1
התגובות של ראש הממשלה ושרי הממשלה לרצח יהודה דימנטמן הי"ד בכניסה לחומש היו מאכזבות, גם אם לא מפתיעות. תנחומים למשפחת הנרצח, איחולי החלמה לפצועים והבטחה שכוחות הביטחון ישימו את ידם על המחבלים - זה כל מה שהיה בהודעתו של ראש הממשלה נפתלי בנט שפורסמה בטוויטר בליל הרצח. בהודעה נוספת שפורסמה למחרת בעת ההלוויה, יש גם אזכור של החלטת הנרצח ללמוד בישיבת חומש בעקבות ההתנתקות. רק המסקנה המתבקשת נעדרה מתגובת ראש הממשלה: לאשר מיידית את נוכחותה הקבועה של ישיבת חומש על חורבות היישוב ההרוס, ולבטל את חוק ההתנתקות הארור בדרך לבניית חומש מחדש במהרה בימינו.
2
היישוב חומש נהרס במצוות אריאל שרון ללא כל הצדקה או סיבה. להרס היישובים בגוש קטיף, כחלק מהמהלך של נסיגת צה"ל מעזה, עוד היו נימוקים וצידוקים – גם אם רעים ואוויליים. את יישובי צפון השומרון הרסו סתם. זה היה הרס לשם הרס, שהחליט עליו מי שמכר את ערכיו, ומהבונה הגדול של ההתיישבות הפך להיות גדול מהרסיה.
המאבק על השיבה לחומש מתנהל כבר 15 שנים, באמצעות תלמידי ישיבה אמיצים, מלאי הכרה ומסירות נפש, המשלבים מצוות תלמוד תורה עם מצוות יישוב הארץ בתנאים בלתי אפשריים. גם לאחר שאריאל שרון נטש והקים את קדימה ומי שנותרו בליכוד התנערו ממורשתו, ממשלות הליכוד בראשות נתניהו לא השכילו ולא העזו לקבל את ההחלטות הנכונות לגבי חומש, שא־נור ושאר יישובי צפון השומרון. ניסיונות להעביר בכנסת החלטות שיבטלו את חוק ההתנתקות המחפיר לא זכו לתמיכת ראש הממשלה נתניהו ועוזריו המתחלפים.
3
הנוכחות היהודית הדלילה ורפיון באבטחת האזור בידי צה"ל הקלו את מלאכתם של רוצחי יהודה דימנטמן הי"ד. הם ביקשו לפגוע בנוכחות היהודית בחומש, ולכן התגובה המתבקשת והמרתיעה היא ליצור מצב הפוך מזה שאליו חתרו. לכידתם של הרוצחים היא צעד אלמנטרי למניעת פיגועים נוספים שבוודאי היו מנסים לעשות, אבל אין בה לא צדק ולא נחמה. לא צדק, משום שהרוצחים לא יקבלו את עונש המוות המגיע להם. הם ייכלאו בתנאי לוקסוס שיכללו משכורת נאה מהרשות הפלשתינית, חפלות דשנות, ביקורי משפחות, השכלה שתסייע להם לאחר השחרור, ואולי גם סוהרות יהודיות שיסופקו להם לפי בחירתם. לא נחמה, משום שלכידת הרוצחים איננה מרתיעה דיה ולכן גם לא תמנע את הרצח הבא.
ממשלות ישראל מנהלות מדיניות שמכילה את רצח בנינו ובנותינו ונמנעת מהפעלת צעדי הרתעה כמו הרס בתים מיידי ומלא, גירוש משפחות רוצחים מהארץ, כליאה בתנאים קשים ומוות במהלך המרדף והלכידה או בהוצאה להורג בהחלטת בית משפט. מה שנותר לעשות כדי להרתיע את הרוצחים זה לפעול כך שהרצח רק ירחיק אותם מהשגת מטרתם. הם ביקשו לפגוע בהתיישבות, אז התגובה תהיה לחזק אותה עשרת מונים. לו השכלנו להצמיד תג מחיר כזה לכל רצח ולכל ניסיון פיגוע, יש להניח שבשלב מסוים הלקח היה נלמד. אבל ממשלות ישראל, הנוכחית וקודמותיה, ממשיכות לדבוק במדיניות של הכלת הטרור, ומנופפות בנחמה הריקה של לכידת הרוצחים וכליאתם, במסגרת מעגל אינסופי של טרור שניתן היה למנוע ועולה בדמם של מיטב בנינו ובנותינו.
