לוחצת על הגז

החלטתה של שרת האנרגיה קארין אלהרר שלא להוציא במהלך שנת 2022 רישיונות חדשים לחיפוש מאגרי גז ממשיכה לגרור ביקורות ציבוריות חריפות גם שבוע לאחר שפורסמה. ההודעה שפרסמה השבוע רשות החשמל על כך שמחירי החשמל יעלו ב־4.9 אחוזים לנוכח עליית מחירי הפחם מחד והמעבר לאנרגיות מתחדשות מאידך רק הגבירה את הביקורת על המהלך השנוי במחלוקת.

למי שלא עקב אחרי האירועים האחרונים במשק האנרגיה הישראלי, הנה הם בקצרה: בשבוע שעבר הודיעה שרת האנרגיה אלהרר במהלך כנס אילת לאנרגיה מתחדשת כי בשנה הקרובה היא לא תוציא מכרזים חדשים לרישיונות לחיפוש גז בים, תוך שהיא מציינת כי מדינת ישראל לא תקבל את המלצות ועדת אדירי 2 שתומכות בהגברת החיפושים. במקום זאת הודיעה השרה כי בשנה הקרובה ישראל תשקיע את המשאבים "בחשמל הירוק, בהתייעלות האנרגטית ובאנרגיות המתחדשות - ובזמן שנעשה את זה נשים בצד את העיסוק בהרחבת פיתוח הגז הטבעי, שהוא, כידוע, דלק מעבר". בהמשך דבריה הוסיפה השרה כי "את השנה הקרובה ננצל לשורה של מהלכים שיקדמו את המעבר לאנרגיות מתחדשות. נקים אגף אנרגיות מתחדשות במשרד שיקבל את מרב הקשב והמשאבים, נקדם את התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה שאושרה בממשלה לאחרונה בעלות של כמיליארד שקלים, נשקיע במחקר ופיתוח, נקצה מענקים לקידום אנרגיה נקייה ופיתוחים טכנולוגיים משמעותיים ונסיר חסמים העומדים בפני יזמים".

הודעתה של אלהרר זכתה באולם למחיאות כפיים סוערות, שתורגמו מאוחר יותר לתמיכה נרחבת של הארגונים הירוקים, שכבר שנים ארוכות נאבקים במשק הגז הישראלי. איגוד הגז הטבעי בישראל, שמייצג את חברות הגז השונות, תקף נחרצות את ההחלטה. אך לצד התמיכה והגינוי הצפויים הגיעו ביקורות על המהלך, שרק התחזקו כשהתבררה העלייה הגדולה במחירי החשמל. גם אמירתה של השרה שבמשך חודשים המשרד ורשות החשמל עבדו קשה כדי למתן את העלייה במחירים לא ממש החלישה את הביקורת על המהלך.

במשרד האנרגיה לא מבינים את הביקורת שמופנית כלפיהם בימים האחרונים. גורמים במשרד אומרים ל'בשבע' שההחלטה לא בוטלה אלא נדחתה בשנה, וכמו כן שלא צפויה להיות לה השפעה על משק האנרגיה בשנה הקרובה. הסיבה לכך, מסבירים במשרד, היא שפיתוח משק הגז לא נעצר וגם בשנה הקרובה תימשך הרחבתו, כדוגמת חיבור אסדת הגז כריש־תנין והתחלת תוכנית קידוח נרחבת שכבר אושרה בשנים הקודמות וכן חיפושים שאושרו בעבר. ההחלטה, כך אומרים במשרד, נוגעת רק למכרזים חדשים שעוד לא יצאו לדרך והם יוקפאו בשנה. "גם השר לשעבר שטייניץ אומר שלא יהיו למהלך השלכות בשנה הבאה", אומרים בכירים במשרד.

