תחרות היופי הבינלאומית מיס יוניברס נערכה השבוע בישראל ועוררה עניין ברחבי העולם. עשרות נשים מ־81 מדינות התייצבו באילת והתחרו על התואר הנכסף 'מיס יוניברס לשנת 2021'. נכסף? תלוי את מי שואלים. השנה ציינה 'מיס יוניברס' 70 שנה להיווסדה, ונדמה כי התחרות שמזה שנים שנויה במחלוקת ספגה השנה, אולי יותר מתמיד, גל ביקורות ואף הטלת ספק בהנחה כי לתחרות מסוג זה יש עדיין מקום בימינו.
לינור אברג'יל, זוכת התואר 'מיס עולם' לשנת 1998, עברה כברת דרך מאז שזכתה בתואר לפני 23 שנה, ובפוסט שפרסמה השבוע ברשתות החברתיות העבירה ביקורת נוקבת על המתכונת של תחרות יופי: "השנה 2021. נשים מהלכות בבגדי ים בעוד אנשים מחפיצים אותן ובוחרים את זו שתזכה להיות מיס יוניברס, באמת? זה פשוט ביזיון שהבנות שלנו צריכות לחיות גם היום על ידי אישור חיצוני גופני שמעריך את ערכן, לרוב על ידי גברים מזילי ריר חסרי השכלה", קבלה אברג'יל. "אנחנו הנשים מלכות. אף אחד לא יכול להתייחס אלינו כאילו היינו חפץ בלי נשמה שצריך להעריך. את מביאה חיים. את עולם ומלואו. את הכול ויש בך הכול. עוד יבואו ימים בהם נסתכל אחורה ולא נאמין שתחרויות כאלה היו אצלנו. בושה", חתמה אברג'יל את הפוסט.
בעקבותיה פרסמה גם לירון כוהנר, מי שהוכתרה כמלכת היופי של ישראל לפני 14 שנים, את הדברים הבאים: "אני חושבת שהיום אנחנו רואים דברים בצורה רחבה יותר. בואו נודה על האמת, זה פשוט שייך לתקופה אחרת. זה מרגיש לא רלוונטי יותר ואפילו צורם עם מה שקורה בעולם". כוהנר הוסיפה כי לדעתה תחרויות יופי מסוג זה עתידות לחלוף מהעולם: "אני חושבת שמשנה לשנה מבינים את זה יותר גם מארגני התחרויות, ואין לי ספק שזה עניין של זמן".
גם הזמרת נטע ברזילי הוסיפה ביקורת זועמת משלה על התחרות, לאחר שסירבה להתייצב על הבמה ולקחת חלק באירוע: "החמיאה לי ההצעה להופיע בטקס הזה. על אף שאני רואה בו הרבה יופי, אני עדיין לא מצליחה לראות את עצמי עומדת על במה שבה שופטים נשים על פי מראה חיצוני, מידות גוף, גובה ומשקל. למרות שנעשו עדכונים ברוח התקופה, אני עדיין חושבת שתחרות יופי הוא קונספט קשה, מיושן ומקטין. הגיע הזמן להתקדם", כתבה ברזילי.
הדוגמנית טיטי איינאו הגיבה לביקורות בחשבון האינסטגרם שלה וטענה כי יש חשיבות לעצם קיום התחרות בישראל: "מרוב התעסקות באם התחרות לגיטימית או לא, שאגב התחרות תמשיך להתקיים בעולם גם אם זה לא יקרה בישראל, האמת היא כמה חשוב שתחרות כזו מתקיימת כאן בישראל. זה חשוב לענף התיירות שנמצא בקריסה, זה חשוב לנו כמדינה בעידן אנטי ציוני ואנטישמי שאנו חיים בו". עוד הוסיפה איינאו: "בעידן שבו זמרים מפחדים להופיע כאן, תחרויות כמו מיס יוניברס משודרות לייב למאות מדינות בעולם וזה הופך את ישראל למדינה לגיטימית. כמה שיותר ויותר יתקיימו פה אירועים בסדר גודל כזה, זה יעשה רק טוב למדינה".