4
וכאילו לא די במחדל ובאוזלת היד, נראה שממשלת ישראל החליטה להכביד את ידה על חבריו של הנרצח, להצר את צעדיהם ואולי גם לנסות להכחיד את המפעל שעליו הם מוסרים את נפשם. במקום צעדים מתבקשים ומיידיים לחיזוק ישיבת חומש, אנו רואים הטלת מצור על אזור היישוב הנטוש ועל הישיבה שפועלת בו מזה 15 שנה. במקום לקדם הליכי חקיקה שיבטלו את חוק ההתנתקות, ראש הישיבה נעצר בעוון עבירה על החוק המחפיר הזה.
וכאן יש לומר באופן חד וברור: פגיעה בישיבת חומש לעת הזאת היא מעשה מחפיר, פרס לטרור, ובמתכוון או שלא במתכוון עידוד לפגוע לא רק ביהודים הנמצאים בחומש אלא באלפי יהודים אשר חיים במאחזים שטרם הוסדרו. כי אם התגובה הממשלתית לרצח יהודי מחומש היא להכחיד את הנוכחות היהודית בחומש, המסקנה ההגיונית של המחבלים תהיה לרצוח תושבי מאחזים כדי להביא לעקירתם.
אי אפשר לדעת לאיזה שפל יכולה עוד לרדת הממשלה הזאת, אבל לדרוש ולקוות אפשר שנפתלי בנט, איילת שקד, מתן כהנא, גדעון סער, זאב אלקין וחבריהם יתעשתו וימנעו את הפשע המחפיר הזה.
אחיו הצעיר של הדף היומי
כחובב מושבע של לימוד משניות זה למעלה מ־40 שנה, לא אוכל להתעלם מהאירוע החגיגי שיחול מחר ומחרתיים. ביום שישי הקרוב יסיימו לומדי המשנה היומית את מסכת עוקצין, ובכך יסתיים המחזור ה־13 של לימוד ש"ס משניות במסגרת המפעל החשוב הזה, שנוסד על ידי הרב יונה שטנצל זצ"ל לזכרם של קדושי השואה. מפעל המשנה היומית הוא אחיו הצעיר והפחות מפורסם של מפעל הדף היומי מיסודו של רבי מאיר שפירא מלובלין. ללימודי הדף היומי יש בשנים האחרונות יחסי ציבור מצוינים, בעוד מפעל המשנה היומית זקוק לקצת אפליה מתקנת.
מדוע חשוב ללמוד ש"ס משניות, מברכות ועד עוקצין, גם אם אתם לומדים דף גמרא יומי? קודם כול, כדי שתלמדו גם את המסכתות הרבות, כמעט חצי ש"ס, שאין עליהן גמרא. בנוסף לכך, לא כל אחד יכול ולא בכל מצב בחיים אפשר להקדיש יום יום זמן של קרוב לשעה כדי ללמוד דף גמרא. בלימוד הדף היומי גם קשה יותר להתמיד ולהשלים את מה שהחסרת, כי אם אתמול לא מצאת שעה פנויה – מי ייתן לך היום או מחר שעה נוספת כדי להשלים? לעומת זאת, לימוד של שתי משניות ביום לא דורש יותר מרבע שעה ולכן קל יותר להתמיד בו ולהשלים את החסר. שיעור קבוע ללימוד משותף של המשנה היומית מתאים מאוד לכעשרים הדקות שבהן ממתינים בבית הכנסת בין סיום תפילת מנחה לבין תחילת תפילת ערבית.
אבל באמת אין צורך להתעקש דווקא על קצב לימוד של שתי משניות ביום. מומלץ בהחלט ללמוד יותר מזה. מי שילמד פרק יומי במשניות יזכה לסיים ש"ס משניות פעם בשנה וחצי. אפשר ללמוד פרק וחצי ביום ולסיים ש"ס פעם בשנה. סדר לימוד שחוזר על עצמו פעם בשנה, בדומה לפרשת השבוע, נותן סיכוי טוב יותר לזכירת הנלמד.
על קצב לימוד של שתי משניות ליום אמליץ בעיקר למי שמעוניין ללמוד ש"ס משניות בעל פה. תנסו את זה. תקדישו חצי שעה ביום ללימוד שתי משניות חדשות בעל פה, ועוד חצי שעה לשינון הפרקים והמסכתות שלמדתם בעבר, כך שלא תשכחו אותם. יש בזה משהו סיזיפי בדומה לריצת מרתון, אבל המאמץ משתלם. ללימוד הכולל חזרה וזכירה של כל מה שלמדתם יש מתיקות מיוחדת. טעמו וראו כי טוב.
לתגובות: eshilo777@gmail.com