תפילה בכותל המערבי
תפילה בכותל המערביצילום: שלו שלום/TPS

יהודים בארץ ובעולם כולו יצומו מחר (שלישי) לזכר תחילת המצור על ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל. זהו צום אחד מתוך ארבעה צומות בהם אנו אבלים על חורבן הבית, לצד י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה.

הצום מתחיל מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ונהוג שלא לאכול או לשתות. בניגוד ליום כיפור, בעשרה בטבת מותר להתקלח, לנעול נעלי עור ולהמשיך בשגרת החיים.

זמני כניסת ויציאת הצום:

ירושלים:

כניסת הצום: 5:19

יציאת הצום: 16:59

תל אביב:

כניסת הצום: 5:21

יציאת הצום: 16:56

חיפה:

כניסת הצום: 5:22

יציאת הצום: 16:55

באר שבע:

כניסת הצום: 5:19

יציאת הצום: 17:00

טבריה:

כניסת הצום: 5:20

יציאת הצום: 16:50

צפת:

כניסת הצום: 5:21

יציאת הצום: 16:55

צום עשרה בטבת מציין את תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ותחילתה של המלחמה, שבסופה נחרבו ירושלים ובית המקדש ועם ישראל הוגלה מארצו למשך 70 שנה.

בשנת 1950 קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי", לזכר נרצחי השואה שמקום ומועד קבורתם לא נודע.

חשיבותו של הצום איננו באירוע עצמו של המצור, אלא בסוף התהליך- חורבן בית המקדש ביום תשעה באב. חשיבותו של הצום היא בכך שאיננו מתמקדים במעשה החורבן עצמו, אלא מתחילים את התיקון שלו מהשורש, מההתחלה שלו, מתחילת המצור בעשרה בטבת. בצום זה אנו עוסקים באירועים שהובילו לשורש החורבן ומתוכם מצליחים לתקן אותו מהיסוד.

הרב צבי יהודה קוק אמר שיש לתקן בעשרה בטבת שלושה עניינים אלו: א) לעומת המצור על ירושלים – לחזק את חומות ירושלים ולבנות את הארץ ברוח ובחומר. ב) לעומת מיתת עזרא, יש להגדיל תורה ולהאדירה תוך עיסוק בקיבוץ גלויות כדרכו של עזרא הסופר. ג) לעומת תרגום התורה ליוונית, יש להבריא את הרוח והתרבות הישראלית המקורית, ולעקור ממנה את הרוחות הרעות שדבקו בה במשך הגלות ושלטון הגויים.