כבר שנים ששטח נמל התעופה הישן בעטרות עומד בשיממונו. המטוס האחרון המריא ממנו לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשנת 2000, אז הוחלט לסגור אותו לצמיתות בשל העובדה שהוא מוקף בכפרים ערביים שמהם ניתן יהיה לפגוע בו בקלות. האחריות על אבטחתו עברה לידי צה"ל ורק מפעל ביטחוני קטן עוד נותר פועל באזור.
במשך שנים היו ניסיונות של גורמים שונים לקדם פרויקטים של בנייה באזור, אך הדרג המדיני בלם אותם ותוכנית בנייה מסודרת לא הוגשה לוועדות התכנון והבנייה. אלא שלפני כמעט שנתיים המצב השתנה. משרד הבינוי והשיכון, בראשותו של השר דאז יעקב ליצמן, פתח תיק תב"ע (תוכנית בניין עיר) והחל לקדם את הליכי התכנון להקמת שכונה – שרובה יועד לציבור החרדי – סמוך לגדר ההפרדה.
מדובר בתוכנית גדולה גם במונחים ירושלמיים: היא מתפרסת על כ־1,243 דונמים וכוללת כ־9,000 יחידות דיור, 350 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ו־45 אלף מ"ר של שטחי מסחר, בתי כנסת, מקוואות וישיבות. גם התוכנית הזאת הוגבלה על ידי מערכת הביטחון שהציבה כמה תנאים: להשאיר שטח חשוף של 70 מטרים מול כפר עקב, וכן לקבוע כי שורת הבתים הראשונה מול הכפר לא תהיה למגורים אלא לתעסוקה.
במהלך חודש נובמבר התרחש רגע היסטורי: התוכנית הגיעה לוועדת התכנון והבנייה המקומית של עיריית ירושלים וזו אישרה את קידומה. אולם בשבוע שעבר הגיעה התוכנית לוועדה המחוזית בירושלים, וזו נמנעה מלאשר אותה להפקדה וקבעה כי יש לבצע תסקיר סביבתי ורק לאחר שיוצג להביא את התוכנית לאישור נוסף. בהודעה רשמית שיצאה מטעם הוועדה נמסר: "הוועדה התרשמה כי התוכנית מציעה ניצול ראוי של עתודות הקרקע שלא נוצלה עד היום".
כדאי להתעכב על כמה פרטים בכינוס הוועדה. ראשית, בדיון הופיע עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי, חרף העובדה ששרת הפנים איילת שקד הבהירה לחברי הוועדה כי הוא אינו מייצג את הממשלה ואת דעותיה. פריג' הציג תוכנית שמקודמת לאחרונה על ידי שרת התחבורה מרב מיכאלי, מפלגתה העבודה ומפלגת מרצ וטען כי יש להקים בעטרות מיזם ישראלי־פלשתיני. "המשאב האסטרטגי הלאומי של שדה תעופה צריך להיות מנוצל לטובת כולם – לטובת ירושלים, לטובת הישראלים, הפלשתינים וכל האזור. קידום התוכנית כעת עלול להיות פספוס של הזדמנות היסטורית. אפשר להקים שדה תעופה שייתן מענה למטרופולין ירושלים ולמעלה משלושה מיליון פלשתינים, שהיום לא יכולים לצאת לחו"ל אלא דרך ירדן. שדה תעופה ישראלי־פלשתיני משותף ובו טרמינל פלשתיני עם בידוק ישראלי", טען פריג'.
לצד הדיון שהתקיים באופן פיזי נפתחה לציבור אפשרות לצפות בו באמצעות אפליקציית הזום. חדי העין בדיון זיהו בין הצופים את נציגת שגרירות ארצות הברית בישראל ענת בן נון, אשר פועלת מטעם מהמחלקה הפוליטית של השגרירות, וכן את נציגת 'שלום עכשיו', חגית עופרן, שתנועתה מתנגדת לתוכנית. בעניין זה נמסר לנו מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים: "מדובר בדיון פומבי שהיה פתוח לציבור הרחב, ובמסגרת זו כל אחד יכול היה להתחבר, גם בזום, לישיבה. לוועדה לא הייתה אפשרות לעקוב אחר המשתתפים בזום".
אלא שלאור ההחלטה שהתקבלה בתום הדיון מתעוררת השאלה האם הפעם, בתחכום שונה ובלי הימנעות מלהעלות את התוכנית לדיון, התוצאה נותרה זהה והבנייה בעטרות – שלא יצאה לפועל בכל שנות שלטונו של נתניהו – לא תקודם גם על ידי נפתלי בנט.
נתניהו ניסה, קושנר בלם
אם שואלים את יו"ר מפלגת הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אין ספק שהלחץ המדיני הוא שמעכב את התוכנית ותסקיר איכות הסביבה הוא רק תירוץ.