שטייניץ עצמו דווקא מתנגד מאוד למהלכה של אלהרר ופנה לשרה בטוויטר בבקשה שתחזור בה מהחלטתה. "בארצות הברית הירוקה של הנשיא ביידן ממשיכים לחפש גז טבעי במאות אזורים ביבשה ובים, כך גם בקנדה וברוב המדינות במערב אירופה. הגז הטבעי איננו בא להחליף את האנרגיות המתחדשות, שאותן צריך להמשיך לטפח, אלא להחליף את הפחם והנפט המזהמים בארץ ובכל העולם. אל לישראל לחרוג ממה שמקובל ברוב המכריע של המדינות המתקדמות והירוקות בעולם".

"החשש הגדול מהמהלך הזה הוא פגיעה קשה באמון של המשקיעים במשק האנרגיה הישראלי", אומר פרופ' ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו וראש המפלגה הכלכלית. "המסר שמקבלים משקיעים עתידיים הוא שלא כדאי להיכנס לכאן כי המדינה מתנהלת בצורה לא עקבית ולא יציבה, מערימה קשיים על יזמים להשקיע כספים בנושא ולא פותחת את משק הגז לתחרות".

מה ההשלכות הכלכליות של מהלך שכזה?

"המשמעות היא שהחברות הקיימות ואוליגרכי הגז הנוכחיים רק מתחזקים ומבינים שלא עומדת להיות להם תחרות. זה מאפשר להם לשמור על מחירים גבוהים ואף להעלות אותם יותר. הרי ברור שאם גורם חדש ייכנס לשוק וימצא גז, הוא יספק אותו במחיר זול יותר מאשר מה שמוכרים היום. ההחלטה הזאת, שלא תאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק, גורמת לכך שכולנו נשלם יותר על הגז".

ההשפעה – בעיקר לטווח הארוך

גורמים במשרד האנרגיה דוחים את הטענות של זליכה על כך שההקפאה במתן הרישיונות הובילה לכך שלא ניתן היה להוריד את מחירי הגז, ומייחסים זאת לעובדה שמחירי הגז בעולם זינקו דרמטית בשנה החולפת, עקב משבר האנרגיה החמור שממנו סובלת יבשת אירופה. כך למשל, בעוד שבישראל משלמים כ־4.5 דולרים ליחידת חום, בעולם הגיעו במהלך החודשים האחרונים עד ל־30 דולרים ליחידה. הפער העצום במחירים נולד בעקבות הסכם הגז שיצרה ממשלת נתניהו ועליו נאבקו נתניהו ושטייניץ, שקיבע את מחירי הגז שחברת החשמל רוכשת ממאגר תמר למדד המחירים לצרכן האמריקני וניתק אותו מהתנודות במשק האנרגיה. התוצאה הייתה שבזמן תחילת משבר הקורונה, כשמחירי הגז צנחו עד ל־2 דולרים ליחידת חום, בישראל שילמו על אותה יחידה 5 דולרים. אלא שהיום, כשהמחירים זינקו ואף עברו בשלב מסוים את רף 40 הדולרים, ישראל נותרה עם מחיר נמוך של כ־4.5 דולרים ליחידת חום.

"הטענות של המשרד שלא יהיו השפעות עתידיות והמחיר לא יעלה פשוט לא נכונות. האמת היא שאנחנו פשוט לא יודעים מה יהיו ההשלכות", אומר ד"ר הלל גרשוני, חבר הפורום לרציונליות סביבתית. "בכל מקרה, ההסכם שמותיר את מחירי הגז נמוכים הוא לא לעולמי עד. כרגע מדובר על הסכם שיימשך עד 2030. ובלי קשר לזה, כרגע המחירים בישראל נמוכים יותר, אבל עד לפני שנה הם היו גבוהים משמעותית. לכן להיתלות בהסכם כמה שגורם לכך שלא נראה עליית מחירים זאת הסתכלות רגעית ולא לטווח הארוך. ולהקפאת המכרזים לשנה תהיה השפעה בעיקר לטווח הארוך".

באילו מישורים?

