הצהרה דרמטית של ח"כ יעקב ליצמןערוץ כנסת

חבר הכנסת יעקב ליצמן הוא אחד הפוליטיקאים הממולחים שידעה המערכת הפוליטית החרדית לאורך השנים.

האזרח הפשוט הכיר אותו בעיקר באמצעות היתקלויותיו במנופי הלחץ שנהג להפעיל מעת לעת על ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בנושאים החשובים לאזרח החרדי. עמיתו במגזר צבר עליו קילומטרז' כשעקב בעיניים קרועות לאורך השנים אחר מהלכיו בזירה הפנים-חרדית, מהלכים שלרוב הותירו פצועים על אם הדרך.

את טביעות האצבע של ליצמן ניתן היה לגלות בבחירות המוניציפאליות ובערבי הרכבת הרשימות לכנסת, בנושאים הקריטיים אודות הייצוג החרדי ובסוגיות עומק בחברה החרדית. רוחו של ליצמן תמיד שרתה על התהליך לטוב ולרע, הרבה מעבר לכוחו היחסי ביהדות התורה ולמעמדו כיו"ר המפלגה.

קווים אדומים לא קיימים בלקסיקון שלו. אין קו אדום שלא חצה, אין מאבק שלא הסלים עד כדי התפעמות. ליצמן נתפס כפוליטיקאי חד, קשה עורף, שלא חת מפני אתגרים בלתי ניתנים לפיצוח ואינו חושש לכופף כל מוסכמה היסטורית, לעיתים בכוחניות, לעיתים בכוחניות יתר. לימים הפכה הסכינאות לחלק מהדי אן אי של הפוליטיקה החרדית: כולם היו בניו.

עד שנכווה. כתבי האישום שהוגשו נגדו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפרשת מלכה לייפר והמסעדה בגאולה הצליחו להקרין על מצב רוחו, התנהלותו השוטפת, ויש שיטענו אף על מצב בריאותו.

בשנים האחרונות הודו יותר ויותר אנשים בסביבתו כי ליצמן הוא אינו אותו ליצמן. היו שתיארו זאת כמי שהזקנה קפצה עליו וללא קשר לגילו המתבגר. היו שסיפרו על מיאוס שגילה לראשונה בחיידק הפוליטי שאחז בו במשך עשרות שנים.

"ליצמן מתקשה לשאת את הסיפור המשפטי. קודם כל כי הוא בן אדם: אני לא מכיר אף אחד – חוץ מבנימין נתניהו – שנשאר אותו אדם אחרי חקירות משטרה כפי שליצמן ודרעי עברו. אבל בעיקר בגלל שהוא מוצא עצמו משלם את המחיר של איש ציבור חרדי שנדרש לסייע לציבור בוחריו", הסביר לערוץ 7 הערב אחד האנשים מסביבתו.

האם מדובר בסוף עידן? על פניו, כלל לא ברור. זו אינה הפעם הראשונה שבסביבת ליצמן סיפרו שהוא לא צפוי להתמודד פעם נוספת ולבסוף הוא שוב ניצב בחוד החנית - בהוראת רבו האדמו"ר מגור.

מצד שני, ההשתרגות המשפטית של ליצמן על משמעויותיה והיבטיה ידועה ונהירה לפטרונו הרוחני של ליצמן. כשליצמן משחרר הצהרה כה נחרצת, יש להניח שהוא לא הפתיע אף אחד בבית.

השאלה המסקרנת ביותר היא שאלת העיתוי. ליצמן לא נוהג לקבל הכרעות כשהן אינן רלוונטיות. מה גם, שהמערכת הפוליטית משדרת יציבות והבחירות הבאות הן בעיקר משאלות לב אופוזיציוניות.

ההערכה היא שמדובר בשיגור איתות ליועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט שכבר אורז פקלאותיו בטרם יסיים תפקידו וכדי להוביל לסיום עינוי הדין בענייניו.

האם ליצמן מזמין פרישה עכשווית תמורת סגירת התיקים? האם הוא מוכן להפקיר את מוקד הכח הפוליטי-חרדי מבלי לאיישו בנציגות לחסידות הגדולה בישראל - רק כדי להחזיר לעצמו את השלווה שאבדה?

את התשובות על כך נקבל ככל הנראה בשבועות הקרובים.