"לפני שהוקמה הממשלה הזאת הזהרנו שבהרכב הממשלתי הנוכחי, כשבכל הפורומים הרלוונטיים שמקיפים את בנט יש רוב לשמאל - בממשלה ובקבינט, לא תהיה לו שום יכולת לעמוד מול הלחצים המדיניים שיפעיל ממשל ביידן", אומר לנו סמוטריץ'. לדבריו, "הקפאת הבנייה בירושלים והקפאת תוכנית עטרות היא כניעה ללחץ האמריקני בניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל בעיר הבירה. הניסיון לתלות את הקפאת התוכנית בצורך בתסקיר סביבה הוא מגוחך ונועד לנסות להסתיר את הקפאת הבנייה ולמנוע ביקורת ציבורית".
היה אפשר לאשר את התוכנית ואז לדרוש את התסקיר?
"תסקיר סביבה הוא הליך שגרתי בהליכי התכנון שיכול וצריך להיות מוגש במקביל להפקדת התוכנית ומבלי לעכב אותה. אחרת הוועדה לא הייתה מתכנסת מראש. תמר זנדברג תעשה הכול כדי לעכב את הגשת התסקיר ולסכל את התוכנית סופית. ככה נראית ממשלת שמאל ונעשה הכול כדי להחליף אותה מהר ככל האפשר בממשלה יהודית, לאומית וציונית".
גורמים תכנוניים טוענים בתגובה לדברים כי נדירים מאוד המקרים שבהם מאושרת תוכנית בנייה בהיקף גדול ללא תסקיר סביבה, ומציינים עוד שכל גורם שמגיע לוועדה מכין את עצמו ומביא את התסקיר בעת הגשת הבקשה. בכך הם רומזים שמשרד הבינוי והשיכון היה יכול לקדם את עריכת התסקיר הזה כבר לפני זמן רב.
באשר ללחץ המדיני, אין ספק שלחץ שכזה הופעל לפני הגשת התוכנית. במשך שנים נמנע ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מלהעלות תוכנית כזאת לסדר היום של הוועדה. למערכת המדינית היה ברור שמדובר בתוכנית שמדליקה את כל הנורות האדומות, לא רק בממשל דמוקרטי אלא אפילו לאנשי טראמפ וג'ארד קושנר בראשם. ל'בשבע' נודע שלאחר הפסדו של טראמפ בבחירות ובתקופה שעד כניסתו של ביידן לתפקיד, בדק נתניהו אפשרות עם קושנר לנצל את פרק הזמן הזה ולאשר את התוכנית. בבית הלבן הצהירו כי מבחינתם מדובר בשבירת כללי המשחק, והתוכנית לא הגיעה אפילו לוועדה המקומית.
גם הפעם הופעל לחץ מדיני כבד. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן התקשר לפני כינוס הוועדה המחוזית לראש הממשלה נפתלי בנט והבהיר לו שמחלקת המדינה בפרט והממשל בכלל מודאגים מאוד מהתוכנית הזאת. הוא אף תהה מדוע בנט מסכים לקידום התוכנית בעוד נתניהו עצר אותה. בנט ענה לבלינקן: אינני יודע מה היה לפניי, הממשלה שלי לא מתערבת בהליכי תכנון ובנייה המצויים בגופים מקצועיים. לטענת גורמים בקואליציה כך גם היה. הוועדה המקומית אישרה והוועדה המחוזית, אלמלא המחסור בתסקיר הסביבה, הייתה גם כן מאשרת. אגב, הממשלה, באופן היפותטי, הייתה יכולה גם להפעיל לחץ לאישור התוכנית, אך צעד כזה לא נעשה.
עם זאת עלו לא מעט טענות באשר להתעוררות של שרי מפלגות העבודה ומרצ בנושא. איש מהם, למותר לציין, לא התעניין בהקמת שדה תעופה או בכל תוכנית אחרת בעטרות, עד שהנושא עלה לסדר היום הציבורי והתוכנית התקרבה לדיון מכריע בוועדה המחוזית בירושלים. בין היתר נטען על ידי גורמים בימין כי שרי מרצ משמשים למעשה כידו הארוכה של ראש הממשלה ששומע את הלחץ האמריקני אך רוצה להראות שהוא מקדם את התוכנית – וכך ביד אחת התוכנית מקודמת וביד השנייה היא נתקעת.