"תחרות. ההשפעה של ההקפאה לשנה לא תיגמר בשנה. למעשה, יכול להיות באמת שבשנה הקרובה לא תהיה משמעות ישירה למהלך, אבל הוא יפגע בנו לטווח היותר רחוק. הרי חיפושי גז עולים המון כסף. חברות שעוסקות בתחום מתכננות בקפידה את התקציבים שלהן. אם הן רואות שישראל הקפיאה מכרזים לשנה, לא בטוח שהן ישמרו את הכסף בשבילנו לשנה הבאה, ובמקום זה יעדיפו לחפש במקומות בטוחים יותר. וזה פרט למקרה שבו השרה תחליט שההקפאה היא לא רק לשנה ואז בכלל נפגע קשות ביכולת שלנו ליצור תחרות בשוק האנרגיה. משקיעים רוצים יציבות רגולטורית, לכן יצרו את מתווה הגז. אבל אם המדינה מתנהלת כמו שבשבת היא בעצם תבריח את המשקיעים".

גורמים בסביבתה של השרה אלהרר דוחים את הטענות על הברחת משקיעים. לדבריהם, כיום אין בכלל משקיעים חדשים שרוצים להיכנס לתהליכי חיפוש חדשים, ובשביל למצוא כאלה המשרד צריך להשקיע תקציבים רבים, שבינתיים אפשר לנצל אותם לאפיקים אחרים.

"צריך להבין שאחת הסיבות שאין היום משקיעים שרוצים להיכנס לתחום היא בדיוק מהלכים כמו מה שאלהרר עושה", אומר גרשוני. "ועדת ששינסקי, ששינו בה את מדיניות הגז למפרע, הבריחה משקיעים. הם לא סומכים על מדינת ישראל בנושא. אבל אצל השרה הנוכחית יש להם עוד סיבה לחשוש. היא התחילה בעצירת החיפושים של נפט ביבשה כשהיא משתמשת באותו טיעון - שגם ככה אין יותר מדי חיפושי נפט ביבשה ולכן עצירת התהליכים לא באמת משנה משהו".

אפשר בכלל להשוות? הרי כנראה שאין יותר מדי נפט ביבשה, לעומת גז שאנחנו יודעים שיש.

"קודם כול, יש חיפושים, אחרת לא היה צריך לעצור אותם. אבל אנחנו לא מדברים רק על חיפושי נפט רגילים אלא גם תהליכי פראקינג (שיטה המשמשת להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה - א"מ) שנעצרו עוד בוועדה המחוזית מבלי בכלל להתדיין בדרגים הגבוהים. אם ישקיעו באפיק הזה נוכל להגיע למצב של עצמאות אנרגטית גם בתחום הנפט ולא רק בתחום הגז הטבעי".

יש לציין שמשרד האנרגיה מתנגד נחרצות לשימוש בנפט, עקב ההשלכות הסביבתיות הקשות שלו וההשפעה שלו על זיהום האוויר ועל שינויי האקלים. ישראל גם חתומה על הסכם פריז משנת 2015 שנועד לצמצם את פליטת גזי החממה לאטמוספירה במטרה לעצור ככל הניתן את שינויי האקלים ואת הפגיעה בטבע שנעשית בידי אדם. על פי ההתחייבויות, ישראל התחייבה עד לסוף שנת 2020 לעבור להשתמש בלפחות 10 אחוזים של אנרגיה מתחדשת, בעיקר אנרגיה המופקת מהשמש או מהאוויר. על פי נתוני משרד האנרגיה שהגיעו ל'בשבע' ישראל הייתה רחוקה מאוד מיעד זה, כאשר עד לפני חצי שנה עמדה המדינה על היקף שימוש של פחות משבעה אחוזים באנרגיה מתחדשת. בחצי השנה האחרונה הגדילה ישראל את היקפי השימוש לכמעט 10 אחוזים. היעד שעליו חתומה ישראל הוא שעד שנת 2030, 30 אחוזים מהאנרגיה בישראל תופק על ידי אנרגיה מתחדשת.

