חודש לאחר שזוהה לראשונה בדרום אפריקה זן האומיקרון הופך לדומיננטי יותר ויותר ברחבי אירופה, ובייחוד במדינות מערב היבשת. בבריטניה, ובדגש על לונדון, הפך הזן לדומיננטי ביותר בקרב נדבקים חדשים. גם במדינות נוספות מדיח האומיקרון את זן הדלתא בדרך לתואר הזן השולט בהדבקה החדשה, כשההערכות הן שבתוך כמה ימים הוא יהפוך לדומיננטי ברחבי היבשת כולה. בנוסף לכך השבוע נרשם גם מקרה המוות הראשון מהווריאנט החדש, לאחר שהרשויות בבריטניה אישרו זאת.
העלייה החדה בנתוני התחלואה בשבועיים האחרונים הובילה להחמרה בתקנות הקורונה ברחבי היבשת, וזאת פרט לנהלים מחמירים שחלק מהמדינות נקטו עוד קודם לכן במטרה להתמודד עם זן הדלתא של הקורונה. במדינות כמו אוסטריה וגרמניה כבר הוטל סגר על סרבני חיסון עוד קודם להתפרצות האומיקרון, במטרה לעודד אותם להתחסן ולהגן על הציבור, ומדינות נוספות שוקלות גם הן מהלך זה. בצ'כיה הוטלו מגבלות ספציפיות על לא מחוסנים. מהלכים אלו הובילו להפגנות ענק עם מאות אלפי משתתפים בשתי המדינות.
ההגבלות החדשות כבר משבשות את שגרת החיים של החודשים האחרונים ביבשת, כאשר הנפגעים העיקריים עד כה הם אירועי הספורט במדינות השונות. רוב משחקי הסיום של שלב הבתים במפעלי הכדורגל השונים באירופה שוחקו בשבוע שעבר ללא קהל, ובאנגליה כבר שבועיים רצופים שמשחקים מתבטלים בעקבות התפרצויות קורונה בקרב שחקני הקבוצות השונות. יש לציין שדווקא הבריטים מאפשרים כניסה לאצטדיונים בכפוף לאישור התחסנות או בדיקה שלילית.
למרות ההקלות היחסיות באירועי הספורט בבריטניה, למעשה מדובר במדינה שפועלת בצורה הדרמטית ביותר עד כה לנוכח הווריאנט. בריטניה הייתה מהמדינות הראשונות שבהן הזן החדש אותר מחוץ ליבשת אפריקה, ובאופן כמעט מיידי הוחלט שם על סגירת השמיים. אלא שהאומיקרון כבר הספיק לחדור לממלכה, וכאמור השבוע הוא הפך לדומיננטי ביותר בה. במערכת הבריאות הבריטית מזהירים בימים האחרונים כי בתי החולים בממלכה עלולים להגיע לקריסה במהלך חודש ינואר, לנוכח העובדה שהתחלואה מכפילה את עצמה בכל שלושה ימים. חלק מההערכות מדברות על קריסת ה־NHS (מערכת הבריאות הממלכתית הבריטית) בתוך פחות מחודש.
"הבריטים מאוד לחוצים מהאומיקרון, וזה מתבטא המון בהתנהלות שלהם בשבועות האחרונים", אומר אוריה בר מאיר, פרשן לענייני בריטניה ועורך הבלוג יס מיניסטר. "ברגע שזוהה הזן הם מיד אסרו על כניסה מדרום אפריקה וממדינות שכנות שלה. רוב האנשים חשבו שבזה פחות או יותר זה ייעצר, אולי עם עוד כמה הגבלות קלות על כניסה למדינה. אבל בפועל הם עשו משהו אחר לגמרי. הם החזירו במהירות את חובת הבידוד והמסכות למי שהיה בקרבת חולה מאומת באומיקרון ואת חובת המסכות בחנויות ובתחבורה ציבורית, אבל לא במקומות כמו התיאטראות. זה היה מאוד מפתיע לאור המצב הפוליטי המורכב מאוד של ראש הממשלה ג'ונסון".