גורם קואליציוני העריך שבטווח של שמונה עד תשעה חודשים ניתן יהיה להמשיך בקידום התוכנית. לדבריו, ההתנהלות של מרצ והעבודה, למרות שזה עלול להיתפס כך, אינה קשורה בשום אופן להתנגדות האמריקנית. "הממשל הפעיל לחץ על ראש הממשלה והעביר מסרים גם באמצעות שרים אחרים. ההתנגדות של מרצ והעבודה היא יותר אידאולוגית. הם לא שליחים של האמריקנים אלא עושים את זה כי הציבור שלהם דורש התנהלות כזו".
ביקשנו גם את התייחסות שרת הפנים איילת שקד, שידועה שתומכת בתוכנית, והיא אמרה לנו: "מבחינתנו זו תוכנית אסטרטגית לפיתוח ירושלים שצריכה להיות מקודמת. זה אחד השטחים המישוריים הגדולים היחידים הפנויים לבנייה שמאפשר את הגדלת ירושלים".
המבחן של אלקין
מי שמעורה היטב בקידום התוכנית הוא עופר ברקוביץ', יו"ר תנועת התעוררות בירושלים וחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בעיר. "עטרות היא עתודת הקרקע הגדולה ביותר שיש בירושלים כיום. לא יכול להית שהעתודה הזאת, שניתן לבנות בה 9,000 יחידות דיור ויש שם מאות אלפי מטרים של שטחי תעסוקה – שגם על כך ייקבע עתידה ירושלים בהקשר של מקומות תעסוקה וארנונה – לא תקודם", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע', ומוסיף: "מדובר במקום שהיסטורית שכן בו יישוב יהודי שננטש. אין צודק וראוי מלהחזיר עטרה ליושנה".
לדבריו, "העובדה שמדובר בצפונה של העיר ושהבנייה תיצור חגורה וחיזוק של הריבונות בירושלים יש לה גם משמעות. אני חושב שהבנייה הזאת גם תשפר את איכות החיים של תושבי השכונות הערביות המתגוררים מסביב לאזור עטרות".
ברקוביץ' מוצא יתרון נוסף, פנים־ישראלי, לתוכנית. "בוועדה דיברתי על המתח בין מגזרים שונים בתוך הציבור היהודי. בנייה בעטרות שאמורה להיות יותר לציבור החרדי תשחרר חלק מהמתחים בשכונות שבהן נוצרו כאלה".
אבל בדיון בוועדה שמעת שר בממשלה שהציע לבנות שם שדה תעופה לישראלים ופלשתינים.
"הניסיונות לצייר תוכניות אחרות של נמל תעופה הן לא רציניות. מי שרצה לקדם שם נמל תעופה היה צריך לפעול בעניין הזה שנים ולא להתעורר עכשיו כשהתוכנית נמצאת על סף אישור, ואני גם לא רואה לזה היתכנות ביטחונית בשום צורה".
הבעת את אי שביעות רצונך מהתוצאה הסופית, שהליך ההפקדה עוכב בגלל תסקיר הסביבה.
"ראשית צריך להסביר את מה שקרה כאן. התוכנית אושרה לראשונה בוועדה המקומית אחרי מאבק שניהלנו במשך לא מעט שנים ואני שמח שהיא מתקדמת. התוכנית נכנסה לערוץ של אישור, שזה מהלך היסטורי שלא קרה בעבר. מעולם היא לא נידונה כלל. עכשיו היא אושרה במקומית והגיעה לדיון במחוזית. במהלך הדיון בוועדה המחוזית הרגשתי שהטיעונים הם ענייניים ושיש עניין לקדם את הבנייה בעטרות, אך יש לי ביקורת על הדרך שבה הגיעו לדיון. העובדה שהדיון התקדם בלי שהתסקיר הסביבתי היה כבר מוכן זה לא רציני מספיק. היו צריכים להגיע מוכנים לאחר שכל הדרישות התכנוניות מולאו ואז אין לי ספק שהוועדה הייתה מאשרת את ההפקדה".
האם היה אפשר לאשר את התוכנית ולהתנות אותה בהגשת תסקיר סביבה עתידי?
"בדרך כלל מגיעים לוועדה עם תסקיר סביבה ואז אין בעיה כזאת. אם הייתי יושב ראש הוועדה הייתי מבקש להפקיד את התוכנית תוך התניה למתן תוקף של תסקיר סביבתי חיובי, ואם לא יהיה כזה – לא תהיה תוכנית".
ועכשיו, הגשת התסקיר עלולה לעכב את התוכנית ולמסמס אותה?
"אני אלחץ שבעוד חודש וחצי יתקיים בוועדה המחוזית דיון שיאשר את הנחיות תסקיר הסביבה, שזה השלב המקדמי שצריך לבצע. את ההנחיות קובע המשרד להגנת הסביבה, אבל מי שמבצע אותן בפועל הוא משרד השיכון. למיטב ידיעתי גם עברה בין המשרדים טיוטה לגבי הנחיות התסקיר, אבל העובדה היא שלא היה תסקיר. כבר פניתי ליו"ר הוועדה ולמתכננת המחוז כדי שהדבר הזה יקרה. לדעתי, אפשר גם בארבעה עד חמישה חודשים, אחרי מועד אישור הנחיות התסקיר, להביא את התוכנית כולה לוועדה ולאשר את הפקדתה".
