ועסקה בהברחת תחמושת לישוב היהודי בארץ. היה לנו קשר קרוב, והיא, כמו אימי, העניקה לי קשר עז לציונות ולארץ ישראל.

"למדתי בבית הספר 'סגולה' בבני ברק, ולאחר מכן בישיבה התיכונית בשעלבים, שם למדתי אצל הרב שמואל אקשטיין ז"ל - דמות שהשפיעה באופן עמוק על חיי. הוא היה אדם שהתהלך לפני האלוקים, דמות מופת מבחינה חינוכית ותורנית. הערכתי אותו מאוד. בגיל צעיר יחסית הכרתי גם את רבה של גבעת שמואל, הגאון הרב יעקב יוסף זינגר זצ"ל, מגדולי חסידות ערלוי. הוא השפיע עלי רבות והיתה לי קרבה אישית עימו. הרב זינגר היה דמות רבנית קסומה, המלאה באהבה לבריות ובדבקות בה' ובתורה לצד ענווה אנושית. זכיתי לשמוע מתורתו במשך שנים".

לאחר הישיבה התיכונית, היכן עיצבת את עולמך הרוחני באופן בוגר ומשמעותי?

"אחרי שעלבים למדתי שנה אחת בישיבה הגבוהה בבית אל, ואז עברתי למרכז הרב. לאחר כמה שנים התחתנו, והמשכתי ללמוד בישיבה כאברך. המפגש כבחור ואברך צעיר, עם ראש הישיבה גדול הדור מו"ר ר' אברום שפירא זצ"ל, הותיר בי רושם עמוק. הייתי לומד ממנו, אך גם מתבונן בו לומד. לצד התורה והגמרא, למדתי ממנו אורחות חיים. שמחת מצווה, נורמאליות, עמל, וקשר של מחוייבות עם מוסרי התורה בדורות הקודמים.

נפשי נקשרה ברב מרדכי שטרנברג שליט"א, שהשם ישלח לו רפואה שלימה. השתתפתי בשיעוריו הקסומים, ומקרבתו התחדדה השקפתי. בזכות תורתו ומידותיו, נוספה אצלי קומה בוגרת ביחס לרצינות התורה, עמקותה ותומתה.

"לאחר מספר שנים עברנו לישוב חמדת בבקעת הירדן - שם למדתי בכולל לסמיכה מטעם הרבנות הראשית, ובמקביל לימדתי במכינה הקדם צבאית 'חמדת יהודא', במכינה הסמוכה בישוב 'משכיות' ובישיבת ההסדר 'מעלה אפרים'. לאחר ארבע שנים בבקעה עברנו לאפרת, לשכונת הזית, והתחלתי לעבוד כראש המכינה הקדם צבאית 'מעוז' בלוד. לאחר מכן שימשתי כרב קהילת 'זית רענן' באפרת. כשראיתי שהרבנות הקהילתית דורשת ממני השקעה רבה ושלא אוכל להמשיך בשני התפקידים יחד, עזבתי בצער את המכינה בלוד. כך קרה גם בהמשך, כשהייתי ראש ישיבת ההסדר באפרת, ונאלצתי לבחור באחד משני התפקידים - רבנות קהילה או הובלת ישיבה. לא חשתי שאוכל לתת את כולי בשני כובעים אלו גם יחד, לצד הורות לילדיי וזוגיות מוצלחת עם אשתי.

"הרבנות באפרת התאפיינה בפעילות אינטנסיבית, בעיקר סביב בני הנוער וענייני הזוגיות. לאחר שבע שנות רבנות בקהילה האשכנזית האהובה, הרגשתי צורך לעשות שינוי בקצב החיים שלי ובסגנונם ועברתי לקהילה הספרדית. האופי הספרדי של הקהילה והחיבור המחודש למקורותיי היטיבו עמי והוציאו ממני יכולות ותכונות שהיה חשוב לי לשבץ בעבודת ה'. העניין קשור למה שהזכרנו לעיל - האיזון בין המצוי לרצוי בהשקפה, והרצון לעודד תהליכים חיוביים במקום למחות על הדברים שעדיין לא תוקנו.

"אני מרגיש שפעמים רבות הספרדיות מדברת בשפה של 'מתקדם ומשתדל', ולא רק בשפה של 'טוב ורע'. שני הסרגלים הללו חשובים מאד שיתקיימו בעבודת ה', ואני משתדל ששניהם יהיו מצויים בי. אני מעדיף כעת לעסוק בעידוד הטוב ולא רק בחידוד ההבדלים בין טוב לרע. יותר להאיר, פחות לבקר. כאשר עברתי להתפלל בקהילה הספרדית לא חשבתי להיות רב הקהילה, אך הדבר קרה בצורה טבעית ובאהבה הדדית. אני שמח על כך מאוד, ועבודת ה' שלי נתרמת מכך ברמה האישית. עיקר עיסוקי הוא בפסיקה הלכתית, ואני מקפיד לעמוד בקשר קרוב עם גדולי ישראל בכל סוגיה גדולה ומחודשת, ולדון בה לפניהם עד שיכריעו. בעיקר עם מורי ורבי הגאון הרב אביגדור נבנצל, ועם הגאון הרב דב ליאור שליט"א. הגאון הצדיק הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה עבורי כתובת לשאלות כבדות עד פטירתו. במקביל אנו הולכים בביתנו על פי דרכו ההלכתית והמרתקת של הגר"ע יוסף זצ"ל".

