התחלה// נולד בגרמניה לפני 74 שנים. ההורים גרו ברוסיה בזמן המלחמה והיו בדרכם לארצות הברית. "נולדתי בדרך".
פליטים// בגיל שישה חודשים הגיע לארצות הברית. בשלב הראשון התגוררה המשפחה בשכונה של אפרו־אמריקאים. "להורים לא היה כסף, חיינו בעוני. היינו פליטים בכל המובנים. הילדות שלי הייתה בתנאים לא קלים".
אבא// ברוך ז"ל. "גדל בעיירה פינסק שהייתה ידועה ביהודים העשירים שהתגוררו בה. ההורים שלו היו חרדים ליטאים, אבל הוא הלך לכיוון של השכלה. היה אדם מאוד חכם ובעל ידע תורני עשיר, אבל פחות התחבר ליישום הידע בחיי המעשה. הוא הגיע ממשפחה של תשעה ילדים. למעט אח אחד, כל משפחתו נספתה בשואה". בפולין למד עריכת דין, אך בארצות הברית הפך לאיש עסקים מצליח ועם הזמן נעשה אמיד.
אמא// אסתר ז"ל. גדלה במשפחה אמידה בעיר ורשה בפולין. "המשפחה סבלה מהתבוללות, ומצד שני הם היו מאוד ציוניים. שניים מהילדים עלו ארצה עוד לפני המלחמה. אמא הצליחה לברוח לרוסיה ושם פגשה את אבא שלי". שנים רבות עבדה כגננת. תקופה מסוימת אף עבדה בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק בוורשה. "הייתה לה גישה טובה לילדים". בארצות הברית עבדה בבית אבות. "תמיד רצתה לעלות לישראל, ואכן בסוף חייהם ההורים שלי עלו ארצה".
גרסא דינקותא// על אף שההורים לא היו שומרי מצוות בתחילת הדרך, הם שלחו אותו ללמוד במוסד יהודי דתי. "הם לא רצו שנלמד בבית ספר של גויים". כנער למד בבתי ספר כלליים. "בתיכון למדתי בבית ספר למחוננים. אומנם למדתי שם הרבה אבל לא נהניתי".
לשון הקודש// במקביל ללימודי התיכון הלך למחנה מסד - מחנה קיץ יהודי בעל שם, שבו כולם דיברו אך ורק עברית. "קיבלתי שם אהבה לארץ ישראל וחשיפה ליהדות באמצעות זרם הכיפות הסרוגות".
היסטוריה רוסית// "סיימתי דוקטורט בהיסטוריה רוסית אינטלקטואלית באוניברסיטת מישיגן, ועם תום הלימודים נשארתי ללמד שם במשך שנתיים. לאחר מכן יצאתי לעולם העסקים".
650 דירות// בסוף שנות ה־70 נכנס לעולם הנדל"ן בניו־יורק. "זה היה תזמון טוב, מקומות רבים היו על סף פשיטת רגל והיה אפשר לקנות הרבה נדל"ן במחיר זול. קניתי בנייני מגורים. בתקופת השיא היו בבעלותי 650 דירות".
החצי השני// באותם ימים פגש בחורה ישראלית מחיפה בשם תמר. היא הגיעה מרקע חילוני ולמדה בבית הספר הריאלי בחיפה. "אם הייתי אומר מילה ביידיש היא הייתה כועסת עליי. באותה תקופה מאוד הצלחתי בנדל"ן והתעשרתי, כך שבגיל 29 כבר יכולתי לצאת לפנסיה. היא לקחה אותי לביקור בארץ".
סטארט־אפ ציוני// במהלך ביקורו בארץ הגיע למסקנה שצריך לפעול למען עלייתם של יהודי ארצות הברית. "הגיתי רעיון לגבי העלייה ארצה. הסוכנות היהודית פעלה להעלות קבוצות על פי קטגוריות שיצרה בעצמה. חשבתי שיותר נכון לפנות לקבוצות שכבר קיימות, דהיינו קהילות של בתי כנסת, היות שלקהילות דתיות יש אידאולוגיה - הם מתפללים בכל יום לעלות לארץ ויש להם רב שמנהיג אותם".
