גנץ וטרופר
גנץ וטרופר צילום: דוברות השרים

בעקבות המלצה של חנוך דאום על ספסלים בנקודות יפות במיוחד בארץ, עצרנו בני גנץ ואני בדרך לישיבת הממשלה במצפה לזכר כנרת מנדל ובת דודתה מתת רוזנפלד-אדלר שנרצחו בפיגוע נורא. התיישבנו על הספסל היפה ונשמנו קצת כנרת ועמק ירדן.

לידנו ישבה קבוצה של מדריכות טיולים מבית ספר שדה קשת יהונתן ולמדה על האזור. חשבתי שיש משהו כל כך יפה בכך שהמצפור אשר הוקם לזכרה של כנרת מנדל, שהיתה בעצמה מדריכת טיולים ומורה, ממשיך להיות מקום משמעותי עבור מדריכות טיולים וסתם עבור אנשים שאוהבים את הארץ הזו.

אחרי כמה דקות, המדריכות שאלו את בני אם הוא הכיר את סרן ערן שמיר ז"ל, שהן בדיוק למדו עליו.

אז בני סיפר להן על ההיתקלות בלבנון שבה נהרג שמיר ועל כך שהוא עצמו פיקד על המבצע. מתברר, שהמילים האחרונות של ערן במכשיר הקשר היו לבני עצמו. הוא הודיע שקיבל את הפקודה שלו ויוצא לבצע, אך אז נורה לעברו צרור והוא נהרג.

רק בישראל הקטנה והעצובה הסיפור הזה יכול להתרחש. עוצרים לתצפית יפה לזכרה של צעירה שהדריכה טיולים, יושבים על ספסל מול הנוף, פוגשים מדריכות טיולים שלומדות על קצין צנחנים שנהרג ואז מתברר שמפקד המבצע יושב לידן ומספר להן ממקור ראשון את הסיפור. וכל זה מעל הכנרת הפרושה תחתינו. כמה כאב וכמה יופי.