בכירים במשרד האנרגיה אומרים ל'בשבע' כי מטרת ההחלטה של השרה היא להשקיע בשנה הקרובה משאבים רבים בפיתוח משק האנרגיה המתחדשת בישראל. במשרד מדברים על שני אפיקים עיקריים. הראשון הוא השקעה בתוכניות אגירת האנרגיה, עם דגש על סוללות מיוחדות שיאגרו את החשמל שיופק באנרגיה מתחדשת. הענף הזה, כך אומרים במשרד, זקוק להסדרה, ובכך עומדים לעסוק בשנה הקרובה. "אלה לא פרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון ראשוני. אנחנו מדברים על תוכניות כלכליות", אומרים גורמים במשרד. הענף השני הוא הפקת חשמל באמצעות מימן. מדובר ברעיון שנמצא בתהליכי מחקר מתקדמים ועדיין לא הוכח כאפשרי, אך משרד האנרגיה מקדם את המחקר בתחום בצורה נלהבת במיוחד. "זאת אומנם לא אנרגיה מתחדשת, אבל היא עדיפה בהרבה על פחם ונפט ואפילו על גז", אומרים הגורמים.

"ההשקעה בטכנולוגיות אגירה היא אחיזת עיניים", אומר גרשוני. "הן לא יכולות לספק את מה שצריך. לכן גם החזון של 2030 פשוט לא יכול לקרות. אין טכנולוגיות שיכולות לאגור מהקיץ לחורף. מה שקיים היום אלה רק טכנולוגיות שמאפשרות לאגור את האנרגיה שמייצרים מהשמש במהלך היום בחודשי הקיץ ללילה באותם חודשים. וגם זה עולה המון כסף. גם מודלים של אגירה שאובה עובדים רק בקיץ. באופן כללי, אין דרך היום לאגור אנרגיה מהקיץ לחורף, וכבר השימוש היום מעלה את המחיר דרמטית".

נלבישך שלמת פאנלים

המעבר לאנרגיה מתחדשת נועד להפוך את תהליך הפקת האנרגיה לירוק יותר ומזהם פחות, אלא שבפועל המציאות הפוכה. לשיטות הירוקות ישנן מגרעות סביבתיות רחבות היקף שפוגעות בפועל בסביבה בצורה ניכרת למדי. "בשביל לייצר אנרגיה סולארית צריך לרצף שטחי ענק בפאנלים סולאריים. זה המון פלסטיק, ואפשר לעשות את זה בצורה יעילה רק בנגב", מסביר גרשוני. "בשביל להוליך את האנרגיה מהנגב והערבה למרכז הארץ צריך לפרוס רשת שלמה שפוגעת קשות בשטחים הירוקים ובשמורות הטבע בנגב בדרך. מה שקורה היום במכתש רמון הוא דוגמה מובהקת לכך. גם הורסים את הטבע עם שדות הפאנלים, גם הורסים שמורות טבע עם תשתיות ההולכה, גם מייקרים מחירים, גם נשארים תלויים במדינות ערב בשביל נפט וגם לא מגבירים את העצמאות האנרגטית שלנו ואת ההתבססות על הגז. השקעה באנרגיה כזאת היא פשוט רעיון גרוע במיוחד, שאנחנו רואים כבר היום את ההשלכות שלו בגרמניה ובדנמרק, שמחירי החשמל בהן זינקו בצורה מטורפת בגלל מהלכים דומים".