ברקוביץ' למעשה מסביר שהשרה להגנת הסביבה מטעם מרצ, תמר זנדברג, לא יכולה לגרום לעיכוב משמעותי במיוחד, וקידום התסקיר יהיה תלוי בזריזות של משרד הבינוי והשיכון. "זה לא תלוי יותר מדי במשרד להגנת הסביבה. הם רק מניחים הנחיות ומי שמבצע הוא הגורם שהגיש את התוכנית וזה משרד השיכון. אני מתכוון לוודא עם השר אלקין שזה מתקדם בקצב הכי מהיר לביצוע".
זה עד שמישהו ניסה להכניס עז כדי לעצור את קידום התוכנית?
"תמיד אפשר למצוא נקודות שמטרתן להכשיל אירועים כאלה. אני לא חושב שזה המצב. אני תקפתי את ההחלטה שלא להפקיד בד בבד עם קידום תסקיר, אבל אני לא משוכנע שהייתה כאן כוונה להפיל את התוכנית. אני חושב שיש סיכוי סביר שהיא תקודם".
היו לחצים על הוועדה? השיקולים היו מקצועיים נטו?
"אי אפשר לומר שהוועדה נטו מקצועית. הנציגים בוועדה המחוזית הם נציגי משרדי ממשלה שונים. אני חושב שהייתה כאן תקלה שלא צריכה הייתה לקרות אבל היא לא נראית מכוונת. אסור שלחצים חיצוניים ישפיעו על תושבי ירושלים ועל פתרונות הדיור בשבילם. אני אתנגד לכל לחץ כזה. אני מקווה מאוד שאין כאן תירוץ של הממשלה דרך הנושא הסביבתי ואנחנו נעמוד עם האצבע על הדופק כדי לוודא שהתוכנית הזאת מתקדמת".
מי שיעמוד כאן למבחן המשמעותי ביותר הוא שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. אין ספק שהוא מעוניין בקידומה של התוכנית, שעולה בקנה אחד עם האני מאמין שלו. מצד שני, הוא יושב בממשלה שחלקים ניכרים ממנה לא רק שמעדיפים שהתוכנית הזאת תיקבר אלא שתיעלם ותימחה מעל פני האדמה. עופר ברקוביץ' הצביע על משרד הבינוי כמי שיכול לקדם את התסקיר הסביבתי ולהעמיד את הוועדה בפני ההחלטה החשובה של הפקדת התוכנית, שתקדם עוד שלב את הבנייה החשובה והאסטרטגית של פרויקט עטרות בצפון ירושלים.
השר אלקין אומר ל'בשבע': "התעקשתי שהתוכנית הזאת תעלה, למרות שהיו קולות ולחצים שהיא לא תעלה, כולל פניות שקטות אליי שאנסה 'למרוח' את האירוע וסירבתי לכולן. נטרלנו את ההתערבות המדינית באירוע, כפי שהייתה בעבר, וההליך מתנהל כמו כל הליך תכנוני אחר במדינת ישראל וגם לא מגיעים לה קיצורי דרך".
עלתה טענה שהצורך בתסקיר סביבתי היא תירוץ כדי לעכב את ההליכים.
"בדרך כלל לפרויקטים בסדר גודל כזה לא יוצאים לתסקיר לפני דיון ראשון, וזה היה הדיון הראשון בוועדה המחוזית. בקשה לתסקיר היא לגיטימית וכל ההליך מתנהל כרגע כסדרו. התוכנית של עטרות, למרות שהיא מאוד מדוברת, נמצאת בשלב ראשון ואנחנו התנענו אותה ונמשיך לקדם אותה. רק צריך להבין שהיא בשלב ראשון וזה תהליך שייקח כמה שנים עד לבנייה".
אתה לא מודאג שעכשיו השרה להגנת הסביבה תעכב את קביעת הכללים לעריכת התסקיר?
"אני מאוד נחוש לקדם את התוכנית הזאת ואמשיך לעשות זאת. לאחר שנקבל מהמשרד להגנת הסביבה את הכללים נקיים את התסקיר. התוכנית בעטרות חשובה מאוד לעתיד ירושלים. אנחנו בתחילת הדרך, וכמו בגבעת המטוס, ששם שחררנו את השיווקים האחרונים, ההתמדה בעניין הזה מביאה תוצאות", הוא מסכם.