'ראשית גאולה'// במשך תקופה ארוכה עבר בין רבנים וקהילות בארצות הברית והציע להם את הרעיון. "בהתחלה כל הרבנים מאוד התלהבו, אבל בשורה התחתונה הסתייגו". באותה תקופה עבר לגור בצד המערבי של ניו־יורק והתמקם בסמוך לקהילה היהודית המקומית בראשות הרב שלמה ריסקין. "ניצלתי את ההזדמנות כדי לנסות למכור לו את הרעיון. בתחילת הפגישה הוא דחה אותו בנחרצות, אך בסוף הפגישה הוא נענה בחיוב. הקמנו תנועה בשם 'ראשית גאולה'. בתוך שנה וחצי רשמנו לעלייה ארצה יותר אנשים מאשר ברשימות של הסוכנות היהודית בכל צפון אמריקה".
מוצא מקום// במהלך החיפושים אחר מקום לקליטת העולים נפגשה החבורה עם משה מושקוביץ, שאחרי הקמת היישובים בגוש עציון רצה להקים בה גם עיר. היעד שנבחר הוא אפרת, והשאר היסטוריה. "מכיוון שבאותם ימים הייתי בפנסיה שלי, הייתי מעורב בכל הצד הפיננסי של התנועה וגם הייתי מעורב בהקמת העיר אפרת. זאת הייתה חוויה נחמדה מאוד, אם כי קיוויתי שהגעתם של הרב ריסקין וקהילתו תשמש מודל לקהילות נוספות. לצערי ראיתי שאין סיכוי שרבנים אחרים יאמצו אותו ובמידה מסוימת איבדתי עניין".
עולים לארץ// תוך כדי הפעילות, בשנת 1980, עלתה המשפחה ארצה. בשלב הראשון הם התמקמו בשכונת טלביה הירושלמית. "למרות שלא היינו שומרי מצוות היינו בקשר עם קרובי משפחה חרדים והלכנו לבקר אותם מפעם לפעם. שבת אחת בעלת הבית הזמינה זוג מקיבוץ של השומר הצעיר שהתחילו לשמור מצוות. במהלך הסעודה הם הצליחו לשכנע את אשתי שכדאי לה ללמוד על עולם היהדות. אשתי אמרה להם: 'אם תוכיחו לי שמעמד הר סיני אכן התרחש במציאות, אתחיל לשמור מצוות'".
דרך האמצע// זוג החוזרים בתשובה סידר לה שבוע של פגישות עם אנשי מפתח בעולם החרדי, ובסוף השבוע היא כבר התחילה ללמוד במדרשה בירושלים. "בעיני רוחי כבר ראיתי את עצמי לובש קפוטה וחובש שטריימל וזה קצת הפחיד אותי. ישבנו יחד והחלטנו לבחור בדרך האמצע". השניים החלו לשמור מצוות ועברו לגור ברובע היהודי, שם התגוררו עד שנת 2000. בעקבות אופיו החרדי של הרובע והרצון לגדל את הילדים באופן שיותר מותאם להם עברה המשפחה לאלון שבות.
כוכב נופל// תחום ההייטק שהתחיל לצבור תאוצה באותה תקופה סקרן אותו והוא צפה לו עתיד מזהיר. באחד הימים פגש יזם בשם ארנולד גולדמן, אדם מבריק שהגיע מעולם ההייטק בקליפורניה. גולדמן עלה לארץ מטעמים ציוניים והקים חברה מטאורית בשם לוז שעסקה בתחום של אנרגיה סולארית. "הצטרפתי אליו והשקעתי בחברה לא מעט כסף. כשנכנסתי ב־1982 היו שם 12 עובדים, בלי הכנסות. לדאבוננו הרעיון הקדים את זמנו והחברה פשטה את הרגל. למדתי מזה המון".
אץ להשקיע// בשנת 1998 היה שותף להקמת חברת אלגטק לייצור אצות בקיבוץ קטורה ליד אילת, והשקיע גם בה לא מעט כסף. "ייצרנו אוכל מיוחד בשביל דגי הסלמון שגדלים בבריכות. הבשר שלהם היה לבן והצרכנים רצו לקנות סלמון בצבע ורוד, כמו בטבע. במקום לשים להם באוכל חומר כימי, השתמשנו בטכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בן גוריון, שבעזרתה באמצעות גידול אצות הגענו לאותה תוצאה באופן טבעי. הקמנו מפעל בהשקעה של שמונה מיליון שקלים". לפני שנתיים נמכרה החברה ב־100 מיליון שקלים, אך מהשותפות הוא יצא זמן קצר לאחר הקמת המפעל, בשל חילוקי דעות עסקיים עם השותפים. "יש למפעל הצלחה גדולה מאוד, אבל עדיין נמוכה מהפוטנציאל".