מה החשש הגדול של הבריטים? שמערכת הבריאות תקרוס?
"זה שילוב של שני דברים. האחד, בוודאי שיש שם חשש גדול מקריסה של מערכת הבריאות. הדיבורים מאחורי הקלעים מדברים על קטסטרופה של ממש בדרך. אמירות פחות דרמטיות מדברות על חשש שמסיבות חג המולד ולאחר מכן של השנה האזרחית החדשה יובילו לעלייה גדולה בתחלואה ובהתאם לכך לעלייה בעומס על בתי החולים. את ההערכות הללו אומרים המומחים לממשלה וזה משפיע המון על קבלת ההחלטות, כשבסוף ברור שמי שמקבל את ההחלטות זאת הממשלה. הדבר השני שמפחיד את הבריטים הוא שגם השנה חג המולד יתבטל. כולנו זוכרים את הדיבורים שהיו כאן לפני החגים והחשש מסגר בהם, ובבריטניה זה אותו דבר בדיוק. בשנה שעברה הם ביטלו את חג המולד ברגע האחרון. בהתחלה הגיעו למודל שבמשך חמישה ימים סביב חג המולד יתאפשר לחמישה משקי בית להתכנס במקום אחד כך שהם יוכלו לחגוג יחד. אלא שאז הגיע וריאנט אלפא, שהחל בבריטניה, והוביל לכך שממש רגע לפני החג בוטל המתווה והבריטים למעשה נכנסו לסגר בתקופת החגים. הבריטים נותרו בטראומה קשה מהאירוע הזה וזה פגע מאוד במעמדו של ג'ונסון".
החשש מפני סגר נוסף במהלך חג המולד מלווה את בריטניה כבר שבועות ארוכים. במהלך חודשי הקיץ, כשהתברר שישנו מחסור חמור בנהגי משאיות, החלו להישמע בציבור קולות המזהירים מפני פגיעה צפויה בתקופת החגים. כשנשאל ג'ונסון האם הוא יכול להתחייב שהשנה חג המולד ייחגג כרגיל בממלכה הוא סירב להבטיח זאת, והסתפק באמירה שהוא יכול להבטיח שהמצב השנה יהיה טוב יותר מאשר בשנה שעברה. בימים האחרונים קיומה של הבטחה זו עומד בספק גדול.
"לפני כמה ימים ג'ונסון כבר לא הבטיח שלא יהיה סגר בחג המולד. הוא הגיע לאירוע במרכז חיסונים, וכשנשאל על ידי התקשורת האם לא יהיו עוד מגבלות עד החגים דאג להתחמק מהשאלה. הוא מסתכל על המצב וחושש מאוד שהוא לא יצליח לעמוד בהבטחה המקורית שלו. הוא אופטימיסט מטבעו, אבל מבין שיש תרחיש לא רחוק בכלל שבו הוא לא יוכל לעמוד בהבטחה", אומר בר מאיר.
הבריטים מנסים לעצור את התפשטות האומיקרון וכן לאפשר שגרה רגילה ככל האפשר בתקופת החגים בממלכה בעזרת שני כלים מרכזיים. הראשון הוא הגבלות, והחמרות שלהן שהועברו בפרלמנט ביום שלישי השבוע. הכלי השני והמרכזי יותר הוא תגבור נרחב של מבצע הבוסטר, במטרה שכל אזרחי הממלכה יחוסנו בחיסון השלישי עד סוף דצמבר. ההודעה על תגבור המבצע יצאה ביום שני השבוע, כאשר בשני בלילה צייץ ראש הממשלה הבריטי על חצי מיליון בני אדם שנרשמו לקבלת הזריקה השלישית.