תחרות היופי – מקפצה לחיים
אשת התקשורת ג'ודי שלום ניר מוזס מגינה בנחרצות על קיום תחרויות היופי בעולם והודפת את הביקורות של הזוכות בדימוס: "זאת צביעות, מכיוון שתמיד כשאת פוגשת מישהו או מישהי הרושם הראשוני הוא הרושם החיצוני שלו. אז להגיד שצריך לשפוט אנשים רק על פי הפנימיות זו צביעות", היא מסבירה. "שימי לב, הרבה מחברות הכנסת עברו אפ־גרייד מאז שנכנסו לכנסת ולחיים הציבוריים. גם לינור אברג'יל, שהייתה מיס עולם ותקפה בחרון אף את תחרות היופי. בואו נגיד את האמת, כל הבחורות האלו שזכו בתחרויות יופי - איפה הן היו היום בלי התחרות?" היא תוקפת. "הרי בזכות תחרות היופי הן נכנסו לתודעה הציבורית, בזכות התחרות הזאת רבות מהן עדיין בקריירה מרשימה ובזכות התחרות הזאת חשבון הבנק שלהן רופד. זו הייתה המקפצה הראשונה שלהן. אין ספק שיש להן גם כישורים אחרים, אבל המקפצה הראשונה הייתה תחרות היופי", היא פוסקת.
"בנוסף לכך, צפיתי בתחרות מיס יוניברס ולא ראיתי שם אף בחורה שהכריחו אותה להשתתף ולהגיע לשם. כל הבנות שם באו מרצונן החופשי, נהנו, אהבו כל פיסה בארצנו המקסימה והקרינו שמחה ועליזות רבה. אז אם מישהי רוצה להשתתף בתחרות היופי, מי אתן שתבקרו אותה?"
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם ממודל היופי הבלתי אפשרי שמוכתב שם.
"יש לי חדשות בשבילך, מודל היופי הבלתי אפשרי הזה קיים והוא ימשיך להתקיים. הוא לא ייעלם מהעולם".
אבל הוא משתנה.
"הוא לא ישתנה. את עדיין רואה אותו בכל פרסומת או מודעת חוצות. ההורים צריכים לחנך את הבנות שלהם שהרזון המוגזם הזה מתאים למקצוע מסוים, ושהן לא חייבות להיות ככה ולחיות על פיו. אבל מי שרוצה להשתתף בתחרות היופי מרצונה החופשי ולקדם את עצמה ואת המטרות שלה - בבקשה. וכן, על בימת תחרות מיס יוניברס עלו הרבה מטרות חשובות, כמו משבר האקלים או טיפול בנערות בסיכון. רוב הבנות שם היו משכילות. אני אומרת לכולם 'חיה ותן לחיות'", היא מסכמת.
הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה באוניברסיטת בר-אילן, מבקשת להדגיש בראשית דבריה את חשיבותו של היופי בעולם: "כששואלים אותי על מיס יוניברס ותחרות יופי, התמונה הראשונה שעולה לי בראש מעוררת בי התנגדות מאוד גדולה של החפצה. אבל אז מופיע בי הקול השני שאומר 'גם את אוהבת דברים אסתטיים ויופי' - וזו בדיוק האמביוולנטיות ביחס של חכמינו ליופי. יש מקום ליופי בעולם", היא מדגישה. "אנשים שרגישים לסביבה מתייחסים גם ליופי ואסתטיקה. היופי הוא חשוב וכולנו משקיעות בטיפוחו. חשוב לנו למען הרחבת הלב שהבית שלנו יהיה יפה, שהבגדים יהיו נאים, להתאפר, לענוד תכשיט. אם יש חיבור בין יופי לתוכן, בין יופי לעומק, אזי היופי הוא משובח ומוסיף על העומק. אבל אם זה רק חיצוני ושטחי, אז זה פלקט ללא ערך וחבל להעצים אותו בצורה הזו".
ויזל משיבה על הטענה כי הבנות בוחרות מרצונן לקחת חלק בתחרות יופי, ומסבירה כי הבחירה החופשית אינה חזות הכל: "קשה לי להבין את החשיבה הסופר ליברלית, שמעצימה אך ורק את החופש לבחור וכל זמן שאישה בוחרת לעשות דברים מרצונה - אז זה בסדר גמור. קשה לי להבין איך הם לא מצליחים לראות עוד ערכים כמו צניעות, כמו מניעת החפצה, שמתרחשת אגב גם כאשר נשים מסכימות לדבר הזה", היא מדגישה.