שמו של הרב הוזכר כמועמד לרבנות אפרת, האם הרבנות עומדת על הפרק?

"אני אוהב את אנשי אפרת אהבת נפש, מעריך את הציבור ורואה בו אורות יותר מצללים. יחד עם זאת, אינני מעוניין לכהן בתפקיד רב העיר אפרת. יש רבנים המתאימים למשימה זו יותר ממני".

במה הרב עוסק כיום בנוסף לרבנות הקהילה הספרדית?

"בחינוך ילדיי ליראת שמים, ועבודת השם זוגית עם רעייתי. לצד זאת, אני עוסק בארגון רבני 'דרך אמונה', מלמד בישיבת 'נטע שורק' באפרת, בבית הכנסת הגדול ובכמה מדרשות בירושלים, דיין בבית דין לממונות, ורב קהילה וירטואלית".

הרב יוכל להסביר על מהות ארגון 'דרך אמונה'?

"לפני כשמונה שנים פנו אלי הרב קלונסקי והרב שטיינר שליט"א והציעו שאקח עלי את התפקיד לטובת בניית הארגון מחדש. רבני 'דרך אמונה' מרגישים את הצורך להדגיש שוב את מה שאמור להיות מובן מאליו - את מחויבותנו לארץ ישראל ולזהותה היהודית של המדינה, ולמען כך השתדלנו ואנחנו עדיין משתדלים. ישנו קשר קרוב עם גאון האמונה הרב צבי טאו שליט"א, ועם רבנים מכיוונים תורניים נוספים.

"הדברים נעשים לשם שמים, במכנה המשותף למען ארץ ישראל וקדושת היהדות במדינה. במפריד בין הרבנים פחות נגענו, והתמקדנו בערכים המשותפים לרבנים אוהבי הארץ וקדושתה. עיקר הפעילות ההתנדבותית שלנו היא מאחורי הקלעים, בחיזוק הרבנות הראשית ובתמיכה רבנית דיסקרטית ברבנים המכהנים בשטח המתמודדים עם בעיות התרבות המורכבת המערבית בקהילותיהם ההטרוגניות. ברוך השם, מאז קמו עוד כמה ארגונים העוסקים בחיזוק הזהות היהודית, ובתמיכה רבנית, והדבר מוסיף רק ברכה בעם ישראל".

הרב הזכיר את הקהילה הווירטואלית. במה מדובר?

"מדובר בקהילה ווירטואלית המתנהלת דרך ווטסאפ ומדיות מתקדמות, ההולכת וגדלה בקצב מהיר. שבע קבוצות הווטסאפ מונות כיום כאלף בני אדם, ולמעשה זו קהילה חמה המורכבת מגברים, נשים ובני נוער מכל רחבי הארץ, המקיימת פעילות אינטנסיבית בנושאים תורניים – פסיקת הלכה בכל תחומי החיים, שאלות בעיון הלכתי, תשובות באמונת ישראל, הדרכה לזוגות, הנחיה בנושאי חינוך ילדים ונוער, פרסום מאמרים תורניים, קיום שיעורי זום, דפי לימוד משפחתיים ועוד. הפעילות ההלכתית המשמעותית המתקיימת בקבוצות גורמת לכך שכל דקות היום שלי מלאות בעמל תורה בזכות השואלים והשואלות, ואני מודה לה' על כך".

אני מניח שבקבוצות מעין אלה יכולות לחזור שוב ושוב אותן שאלות, עניין זה לא מעיק עליך?

"למדנו מהלל הזקן שצריך לענות גם כשהתשובה ברורה מאליה, ומשמאי הזקן למדנו, שעלינו לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. הרבנות מחייבת מתינות ומאור פנים כלפי כל שואל ושואלת. הדבר אכן לוקח שעות רבות בכל יום, אך אני מרגיש שלשם כך נוצרתי. בעבר היו באים לבית הרב כדי לשאול שאלות. זו גם הדרך המומלצת כיום, אולם הרוב שואלים גם ובעיקר בווטסאפ ובכלי המדיה השונים בשל הנגישות והזמינות, ובעיקר בשל תחושת השייכות של השואל לקבוצה רחבה של אנשים ונשים בעלי עניין תורני דומה לשלו הצופים בשאלתו.

הרב הזכיר את ההתמחות בטיפול. מדוע רב צריך התמחות כזו?