"המטרה המקורית הייתה שכל הבגירים יחוסנו בבוסטר עד סוף ינואר, וג'ונסון שינה את תאריך היעד לסוף החודש. זה שינוי דרמטי מאוד שיוצר עומסים אדירים על אתר ה־NHS ועל המערכת עצמה. אף אחד לא היה מוכן לזה, והציבור מצידו מאוד רוצה לקבל את הזריקה השלישית. המשמעות של תגבור המבצע היא גם ירידה ביכולת של מערכת הבריאות להעניק טיפולים רפואיים אחרים שאינם מוגדרים כנחוצים מיידית, ולכן ניתנה ההוראה לדחות אותם. ג'ונסון אמר בהצהרה מוקלטת שהוא יודע שיהיו לזה השלכות, אבל אם בריטניה תיכנס לגל אומיקרון בלאו הכי הטיפול הרפואי של כולם ייפגע", אומר בר מאיר.
איך האמירה הזאת מתקבלת בציבור?
"בצורה מורכבת מעט. יש כאלה שמבינים אותה ויש כאלה שמתנגדים לה. כבר ראיתי בימים האחרונים סטטיסטיקות שטוענות כי 5,000 אנשים עם סרטן לא יקבלו בזמן את האבחון שלהם. יחד עם זה, יש תחושה ציבורית שאכן יש כאן אירוע חמור. סקרי דעת הקהל מצביעים על תמיכה בהגבלות, גם בקרב מצביעי השמרנים, וזה למרות שחלק גדול מחברי המפלגה, שהיא מפלגת השלטון, מתנגדים להגבלות. האופוזיציה מצידה נותנת גיבוי לממשלה ומנסה לצייר את עצמה כאופוזיציה פטריוטית. בסקרים זה מאוד עוזר לה והיא רושמת את התוצאות הכי טובות שלה מאז 2014".
ניסיון התנקשות בגרמניה, עסקים כרגיל בספרד
בזמן שבבריטניה האומיקרון מערער את המערכת הפוליטית, בגרמניה המצב חמור לא פחות. ביום רביעי השבוע פרסמו הרשויות כי המשטרה עצרה קבוצה שהתארגנה כדי להתנקש בראש ממשלת מדינת סקסוניה שבגרמניה, בעקבות ההגבלות שהוא מטיל במדינה. לצד זאת הקנצלר החדש אולף שולץ מקדם הגבלות נרחבות במטרה למנוע את התפשטות הנגיף במדינה.
"יש שורה של הגבלות חדשות שמוטלות על הציבור", אומרת אחינועם וידר, שליחת בני עקיבא העולמית לדיסלדורף, גרמניה. "בין היתר נדרשנו לצמצם אירועים בקהילה ובאירועים קטנים בבית לדרוש תו ירוק או בדיקה שלילית. כמו כן נאלצנו לבטל אירועים כמו מחנה חורף לנוער".
מה התחושה שיש ברחוב הגרמני היום?
"האמת היא שאצלנו נראה די כרגיל. יש קצת ריחוק חברתי, אבל זה מראש לא משהו מיוחד יותר מדי באירופה, ויש קצת חשש מאנשים לא מוכרים. במקומות צפופים כמו הרכבת קצת חוסר נעימות ופחד מצפיפות, אבל לא יותר מדי".
"בחלקים אחרים של גרמניה יש יותר חשש", מוסיף אדם רבל, שליח בני עקיבא העולמית במדינת הסן. "אצלנו למשל כן רואים את החשש של הגרמנים שמאוד מקפידים על ההנחיות. בנוסף לכך יש פחד שדברים שתכננו ובנינו יתבטלו".
העלייה בתחלואה הגיעה גם לקהילות היהודיות?
"כן, אפשר להבחין במגמת העלייה של הקורונה בקהילות שלנו. לדוגמה, בבתי הספר בכל שבוע כיתות נכנסות לבידוד. כרגע רוב האירועים שאנו עושים מתרחשים בבתים תחת הגבלות".
