דיוויד הריס
דיוויד הריס צילום: מכון ד"ר פלואנסי

אצלינו במכון ד"ר פלואנסי מקובלנו שפרשות שמות-וארא, הם בחינת שבוע הגמגום העברי. שכן למרות שכולם מכירים את המדרש על דבר המלאך שהסית את ידו של משה לעבר הגחלים, וכך נגרם למשה מום פיזי בפה שגרם לו לדיבור מעוות ולא ברור, הרי שרש"י מפרש על המקום "בכבדות אני מדבר (ובלשון לעז בלב"ו)" דהיינו שמשה רבינו מגמגם היה.

תופעת הגמגום, שהיא בשורשה הפרעה בשטף הדיבור, היא תופעה נפוצה ממה שחושבים, ופוגעת ב1% מהאוכלוסיה. היא שכיחה פי 4-5 בגברים יותר מבנשים (כמו רוב הבעיות הניורולוגיות), ועוברת בתורשה כמו כל בעיה אחרת בגופינו. אך בניגוד מוחלט לסטיגמות הנפוצות, כאילו שמדובר בבעיה רגשית או נפשית, הרי שכיום ברור שמדובר בקושי פיזיולוגי, וכפי הנראה ניורולוגי, שגורם לאובדן שליטה על מערכת הדיבור. תופעות הלוואי הם רבות ומגוונות, החל מגמגום, לחיצות, עוויתות, תנועות ראש וגוף, דיבור מהיר וחטוף ולא ברור וכו'...

אין צורך להתפלא. מערכת הדיבור שלנו, היא המורכבת בגוף מבחינה מוטורית, ובכדי לדבר בשטף אנו מפעילים מאות שרירים, בתזמון מופלא של אלפיות השניה. אם כך, ברור שגם במערכת הזו, כמו כל המערכות בגוף יהיו בעיות. אמנם, מכיוון שהבעיה במערכת הדיבור, כמובן שיהיו גם השלכות ריגשיות רבות, כפי שמשרע"ה מתבטא בעצמו. בעיות של ביטחון והערכה עצמית ("מי אנכי..."), חרדות ולחץ והמנעות ממצבי תקשורת ("שלח נא ביד תשלח..."), אך ביסודה מדובר בסה"כ בבעיה פיזיולוגית. וכך באמת עונה לו הקב"ה, כאשר הוא משווה את בעייתו לבעיות במערכות השמיעה והראיה, "מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם או חרש, או פקח או עור, הלא אנכי ה'". ואכן הקב"ה כתמיד עומד בהבטחתו למשה "ואנכי אהיה עם פיך" ואכן לאחר שבמפגש הראשון עם פרעה אהרן הוא איש הדברים, הרי שממכת הדם ואילך רק משה הוא המדבר אל פרעה ולבני ישראל.

למשה רבינו הייתה אומנם פרוטקציה ישירות מה', אך ב"ה מסתבר שבתהליך שיקומי, שמתאפשר בעזרת טכנולוגיות מתקדמות שפיתחנו, אפשר להחזיר לאדם שמגמגם את השליטה במערכת הדיבור. אמנם לא מדובר בתרופת פלא כפי שזכה לו מש"ר, אך בעזרת תרגול יום יומי, אפשר להגיע לשטף דיבור טוב, גם אם מדובר בגמגום קשה ביותר.

בעצם השאלה העמוקה יותר, מאחורי הסיפור של משרע"ה, הוא מדוע דווקא הוא, דַבַר הדור, שכל מהותו וקיומו הוא דיבור, וכל התורה היא בחינת "ויאמר ה' אל משה לאמר", מדוע דווקא הוא, כבד פה וכבד לשון? ההסבר שנותנים חז"ל לכך הוא, שהקב"ה שם לאדם מכשולים דווקא במקום העוצמתי ביותר שלו על מנת שיתגבר.

בתור מי שזכה להיות שותף זוטר לקב"ה בשימת פה לאדם, אני עומד מול התופעה הזו דבר יום ביומו. הרי מעטים הם אלה שיודעים לדבר, כי רובנו לא אנשי דברים, ומדהים לראות איך בוגרי המכון שלנו שחלקם הגדול הגיעו מגמגום קשה, עומדים מידי שבוע ומדברים בקבוצות התרגול, ובמיוחד בכנסי הבוגרים שלנו כאשר עשרות חבר'ה בוגרי המכון עולים על הבמה אחד אחרי השני, ומרתקים אולם מלא בדבריהם, הרי שאין סיפוק גדול מזה, שכן לא רק שלאנשים שסובלים מבעיית שטף אין שום בעיה רגשית או נפשית, הם בדרך כלל מוכשרים הרבה יותר ואם משה רבינו הוציא את בני ישראל ממצרים הרי שאין דבר שעומד בפניהם.

--

דיוויד הריס הוא איש הייטק בוגר מרכז-הרב ומנכ"ל מכון ד"ר פלואנסי שמוביל את מהפיכת הטיפול בגמגום בעזרת טכנולוגיות מתקדמות