מקרבן לתורה// עם האקזיט ממפעל האצות בשנת 2006 החליט לחזור אל תחום הדירות. "נהניתי מספיק מהלימוד בהייטק, אבל רציתי להבטיח את העתיד הכלכלי". ידיד טוב הציע לו לרכוש יחד עם שותפים מהארץ ומארצות הברית את 'בית טובי העיר' בירושלים. המקום התחיל כמלון קונקורד בשנת 1993, ושבע שנים לאחר מכן שינה את ייעודו לדיור מוגן. "פרט לכך שמדובר בהצלחה עסקית יוצאת מן הכלל בשבילנו, זה היה מפתח בשבילי להרבה דברים ובעיקר קירב אותי יותר לעולם של תורה. זה הבית היחיד בארץ שפונה לעולם החרדי ומצטיין הן בתנאים הפיזיים והן במרקם האנושי שלו. מקום שמקרין תשומת לב ואווירה חמה ותורנית. תענוג גדול בשבילי לנהל את המקום".
עסק משפחתי// שלושה מילדיו עובדים גם הם במקום. "לאט לאט זה הפך להיות עסק משפחתי שנותן לי הרבה נחת".
להפוך רעיון למציאות// לצד עבודתו כמנכ"ל בית טובי העיר, בשנים האחרונות התחיל לחזור לעולם המחשבה מתוך מטרה לשנות את העולם. "התחלתי לתת פה ושם שיעורים, כתבתי כמה מאמרים, אבל אין לי עניין להתמקד בכך. אני רואה את עצמי כאחד שיודע לקחת רעיון ולהפוך אותו למציאות. זה מה שעשיתי פחות או יותר כל החיים שלי. אני רוצה לתרום למציאות של העם היהודי ששוכן בארץ ישראל. אחת הבעיות העיקריות שחוטאת לעומק קיומנו היא שאין שום התייחסות לפתרונות שהתורה נותנת לנו בחיי היומיום. בכוונתי להרים פרויקט שהופך את התורה לכלי אמיתי שמטפל בבעיות היומיומיות שלנו".
הנחת// לו ולאשתו נולדו שבעה ילדים. שחר (40) גרה בנתיב האבות ואמא לשישה. אליעזר, שנפטר בגיל 21 אחרי שחלה בכמה מחלות קשות. שאול (35) גר בירושלים ואב לשניים, סמנכ"ל בית טובי העיר. שרה (34) גרה בפני קדם ואמא לארבעה, מנהלת אגף כוח אדם בבית טובי העיר. שמחה (32) גרה ברמת מגשימים ואמא לארבעה, עובדת כאחות. אלישע (30) גר בעפולה ואב לארבעה, יועץ אסטרטגי בבית טובי העיר. ועופר (26), מנהל פיתוח עסקי בבית טובי העיר.
אם זה לא היה המסלול// "הייתי רוצה להיות שחקן כדורסל".
במגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום מתחיל בסביבות חמש וחצי בבוקר וכולל תפילה במניין ולאחר מכן הליכה. "יש ימים שאני עובד מהבית ויש ימים שאני נוסע לבית טובי העיר וישן שם. אשתי מארגנת שיעורי תורה בבית שלנו, לרוב בכיוון של ברסלב. אני אוהב מאוד את הים, ובקיץ הולך לפחות פעמיים בשבוע".
פלייליסט// מוזיקה קלאסית ורוקנרול.
השבת שלי// "אני מאוד נהנה מבית הכנסת באלון שבות, קבלת שבת היא בשבילי פסגת השבוע. הבית שלנו מצטמצם במשך השבוע ומתרחב בשבת. לפעמים רק אנחנו נמצאים עם הרבה דברי תורה וקריאה, ולפעמים ילדים ונכדים עם טיטולים, בכי וצחוק".
דמויות מופת// "הסתובבתי הרבה, ראיתי הרבה ועשיתי הרבה. אני לוקח קצת מכל אחד. מכל מלמדיי השכלתי. בינתיים אין אדם או דמות שהכרתי שהוא מודל בשבילי".
מפחיד אותי// "שעם ישראל לא ילמד לנצח. אנחנו טובים מאוד בלהפסיד, ליהנות מההפסדים ולהיבנות מהם. הגענו למצב בהיסטוריה שלנו שה' נותן לנו את ההזדמנות לנצח ולהיות גאים בכך שאנחנו העם הנבחר ולא להתבייש מגדולתנו ומגדולת ה'".
משאלה// "שעם ישראל יתעורר לאהבה אמיתית לה' יתברך".
כשאהיה גדול// "הוגה יישומי. זה מקצוע יהודי קלאסי".
לתגובות:yosefpr@gmail.com