גם בגרמניה מקדמים בימים אלה את מבצע חיסוני הבוסטר, במטרה לחסן כמה שיותר בני אדם. הסגר על הלא מחוסנים, לצד הגבלות נרחבות נוספות, מעורר כאמור מחלוקות ואף אירועי אלימות במדינה. יחד עם זה, בקהילות היהודיות בגרמניה אין חשש גדול מהחיסונים. "בסביבה אנחנו שומעים על הרבה מקורבים שלקחו גם את חיסון הבוסטר. לאחרונה גם חבר'ה צעירים. לא יצא לנו לשמוע על חששות מפני החיסון", אומרת וידר.
בניגוד לבריטניה ולגרמניה, באיטליה, שהייתה הסמל של ראשית ימי המגפה, עדיין אין חיסוני בוסטר שפתוחים לכלל הציבור. "בעיקרון באיטליה אף אחד לא יכול לקבל בינתיים יותר משני חיסונים. אנחנו ספציפית התחסנו בבוסטר עוד בישראל לפני שיצאנו לכאן", אומר אופיר בטש, שליח בני עקיבא במילאנו.
אתה מזהה אצלכם חשש מפני התחסנות?
"יש הרבה אנשים שלא רוצים להתחסן ויש חשש מפני החיסון. החשש הזה עוד לא עבר, ויש הרבה אנשים שלא יכולים להשתתף בפעילויות השונות בגלל שהם לא מחוסנים".
איך המצב הזה משפיע על הפעילות שלכם?
"כרגע קשה יותר לקיים פעילויות בגלל ההגבלות והתחלואה. אנחנו למשל אמורים לצאת למחנה חורף בעוד שבועיים, אבל אנחנו לא יודעים אם בסוף הוא יצא אל הפועל, כי כל האזורים כאן מתחילים להיות מסומנים בצבעים, וברגע שמקום מסוים מוגדר כאזור כתום פעילות כמו מחנות לא יכולה להתקיים. זה משהו שמדאיג את כולם כאן לקראת חופשת החורף שמתחילה בקרוב. כבר כמעט ביטלו לנו את המחנה ואנחנו בודקים כל יום מה מצב התחלואה. ההגבלות על אירועים נמצאות כאן כבר כמה זמן. בשבת ארגון למשל רצינו לעשות אירוע יחסית גדול שיכלול גם את ההורים, אבל היינו בסוף צריכים לוותר על הרוב המוחלט של ההורים מלבד אלה של החניכים שמבצעים את הדגלנות. גם האוכל שהיה אמור להיות בוטל כי היה אסור. יחד עם זה אני יכול להגיד לך שלמרות כל ההגבלות, אנחנו השליחים בכל רחבי העולם ממשיכים בפעילות שלנו תחת המגבלות השונות בשביל לחבר את הקהילות היהודיות ליהדות ולישראל".
מי שכלל לא הטילה מגבלות חדשות היא ספרד, שממשיכה בשלב זה להתנהל כמו שהתנהלה בחודשים האחרונים, זאת למרות שמדובר באחת המדינות שנפגעו הכי קשה ביבשת מהמגפה. "המצב לא השתנה, הכול פעיל כרגיל ואין הוראות חדשות, אנו ממשיכים עם ההוראות הישנות", אומר פנחס פונטרלו, שליח מכון שטראוס עמיאל מבית אור תורה סטון בספרד, המשמש כרכז לימודי עברית ויהדות בבית הספר אבן גבירול במדריד.
ובציבור יש תחושה שמשהו משתנה?
"האמת היא שלא. לאור העובדה שלא נתנו הוראות חדשות, התחושה כרגיל, אם כי קיימת עלייה במספר החולים, בעיקר מתחת גיל 12. אבל אין עלייה במספר המאושפזים. יכול להיות שהגורם לכך הוא העובדה שהספרדים לא באמת חוששים מלהתחסן. בימים אלו מתחסנים אצלנו בחיסון השלישי, והילדים התחילו השבוע לקבל חיסונים. הספרדים ברובם הולכים להתחסן, ישנם אחוזים בודדים של מתנגדי חיסונים".
איפה בעיקר אתם רואים את הפגיעה בעקבות הזן החדש?