"זהו דיון ערכי חשוב. הייתי רוצה שיהיה גם במרחב הציבורי הכללי מקום לדבר על למה יש דברים שאני בוחרת להסתיר ויש דברים שאני בוחרת לגלות, מה כן ומה לא. לכולנו יש דברים שמתאימים יותר למרחב האישי-אינטימי ויש כאלו שמתאימים לפרהסיה, וכמעט שאי אפשר לדבר על זה בגלל שהשאירו במרכז רק את הבחירה החופשית", היא מלינה. "ויש להוסיף לכך את החשד שלא הכל נעשה בבחירה חופשית. יש גם את דימוי הגוף של להיות עם אותו מודל יופי ונראות מגיל 12 ועד גיל 120- זה בעייתי בעיניי בכל קנה מידה. בשורה התחתונה", היא מסכמת, "היופי והעיסוק בו הוא דבר בריא, טוב, משמח ומרחיב את הדעת, אבל בתנאי שהוא בא עם עוד משהו ולא עומד ריק בפני עצמו".
ליטל שמש, עיתונאית בערוץ 14, סוברת שכיום אין מקום לתחרויות יופי שבהן נשים נמדדות על פי נתונים חיצוניים בלבד והן בעלות השפעה שלילית על בנות הדור הצעיר: "אני חושבת שב־2021 אין מקום לתחרויות יופי לנשים", היא אומרת נחרצת. "חשבנו שעשינו כברת דרך בכל ענייני החפצת נשים, ונראה לי הזוי שבימינו נשים נמדדות על פי החיצוניות שלהן ועל פי תווי הפנים שאיתם הן נולדו. זה מיותר, אין לזה ערך, אין לזה ערך גם לבנות צעירות. גם אם בריאיון קצר בתחרות הן נשאלות מה השאיפות שלהן בחיים, זה לא מה שישפיע על אלפי הנערות שיושבות מול המסך ומבינות שכל מה שאישה צריכה בחיים זה להיות רזה ולהיות יפה. אין מקום לתחרויות האלה בימינו", היא שבה ומדגישה.
אבל ליופי ולמראה חיצוני יש משמעות, זה חלק ממי שאנחנו, לא?
"זה בסדר להיות יפה, זה בסדר לאהוב אנשים יפים, אני חושבת שיופי פותח דלתות גם לנשים וגם לגברים, אבל לא הייתי רוצה שישפטו נשים רק על פי המראה החיצוני שלהן. אני רוצה שישפטו נשים על פי אותן אמות מידה ששופטים גברים, על סמך הכישורים והיכולות והניסיון שלהם. לצערי אנחנו חיים בעידן שבו ילדות בנות 12 עוקבות באינסטגרם אחרי כל מיני אושיות רשת, וכל מה שניבט אליהן מהמצלמה אלו נשים שמצלמות את עצמן בשלל פוזות. הילדות הללו חושבות שכל מה שצריך בחיים זה להיות רזה ויפה. שם נגמרות השאיפות שלהן ואותי זה בעיקר מאוד מעציב".
לא עולם זוהר אלא שוק בשר
אושרית סטבון, יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל, טוענת כי בתחרות יופי מסוג זה מנציחים ומשמרים מודל יופי בעייתי: "עיוורון שמכנה את עצמו בעיוות 'עולם הזוהר' בוחן על פי נתונים חיצוניים הכי שטחיים שיש של גובה, מדידת משקל יומיומית כמו בשוק בשר ועוד, ועל פיהם נמדדות ונשפטות המועמדות בתחרות שיש בה בעיקר הרבה החפצה זולה אבל לא זוהר", מחדדת סטבון.
"גורמים מסחריים תאבי בצע שגורפים רווחים ישירים ועקיפים על ידי החפצה זולה של נשים, משתמשים בהן בצורה בוטה ונצלנית, ואותן בנות צעירות מסנוורות ממציאות מדומה ומעוותת. אני מתקשה להבין כיצד בחורה שמושפלת על ידי צעידה בבגד ים - שאגב, בתחרויות באמריקה נאסר לקיימה - זוכה בתואר שאין אבסורד ממנו בכינויו הציני 'מלכה'. מיס יוניברס בעיני רוחי הוא כינוי לאישה אצילית, משכילה, בעלת הישגים בזכות עצמה, ובסלנג של החבר'ה אכנה אותה מלכה".
