את הניגון "ישמחו במלכותך" למדה אסתר רוזנצויג-בידרמן מאביה ר' בעריש בידרמן ז"ל, חסיד ראדזין בקהילת ראדזין-חעלם, ונכדה, בנימין רוזנצויג, מספר כי לניגון הזה הייתה סבתא קשורה במיוחד.
סבתא אסתר רוזנצויג (מהבית: בידרמן, מצאצאי ר' דוד מלעלוב), שנולדה בחלם שבפולין בבית של חסידי רדזין, ושעלתה לארץ מדרום אפריקה לפני קום המדינה, הייתה אוצר בלתי נדלה וחי של מנגינות חסידיות.
היא שימרה והעבירה ליוצאי חלציה בשקידה בעקשנות ובמסירות עשרות לחנים ייחודיים, שאינם מוכרים כיום. היו שם לחנים של בעלי מנגנים חסידיים מאבות אבותיה, ושל החצר החסידית על ברכיה גדלה, ועוד רבים.
"בשנותיה האחרונות" מספר בנימין, "היו עיניה מתלחלחות בדמעות בכל פעם שהיינו מנגנים אותו, את "הישמחו במלכותך" של אבא שלי". הזמן המיוחד לניגון זה, היה בקידושא רבה לאחר תפילת מוסף של שבת קודש".
"השולחן היה מתמלא עוגות, רבות מהן מעשה ידיה. את העוגות הייתה מעטרת גם קצת שתיה חריפה, בחלקה גם היא מעשה ידיה: "אייריש קרים" משובח, שהושקה למסובין בהזדמנות זו במיוחד. ואז העיניים של אבא נעצמות, ומתנגן לו ה"ישמחו במלכותך" באהבה ובחן. ושוב סבתא מנצחת על החבורה בידיה. אחיי אומרים שהרגע הזה צרוב בליבם כפסגת השבת".
"בשנותיה האחרונות, בכל הזדמנות סבתא הייתה מבקשת-מתחננת: המשיכו לשיר! העבירו את השירים לדור הבא. אבא שלנו האהוב, ר' טוביה רוזנצויג הי"ו, שעוד בחייה של סבתא אימץ את מורשתה אל ליבו בכל כוחו, שר איתה ועבורה את הניגונים המשפחתיים בכל שבת ובכל הזדמנות, עוצם עיניים ושר".
"השולחן סוער: פוליטיקה, מילתא דבדיחותא, עדכונים או דיונים ברומו של עולם. ואבא- סבא טוביה בשלו, מתייחד עם עונג השבת. ואשרי המצטרף".
"לרגל יום ההולדת השבעים שלו התכנסנו למפעל ההקלטה הזה" הוא מסכם, "יהיה מפעל ההקלטות הזה, נחת רוח לנשמתה המיוחדת של סבתא, ולשמחת לב אבינו. שנזכה להעביר את המורשת המתוקה והמיוחדת הזו הלאה, לדורות".