"במערכת החינוך. בבית הספר שלנו יש כמה מורים שחלו בווריאנט החדש למרות שהחלימו מהדלתא. החינוך הוא פרויקט רציני כאן בימים אלו, וברוך השם בית הספר שלנו פעיל כרגע".
גיבוי כפוי
במדינות צפון היבשת התמונה דומה יותר לבריטניה וגרמניה מאשר לאיטליה ולספרד. "ביחס למה שהיה כאן בעבר, כרגע לא הטילו הגבלות חמורות", אומר הרב יאיר מלכיאור, רבה הראשי של קופנהאגן ושליח מכון שטראוס עמיאל לדנמרק. "סגרו את בתי הספר לשבועיים ועברו ללמידה מרחוק, אבל שאר מרכזי החיים פתוחים. בנוסף לכך החזירו את חובת המסכות בחנויות ובתחבורה הציבורית, החמירו את הדרישות לתו ירוק והוציאו המלצה לאזרחים לעבוד מהבית".
מה התחושה כיום ברחוב הדני?
"יש תחושה של מאיסה כאשר מגבלות שכבר חלפו חוזרות, אבל יחד עם זה מקפידים כאן מאוד על ההנחיות. רוב האוכלוסייה כאן כבר התחסנה בחיסון השלישי, וכלל הציבור מעוניין ומבקש את החיסונים. אין שיח נגד החיסון השלישי, מתנגדי החיסונים הם תופעה שולית בדנמרק. לצד זה הייתה עלייה דרמטית במספר המאומתים אבל לא הייתה עלייה במאושפזים".
מה ההשפעה של העלייה בתחלואה עליכם?
"מבחינת אירועים ישנם ביטולים, כמו כינוס סטודנטים יהודים מרחבי סקנדינביה שבוטל בעקבות המצב. כמו כן, פחות נוח בבית הכנסת ובקהילה ונאלצנו לבטל מחנה חופש עם הקהילה מנורבגיה כי הוטלו עליהם הגבלות. אנחנו מבקשים מכולם להשלים את חיסוני הילדים ומשתדלים שלא להתקהל".
בינתיים, בישראל מצב התחלואה נשאר יציב, זאת לאור ההתנהלות המוצלחת למדי של סגירת השמיים בשלב מוקדם לצד איתור מהיר של מאומתי הזן החדש. אלא שלצד זה הממשלה גם מספקת שורה של שערוריות, כשמעל כולם ניצבת שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון.
במהלך השבוע פיטרה השרה את מנכ"ל המשרד יגאל סלוביק מתפקידו לאחר שאמרה ש"הוא לא ראוי לאמון" ולנוכח "ביצועים מאכזבים שלו בתפקיד". בנוסף לכך פוטרו שורה נוספת של בכירים במשרד. המפוטרים, מצידם, טוענים שסיבת הפיטורין היא מחלוקות בינם ובין השרה על אופן הטיפול בקורונה, כאשר סלוביק רצה לסייע כמה שניתן למבצע החיסונים בתוך בתי הספר, בעוד השרה מתנגדת לו. ממידע שהגיע ל'בשבע' עולה שבפני סלוביק הוצגו נתונים על משמעות סיכול מבצע החיסונים בבתי הספר, שלאחריו הוא החליט ללחוץ בנושא. בנוסף לכך, לפי פרסומים שהיו במהלך השבוע דרשה השרה לא להעביר את נתוני התחלואה בבתי הספר לממשלה.
לנוכח השערוריות של שרת החינוך התייצבו שר החוץ יאיר לפיד וראש מפלגתה של שאשא־ביטון שר המשפטים גדעון סער והעניקו לה גיבוי מלא. בפומבי הם טענו כי שאשא־ביטון מתנהלת במקצועיות והחלטותיה נכונות. מאחורי הקלעים יודעים כל מרכיבי הקואליציה שאם מעמדה הציבורי של שרת החינוך יתערער עד כדי כך שהיא תיאלץ להתפטר, הממשלה עלולה לסיים את דרכה מהר מהצפוי.