אפתח בכך שיש לי אמון מלא ברצונו הטוב של השר לשירותי דת, מתן כהנא, לשפר את מערכת הכשרות ואת מעמד הרבנות הראשית לישראל. השר נפגש עם רבני ערים המומחים בכשרות ועם רבנים מארגון 'כושרות', כמו גם עם אנשי הכשרות של ארגון 'צהר' וכדומה, ולבסוף בנה תוכנית. הוא גם שינה ושיפר אותה כמה פעמים בעקבות שיחות שקיים והערות־הארות ששמע וקיבל.
הרב מיכה הלוי אמר בכנס רבני הציונות הדתית כי אין לומר שמצב הכשרות הוא קטסטרופה, כי זה פוגע ברבנות הראשית. אני סבור שמה שפוגע ברבנות הראשית זה ההתנהלות שלה בכשרות, זה חוסר היכולת לאכוף נהלים, זה ערים גדולות כמו תל אביב, חיפה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן ואשקלון שאין בהן רב ראשי, וכשאין רב – אין גיבוי למחלקת הכשרות ואין פיקוח עליה.
כיום אני חייב לקבל מוצר שיש עליו כשרות מרבנות אחרת, כי אני כרשות ממלכתית איני יכול לפסול כשרות שהעניק רב אחר, גם כאשר אני יודע שהכשרות אצלו גרועה. החוק מחייב אותי לקבל את מוצרי המפעל או הקונדיטוריה, אף על פי שכל יהודי שומר כשרות לא היה נוגע במוצרים. לעומת זאת, לאחר תוכנית הכשרות של השר כהנא, תאגיד כשרות לא יהיה חייב לקבל מוצר בעל כשרות ירודה. כך שהחוק מיטיב עם הכשרות ולא להפך.
חלק מהסיבות לכך שמסעדות ובתי מלון וכדומה אינם רוצים את הכשרות של הרבנות, היא העובדה שבעשרים השנים האחרונות חלה החמרה בנוהלי הכשרות. גם העובדה שארגון 'כושרות' נלחם כל כך ברפורמה, היא בגלל ההרגשה של "אכלו לי, שתו לי". הרבנים של 'כושרות' הם תלמידי חכמים, יודעים ומבינים בהלכות כשרות, בקיאים בחידושים שבעולם הכשרות ומכירים היטב את השטח; אבל הארגון הזה מוביל החמרות. בכל ספק הם תופסים רק את הצד המחמיר. עכשיו יבוא ארגון כמו 'צהר', שפוסק להקל על פי ההלכה בכמה דברים, והוא ייתן שירותי כשרות מקילים. ושוב אני מבקש להבהיר: איני מסכים עם כל ההקלות של ארגון 'צהר', אבל הם פועלים על פי ההלכה, ורבני ארגון 'כושרות' חוששים כעת שיהיו הקלות בכשרות שלא על פי השקפת עולמם.
כעת אבקש להתייחס לדברים שאמר וכתב הרב דוד דודקביץ'. טענה ראשונה שהעלה היא כי הוא חושש מרבנים בעלי הסמכה לרבנות עיר אבל בלי הבנה בכשרות, שיתאגדו לתת שירותי כשרות. קשה להאמין שלוגיקה כל כך מעוותת יוצאת מפי רב. יש היום עשרות רבני עיר ומועצות מקומיות ואזוריות שחותמים על תעודות מבלי שקיבלו הכשרה מינימלית, שאינם מבינים בטכנולוגיות החדשות, שאינם יודעים לנהל עשרות משגיחים, שאין להם כושר ארגון. ועליהם הרב דודקביץ' כן סומך?! אדרבה, רב שירצה להקים תאגיד כשרות או להיות שותף בו – חזקה עליו שהוא בקי בתחום. גם למנהל תאגיד כשרות יש בחוק או בתקנות הנלוות לחוק דרישות של הבנה בניהול. כך שכל תאגיד טוב עשרת מונים מרוב מערכות הכשרות הנוכחיות.
טענה שנייה שהעלה נוגעת ליחסי משגיח–מושגח של תאגיד הכשרות מול מבקש הכשרות. הוא חושש כי התאגיד לא ימהר להסיר כשרות, שכן הוא מקבל תשלום על שירותי הכשרות שהוא מעניק. לכאורה זו טענה חזקה, אולם כאשר חושבים רגע מבינים שאין מאחוריה דבר. כלום תאגיד שיש לו כמה מאות עסקים שהוא נותן להם תעודות כשרות, יחשוש להסיר כשרות מעסק אחד או שניים?
טענה שלישית שהעלה הרב דודקביץ' היא כי בית אוכל שיָפֵר את הוראות הכשרות של התאגיד נותן הכשרות, יוכל במהירות לעבור לתאגיד אחר, כך שהסמכות והאכיפה של התאגיד היא חלשה ביותר. אבל השר כבר הכריז שבתקנות ייקבע כי לא יהיה מעבר כזה בין תאגידים. כנראה ייקבע פרק זמן מינימלי, כגון שלושה חודשים לאחר הסרת כשרות, שבה תאגיד אחר לא יוכל לתת שירותי כשרות. יהיה נוהל ברור שעל כל הסרת כשרות ידווח התאגיד לממונה על הסיבות לכך, והדבר יופץ לכל תאגידי הכשרות.
טענה רביעית של הרב דודקביץ' מלינה על המתווה שבג"ץ אישר. אבל ממה נפשך, הרי זה המצב גם היום, אז במה אשמה תוכנית הכשרות של השר כהנא?!
הטענה החמישית והאחרונה שלו היא שהממונה כפוף לשר ולא לרבנות. במחילה, אבל מה הבעיה? השר אינו ירא שמיים?! השר רוצה שיאכלו טרף על גבו?!
ומעל הכול, יש לזכור כי הרפורמה כלל אינה עוסקת בהלכה. היא אינה עוסקת במהות ובתוכן, היא עוסקת בכלים, בשאלה מי ייתן שירותי כשרות. לכן, אני מתפלל לכך שהרבנות הראשית לישראל תשתף פעולה עם הרפורמה, קודם כול בשביל כבודה של הרבנות הראשית. זה גם יגדיל את הסיכוי שהרפורמה תצליח, וגם יעלה את רמת הכשרות ואת האמון שהציבור ירחש לרבנות הראשית. היא תפקח, תקבע נהלים. רק טוב יֵצא מכך. אבל גם אם לא יהיה שיתוף פעולה, רוב הסיכויים שהרפורמה תצליח, ונזכה ליותר מקומות עם תעודות כשרות, וליותר מקומות שבהם נוכל לסמוך על תעודות הכשרות.
הכותב הוא רבה הראשי של עפולה