שולחנו של סופר סת"ם הופך לבמה מלאת הפתעות ואותיות מפוסלות, תיאטרון חפצים, בובות, וסיפור אגדה יוצא דופן, בליווי נגינה חיה על הבמה.
הכל בהצגת ילדים חדשה בתיאטרון הקרון על מעשה בסיפור שברח מן הדף - מעשיה מקורית בהשראת העיירה היהודית והחסידות.
אגדת סת"ם היא מעשייה חסידית דמיונית, על עובד בבית מדרש, אבגדה, שאינו יודע קרוא וכתוב ויוצא להרפתקה, שבסופה הוא מצליח לפענח את האותיות.
זהו סיפור המתחקה אחר מעשיות חסידיות קיימות, על כך שהדרך לרכוש חכמה וידע בעולם היא דרך המאמץ והכוונה הכנה בלב. הרב בהצגה, איש רוח, מתאים את שיטת הלימוד לכל אחד (חנוך לנער על פי דרכו), ויוצר לאבגדה מסע לימוד דרך הדמיון. כך להצגה שני ממדים, הממד החינוכי, על הדרך לרכישת דעת ועל כך שכל אחד יכול להתמודד עם קושי ולהתגבר עליו בדרכו והממד האגדתי, הרפתקה דמיונית בה האותיות לובשות צורה ודמות אחרת בכל פעם בסיפור המסעות של אבגדה.
ספרים ואותיות בתרבות היהודית - בהתאמה ובהתייחסות למתקשים בקריאה וכתיבה
העם היהודי מכונה עם הספר, ומשך אלפי שנים התייחדה התרבות שלנו במיומנויות לימוד שונות הנשענות כולן על היכולת להעמיק בקריאה וכתיבה. אך מה מקומו של מי שמתקשה בקריאה וכתיבה? "הלמדנים" היו חברה בעלת מעמד גבוה ועדיין הינם כך בתרבות שלנו, כשהגיחה לעולם תנועת החסידות לפני 300 שנה בהנהגת הבעל שם טוב הוא מצא המוני אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב בעלי תפיסת ערך עצמי נמוכה, הוא קירב אותם אליו מאד והניח כערך עליון את הרגשות של האדם, את תשוקתו לקרבת אלוהים, ואת כוונת הלב שלו.
יותר מאשר היכולת הלימודית, אולם כדי לקשר את האנשים המכונים "פשוטים" אל הספרים היקרים הוא תיאר להם את האותיות במובנן הפיזי, את כוחן המיסטי, את האור הבוקע מהן, מן הצורה שלהן .הוא הסביר שהאותיות הן אבני היסוד של העולם שנברא בדיבור ע"י אלוקים והוא הזמין את האנשים להתעניין באותיות. להשתעשע איתן, לאהוב אותן . כך, יצר קשר עמוק בין כל יהודי לבין הספרים. בסופו של דבר אנשים כ"כ אהבו אותיות שהם ממש למדו לקרוא ולכתוב אלא שהם לא הרגישו שהם משתמשים באותיות ובמילים כדי ליצור פיסקה או ספר אלא מתוך כבוד הערכה ואהבה .
ההצגה אגדת סתם הינה מסע חסידי בעקבות תנועה זו בהשראת סיפורים חסידיים רבים בעניין זה.
השפה החזותית של ההצגה והתפאורה נעשו בהשראת תהליך העבודה של סופר סת"ם. נבנו עשרות אותיות בחומרים שונים: נייר, ספוג ועץ, והחל משחק איתן כדמויות על במה. האותיות הופכות לעצים, חיות ביער, תיבה אבודה, עננים ואפילו מפלצת אותיות.
ההצגה מתרחשת בבית מדרש חסידי, ועולם בית המדרש נבנה מערימות של ספרי לימוד פזורים. מתוך דפי ספר ענקי אנחנו יוצאים למסע, והספר עושה טרנספורמציה למקומות שונים במסעו של אבגדה: חומה של העיר לובלין, יער פראי, ים ומערה.
העיצוב, הרעיון והמשחק הופקדו בידיהם של אבשלום אשל ואסף פרידמן. בימוי: רות חוף.
מה כדאי לעשות ממש ממש לפני שמתחילים לצפות בהצגה?
כדאי לספר על בית מדרש, כיצד לומדים תורה, מיהו הרב ומה לומדים התלמידים החכמים. לספר על תרבות בתי המדרש במזרח אירופה. לספר על מלאכתו של סופר סת"ם – מה המשמעות, מה הוא עושה, איזה מין מקצוע זה. רעיון נפלא. לא להחמיץ.