"כלכלית וסביבתית אין שום היגיון להחלטה לעצור את המכרזים", אומר זליכה. "כלכלית זה בוודאי לא משתלם, כי זה מונע תחרות, אבל גם סביבתית זה רע. בגלל שאין אפשרות לעבור להשתמש באנרגיה מתחדשת בצורה נרחבת, ואנחנו פוגעים בתחרות בגז, אנחנו בעצם יוצרים מצב שבו אנחנו צריכים להשתמש יותר בפחם ובנפט, וזה מזהם פי כמה וכמה. האירוניה הגדולה היא שבזמן שעוצרים את חיפושי הגז, ההסכם עם קצא"א, שאומר שמזרימים דרך ישראל נפט מהאמירויות, יישאר בתוקפו. זה הסכם שאנחנו יודעים שהוא מסוכן הרבה יותר מבחינה אקולוגית, ובעבר כבר נגרם אסון מצינור דומה".

אם זה המצב, מה ההיגיון במהלך?

"היגיון פופוליסטי בלבד. השרה רוצה להראות שהיא מעלה לראש סדר העדיפויות את השמירה על איכות הסביבה. זה מהלך פופוליסטי שההסכם עם קצא"א רק מדגיש אותו. ההחלטה של השרה מותירה אותנו רק עם הנזק בלי שום תועלת".

החשש בקרב רבים בישראל הוא ממציאות דומה למה שקורה היום במדינות כמו גרמניה מחד או קליפורניה מאידך. גרמניה, יחד עם מדינות אירופיות אחרות, סובלת בימים אלה ממשבר אנרגיה חמור שהוביל להעלאת מחירי החשמל באופן דרמטי. בקליפורניה המצב חמור בהרבה. בגלל הזנחה רבת שנים של תשתיות הפקת החשמל מפחם וגז, והשקעה מסיבית באנרגיה מתחדשת שלא ניתן לאגור אותה לאורך זמן, הגיעה המדינה העשירה והגדולה ביותר בארצות הברית למצב שבו ישנם שיבושים תדירים באספקת החשמל עקב מחסור חמור בו. החשש שמשמיעים גורמים שונים במשק האנרגיה הוא שמהלכים כאלה עלולים להוביל את ישראל בטווח הארוך לחוסר יציבות אנרגטית כמו במדינות הללו.

השרה אלהרר דוחה בכל תוקף את הטענות הללו. "כדי למנוע משבר אנרגיה מדינת ישראל חייבת שיהיה לה תמהיל - גם גז, גם אנרגיה מתחדשת וגם פתרונות שעוד בפיתוח. אני לא עצרתי את הגז, לישראל יש כבר עכשיו מספיק גז לעשורים קדימה לה ולייצוא לשכנותיה וגם השנה יהיו עוד קידוחים. מה שעשיתי היה לרכז מאמצים בשנה הקרובה כדי לפתח את האנרגיות המתחדשות ולהבטיח תמהיל אנרגיה נכון", היא אומרת בשיחה עם 'בשבע'.

זליכה סבור שבנושא הזה אלהרר צודקת: "לישראל יש עתודות גז לעשרות שנים קדימה. אין כאן חשש שהקפאה של שנה תפגע ביציבות האנרגטית של ישראל. לא נגיע למצב של קליפורניה. מה גם שמדובר בהחלטה שאפשר לשנות בכל רגע נתון. הבעיה היא במישורים אחרים, של התחרות בישראל ומחירי החשמל שכל אחד מאיתנו ישלם. נכון, עליית המחירים הנוכחית עוד לא הושפעה מההצהרה של השרה, אבל יהיו עוד עליות בהמשך הדרך, והן ייגרמו בחלק בלתי מבוטל מהן מהמהלך הזה".

בשולי הדברים, גורמים שונים מצביעים על כך שלנוכח המצב באירופה וחוסר הספקת הגז מרוסיה, ישראל יכולה הייתה להרחיב את ייצוא הגז ליבשת ולהרוויח מהמהלך לא רק מבחינה כלכלית אלא בעיקר מבחינה גיאופוליטית. אלא שהמהלך להקפאת המכרזים מצמצם את היכולת הזאת. בסביבת השרה דוחים גם את הטיעון הזה ואומרים שהייצוא מישראל רק ילך ויגדל.