כחלק מתפקידי כרב הרגשתי צורך ללמוד בצורה מדויקת יותר את תחום היחס האישי והזוגי, ולכן למדתי פסיכותרפיה, ייעוץ זוגי והנחיית הורים. הקמנו מכון באפרת עבור יחידים, זוגות והורים, מרחבי הארץ. המפגש נעשה באווירה רבנית עם כלים מקצועיים. למעשה מדובר בטיפול של תכני קודש, המועברים בכלים מקצועיים ואישיים של חולין. אם למשל זוג מגיע להתייעץ בנושא אישות, נקודת המוצא תהיה עבודת ה' שבנפש ובגוף, והכלים לעבודת ה' הזו הם כלים מקצועיים-טיפוליים באורה של תורה. כך גם בייעוץ הורי או אישי. יש צורך בידע מקצועי על מנת לסייע לזוג והורים, ולכן היה חשוב עבורי להשתלם בכלים אלו, כרב. לקראת כל מפגש, אני מתפלל להשם יתברך שלא תצא תקלה תחת ידי ושאזכה להשכין שלום בעולמו.

"בתוך תחום הרבנות והחינוך, ישנו מיקוד בבני הנוער, כולל במגדר ובנטיות השונות אשר הנוער מתמודד עימן במבוכה. מורי ורבי ר' אברום שפירא זצ"ל נהג לומר שהנוער הם עיקר ההשקעה שלנו, והם העתיד של מסורת התורה. פתחנו קבוצת ווטסאפ ייעודית לבני נוער, ואני מטפל ומעביר שיעורי תורה מיוחדים לבני ובנות נוער בגילאים שונים".

להיות אדם

כאמור לעיל, ראיון זה מתקיים לכבוד צאת ספרו החדש של הרב אפרתי, 'קריאות חדשות בתורה', אשר יוצא לאור בהוצאת ספריית חוה. "הספר החדש הוא פרי יוזמתם של תלמידים" אומר הרב אפרתי, "אשר הציעו שדברים אשר נאמרו במשך השנים במקומות שונים יאספו לספר. הספר הטרוגני בסגנונו, בתכניו ובנקודות מבטו על המציאות. דברי התורה הכתובים בו נאמרו ונכתבו מעל במות שונות שיועדו לאנשים שונים בגילאים שונים, מה שלדעתי גורם לו להיות מגוון יותר. מהותו של הספר היא קריאה חדשה בפרשות התורה ובחגי ישראל - הכוללים כמובן את חגי מדינת ישראל – וזאת במבט המחויב לקדושת התורה ולדברי חז"ל. הדברים המובאים בספר אינם סיכום דעות המובאות בחז"ל, אלא מעלים מבט חדש ומקורי על הפרשות.

"המאמרים בספר עוסקים במניפה רחבה של נושאים - תמימות, ישרות, היחס לתרבות העכשווית, נשיות וגבריות, נאמנות הלכתית, המבט האופטימי, ציונות מתוך תורה, היחס לחכמה כללית, אומץ ופחדנות, חינוך ילדים, תורת הרזים, תרבות הוויכוח, אנטישמיות מודרנית, משיחיות בית דוד, המקדש והקורבנות בעולם המודרני, שלמות ארץ ישראל, ענוות אמת, איזון נפשי, צמחונות, היחס לגדולי התנ"ך, לטבע, לאסתטיקה, מדע ותורה, היחס למדיה, תפיסתם הפסיכולוגית והפילוסופית של פרויד, מיל, הובס, ניטשה, היידיגר ולוק - אל מול תפיסת התורה הקדושה, ועוד. המבט בערכים אלו צומח מתוך עיון בפרשות השבוע, ושזור בהן.

אחד הנושאים הדומיננטיים בספר הוא היחס הראוי מצד ההורים לבנים ובנות דתלשי"ם. אנו מעמיקים במאמרים במשנתם החינוכית של גדולי התנ"ך, אשר חלק מילדיהם סרו מן הדרך. ניתן להבחין כיצד הם המשיכו לאהוב את ילדיהם, האמינו בהם ובכוחם לעבור את המסע האמוני, ובפירות הטובים המגיעים מאמון זה לאורך שנים. האמון ההורי בילד אשר סר מן הדרך, נובע מאמונה בבורא, אשר שם אותי בתפקיד האב או האם לנשמה זו, ומכאן שיש לי את היכולת ואת הזכות לאהוב אותו ולהאמין בכוחו לעבור את המסע האישי".

לגבי המשך הדרך, כיצד הרב רואה את העשייה העתידית שלו?

"אשתדל להמשיך להיות אדם, ולהתחזק ביראת שמים עם אשתי וילדיי. כל השאר הן רק תוצאות, כפי המציאות שהשם יתברך יזמן לפנינו. במקביל להוצאת הספר נערכים כעת כרכי שו"ת המכילים שאלות שנשאלתי במהלך השנים ואת התשובות שהשבתי עליהן. לצד זאת, הקהילה הווירטואלית גדלה כל העת ברוך השם, ואשמח אם היא תצמח בעוד אלפי משתתפים, כך שתרבה תורה וקדושה בישראל".