סטבון מתנערת מהתיאורים הנוצצים של תחרויות היופי למיניהן: "התחרות שעוררה בעבר שערוריות על הטרדות מיניות ועלבון עצום למגדר ולמאמצים המרובים שמושקעים כדי לקדם נשים במרחבים השונים חייבת להיפסק לאלתר", היא קובעת. "וברוח הימים ומגפת האומיקרון המאיימת על בריאותנו, אני מתקשה להבין את סדרי העדיפויות שמאשרים מחד כניסה המונית כזאת של משתתפים לתחרות שלא תוסיף כלום לחיינו, ומאידך נמנעת כניסתם של הורים לסטודנטים או הורים שרוצים ללוות את ילדיהם ללידה ולהיות לצידם בשעות מרגשות".
ד״ר עליזה לביא, לשעבר יו״ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי וחברת כנסת לשעבר שהוציאה לאחרונה את ספרה לבנות המצווה 'עכשיו תורך', מסבירה כי הערכים שעליהם מושתתות תחרויות היופי נוכחים לא רק במסגרת תחרות כזו או אחרת אלא בשלל מרחבי החיים: "תחרות היופי היא אירוע עסקי־חברתי־תרבותי שקיים ונוכח. צריך להודות שדירוגי היופי והשלכותיהם נוכחים גם בחיי היומיום הממשיים והווירטואליים״, מבהירה ד"ר לביא.
"גיבורת המגילה אסתר הופכת ממלכת יופי למנהיגה. היא אומנם נבחרת בזכות יופייה ומראה דמותה, אך מנצלת את מעמדה והופכת למנהיגה ולקובעת סדר יום. כשמרדכי דורש ממנה ללכת לאחשוורוש למרות שלא הוזמנה למלך, אנו נחשפים לשינוי שחל בה ולאסתר המלכה שמנצלת את הפלטפורמה שבזכותה הגיעה כדי לעשות מעשה ולהציל את אחיה. במציאות חיינו, כששערי הכניסה למרחב הציבורי הם תוכניות ריאליטי, בולטות ויזואלית ברשתות החברתיות ודרישות של 'נראות רצויה', יש לכך השלכות רבות על נבחרי הציבור. אני חושבת שזאת עצימת עיניים לבוא ולהאשים רק את תחרות מלכות היופי".
"יחד עם זאת, כללים למשחק חייבים להיות", היא מציינת. "ההתנהגות הפוגענית הדוחה שבה נאלצה מיס יוניברס הנבחרת ליילל כמו חתול במהלך התחרות - אסור שתהיה וכדאי שתעבור מן העולם. איך יכול להיות שישאלו שאלה כזאת בכלל? איך ייתכן שהמנחה שאל זאת? מי הנחה אותו?" היא תמהה. "אני חושבת שזאת תהיה היתממות לדרוש לסגור את התחרות הזאת, כי כל כך הרבה במות אחרות משדרות את אותם מסרים בחופשיות. תחרות היופי קיימת בכל מקום ונותנת את אותותיה ואת השלכותיה הקשות סביב".
כיצד ניתן להתמודד עם מודל היופי והשלכותיו, אשר מצויים לטענתך בכל תחומי החיים?
"אני חושבת שצריך לדבר על הדברים הללו ולצייד את הבנות הצעירות בתמרורים חברתיים. ממש כמו שמלמדים את הילדים לחצות את הכביש, צריך ללמד אותן לצרוך תקשורת ולהעניק להן כלים להתמודדות עם האתגרים המשתנים. צריך להיות עם היד על הדופק, לנהוג בחוכמה ולדבר בשפת הדור".
יותר מ־30 מיליון שקלים הושקעו בקיומה של התחרות. בין המשקיעים נמנים משרד התיירות, שמימן שישה וחצי מיליון שקלים, ועיריית אילת שהשקיעה שבעה מיליון נוספים. האם ההשקעה הכספית הגבוהה בתחרות, גם מכספי משלם המיסים, הייתה הכרחית והצדיקה את עצמה? האם היא בכלל תורמת לתדמיתה של ישראל? פנינו ללשכת שר התיירות יואל רזבוזוב, שההחלטה לאירוח התחרות בישראל הייתה בין היתר שלו, וביקשנו להבין את טיעוניו ושיקוליו. עד למועד הורדת הגיליון לדפוס לא התקבלה תגובתו.