הרב ד"ר ירון קטן
הרב ד"ר ירון קטן צילום: מרים דומנוביץ מזרחי

המשפטן הרב ד"ר ירון קטן, שהיה היועץ המשפטי של הרבנות הראשית וראש אגף הגיור, אומר כי יש הדרדרות ביכולת הרבנות הראשית להיות ממלכתית, בין היתר בשל שינוי בעמדת בג"צ כלפיה.

בהרצאה שנשא בכנס "הנהגה דתית בתמורות העיתים" שהתקיים במכללת אפרתה בירושלים, לרגל 100 שנה להקמת הרבנות הראשית בארץ ישראל, תיאר ד"ר קטן כיצד במהלך שישים השנים האחרונות, מאז פסק דין הראשון שבו בג"צ תקף את הרבנות הראשית והתערב בהחלטותיה בנושא הכשרות, חל שינוי בתפיסתה ובמעמדה.

בשורה של פסקי דין בעבר תבעו השופטים מהרבנות לשנות את התפיסה מרבנות קהילתית לרבנות ממלכתית, וביקשו כי יתחשבו בציבור הרחב ולא רק בזה הדתי. לדבריו "חלק גדול מהמאבק הוא לא מאבק משפטי או מאבק מינהלי אלא מאבק לגבי התפיסה אם הרבנות הראשית היא קהילתית או ממלכתית. באופן אבסורדי, דווקא בג"צ ניסה למשוך את הרבנות הראשית להיות ממלכתית, בהתאם לחזון הרב קוק, ולא קהילתית סגורה עבור הציבור הדתי בלבד".

ד"ר קטן תיאר כי בשנת 2014, כאשר נכנס הרב הראשי דוד לאו לתפקידו, הוא החל לפעול ברוח זו. בין היתר, קבע הרב לאו הנחיות חדשות בתחום הכשרות, שתאמו את עמדת בג"צ, ולפיהן אסור לרבנות לשלול כשרות במקרה שבמלון יש מעלית שפועלת בשבת, כשמתקיים אירוע בשבת וכדומה, כל עוד אין לכך השפעה על הכנת האוכל.

באופן מפתיע, לאחר שהרבנות הראשית קיבלה בסופו של דבר את ההבנה כי עליה לפעול כרבנות ממלכתית, "בג"צ עשה סיבוב פרסה. במספר פסיקות מהשנים האחרונות הוא פגע במעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית והפך אותה לעוד רבנות קהילתית. ההכרה בגיור פרטי, כמו גם הפסיקות בתחום הכשרות הפרטית, מלמדות על השינוי המסתמן".

לדבריו "השופט האחרון שעוד עמד על ההיבטים הממלכתיים של הרבנות הראשית היה אליקים רובינשטיין. אחרי שהוא פרש, לשופט ניל הנדל, שהוא המוביל את הקו הדתי, יש תפיסה הרבה יותר ליברלית ומבחינתו הרבנות הראשית היא עוד רבנות קהילתית. זה חלק מהפיחות במעמדה של הרבנות הראשית וביכולתה לממש את חזונה ולפעול כרבנות ממלכתית".