במוקד הסיוע להתמודדויות נפשיות 'יה"ל' החלו לשלב באחרונה בני משפחה של מתמודדי נפש בקבלת פניותיהם של המבקשים סיוע. על השינוי ומשמעותו עבור הפונים מספר העובד הסוציאלי יוסי אלישיב, רכז מוקד הסיוע.
"כחלק מההתפתחות והשכלול של המענים שאנחנו נותנים ושהשטח צריך, פיתחנו תכנית מיוחדת שבה במענה הטלפוני המוקדנית בעצמה היא עצמה אם למתמודד נפש שמכירה ממקור ראשון את התמודדות בני המשפחה", אומר אלישיב.
המענה אותו מקבלים בני משפחה מגוון, אך "הדומיננטי ביותר הוא תמיכה רגשית", אומר אלישיב. "הורה שהבן שלו עבר משבר פתאומי מרגיש הצפה והלם. אדם כזה יקבל מענה של אם או בת משפחה שמכירה את זה מקרוב והיא זו שתדע איך להכיל אותו מתוך היכרות עם ההתמודדות. היא גם יודעת שמתוך נפילה אפשר גם להתייצב והיא מכירה גם את השירותים שאפשר לקבל במצב כזה".
בנוסף, מציין אלישיב המידע לסיוע שיכולות משפחות לקבל מהרשויות השונות אינו נגיש מספיק, ואחד מתפקידי הטלפניות במוקד הוא הכוונה לשירותי טיפול ושיקום שקיימים ומותאמים לצרכי המשפחה על פי מצבה.
עוד שאלנו את אלישיב כיצד התקבלה הקריאה למי שעברו את החוויה בעצמן להתגייס למוקד, האם שיחות שכאלה אינן מחזירות אותן עצמן לקושי שעבר עליהן, והוא משיב כי "מבחינת הופתענו מאוד לטובה. העמותה שלנו 'איכות בשיקום' מפעילה ארבעה מרכזים באזור המרכז וכל המוקדניות קיבלו שירות בעבר אצלנו. פרסמנו קול קורא והייתה היענות יפה של נשים מעוררות השראה עם רצון לנתינה ותחושה של רצון להחזיר לשטח אחרי שקיבלו מאיתנו. הן אומרות לנו ש'אם היה לנו דבר כזה לפני שנתיים שלוש היינו פונות'".
הטלפניות עברו הכשרה מיומנות מקיפה למתן מענה טלפוני ייחודי לבני המשפחה. "הן מגייסות את הניסיון שלהן כדי לעודד ולהרים את הפונה, לומר לו שאמנם הוא נמצא במשבר וקשה לו אבל מהניסיון שלהן אפשר לדעת שעם עזרה מציאות כזו יכולה לעבור. הן מפנות לאנשי המקצוע מתוך הניסיון שלהן ולא מתיימרות להציע טיפול בעצמן".