לאחר שעלתה להר הבית לבחון מקרוב את התנהלות המשטרה במקום, כינסה ראש הועדה לבטחון הפנים של הכנסת דיון דחוף במצב הביטחוני בעיר העתיקה ובמרחב הר הבית. בעקבות בקשתם של של חברי הכנסת עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן ומיקי זוהר.
יו"ר הוועדה ח''כ מירב בן ארי אמרה כי הנושא חשוב לה: "אחד המשימות שלי העיקרית שלי כיו"ר הוועדה זה לשמור על השוטרים בהר הבית. אני חשוב לי לקבל תשובות. עליתי וסיירתי בהר. שמעתי ואני שומעת את האנשים. הם אומרים לי שהמצב הוא לא מה שהיה והמשטרה נותנת יותר.
"חובה לשפר ולהעלות את דרגת השוטרים בהר הבית לרמה א'. זהו המקום עם הסיכון הכי גבוה לשוטרים, והם גם לא צעירים אלא מבוגרים בעלי משפחות. והוועדה בראשותי תקיים דיונים סדירים לבחון את המצב וההתנהלות בהר הבית", הוסיפה בן ארי.
חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, פעיל הר הבית, אמר בדיון בכנסת כי הזהיר את קציני המשטרה שבוע לפני שניסו לרצוח אותו כי הוא "חושש שיישפך דם".
את הדברים אמר בדיון בוועדת ביטחון הפנים של הכנסת על הסדרי הביטחון בהר הבית. במהלך הדיון דובר על היעדר אמצעי בידוק לכניסת מוסלמים להר הבית, המצב הביטחוני הכללי באיזור הר הבית, וכן ענייני הרחקת עולים יהודים מהר הבית, אפליה בנהלים בהר ועוד.
גליק: "לפני שבע שנים בוועדה בכנסת אמרתי שאני חושש שיישפך דם. קציני המשטרה גיחכו. נכתב עלי במסמכים רשמיים שאני האיש הכי מסוכן במזרח התיכון. עבר שבוע ועברתי ניסיון רצח. למזלי לא הצליח".
לדבריו, "שבע שנים אחר כך, עדיין כשאני עולה להר הבית היחס של המשטרה כאילו האויב הוא זה שבא לבקר בהר. מפקד מרחב דוד אמר שאני לא מפרגן למשטרה. ההרחקה שלי הסתיימה ולא חזרתי מאז להר. כי אני חושש. חמישים פעמים מעירים לך בהר הבית. אני לא בא להר הבית לזירת אגרוף ולא להיות שק אגרוף. נכתב שהורחקתי כי הלכתי לאט. זה נכתב רק כי אני עם כיפה. זו אפליה על רקע אנטישמי".
ח"כ ניר אורבך אמר בדיון: "לחופש הדת לא צריך להיות גבולות. הר הבית בארץ ישראל ולכן חופש הדת חל גם עליו. כפי שלא תיתכן הפליה בחופש הדת, לא תיתכן הפליה בהיבט הביטחוני. או שיהיה בידוק לכולם או שלא יהיה לאף אחד. צריך איפוס ריסטרט".
ח"כ איתמר בן גביר: "אם במערת המכפלה המפקד הצבאי היה קובע שרק מוסלמים נבדקים במגנומטרים מיד היו נזעקים לבטל את זה בבג"ץ. איזה בידוק ביטחוני עושים ליהודים? מחפשים טלית ותפילין. אם יש אמצעים אחרים למה לא משתמשים בהם אצל יהודים? ובכלל למה יהודי צריך להתחפש לערבי כדי לעלות אל ההר? בכל המרחב מסתובבים אנשים כדי ליישם פיגועי טרור אבל התחושה שעיני השוטרים על היהודים אם מלמלו מילה או לא. המינימום הוא השוואת תנאים.
במהלך דבריו פנה בן גביר לאביו של השוטר כמיל שאנן ואמר לו: "הבן שלך קדוש".
ח"כ מיכל וולדיגר: "אין אכיפה על הנפת כרזות והסתה פרועה. מזעזע שילדים משחקים כדור רגל בהר הבית. יש פה הפלייה גסה בין יהודים וערבים. צריך דין אחד לכולם".
ח"כ יום טוב כלפון: "לא ברור עד היום מה אסור ומה מותר. אתה מרגיש לחוץ ומקופח. אני חבר כנסת בישראל חייב להיות מוגבל בתנועה ותושב ערבי מהעיר העתיקה עושה מה שבא לו כולל לשחק כדורגל וחברים דגל אשף וחמאס והפגנות. לי כיהודי אסור. בתשעה שערים מוסלמים עוברים בלי שום בידוק ובשער אחד יהודים עוברים בידוק קפדני".
ח"כ שמחה רוטמן: "יש פה חוויה אישית שלי עם יהודה גליק כי אני ייצגתי אותו, ובמסגרת ההליך חקרנו את מפקד המרחב והתגלה לנו שמשטרת ישראל פעלה כקבלן ביצוע של ארגון טרור. מפקד המשטרה ישב אז עם המראבטון שהיו ארגון טרור והם הסבירו לו שגליק מפריע להם וכך מצאו דרכים להרחיק אותו".
"אני מקווה שאנחנו לא חוזרים אחורה", הוסיף. "אני מקווה שההרחקה של תום ניסני לא באה מדרישה של הווקף שביקשו להרחיק אותו. התפקיד שלכם הוא לא להביא שקט אלא לשמור על החוק. היהודים לא מפרים את החוק. הפתרון שלכם להרחיק יהודים הוא לא לגיטימי. יהודי שעולה להר הבית לא יכול לסבול מהצקות. האפליה בהר וההחמרה שלה לאחרונה חייבת להיפסק".
לדברי ח"כ אמיר אוחנה: "גם אצלי הייתה בורות בנוגע להר הבית. אין מקום בעולם שאי אפשר להתפלל בו פרט למקום הכי קדוש לעם היהודי. צריכה לצאת קריאה להעמיק את הקשר בין עם ישראל להר הבית. לרווח את שעות התפילה ולאפשר ליהודים לממש חופש פולחן".
תום ניסני מנכ"ל ''בידינו'' שדחף לקיום הדיון בכנסת אמר: "הסדרי הביטחון במרחב הר הבית הם שקר אחד גדול. אני מבקש להפריד בין השוטרים בשטח לבין מקבלי ההחלטות במשטרה וגופי ביטחון. המשטרה מובילה אסטרטגיית הבלגה ופייסנות מול טרור 'כדי לא להצית את השטח'. אין נהלים בהר הבית. יום אחד אסור להעלות עם מפות. יום אח"כ היה מותר. הפחדנות מזמינה את הפיגועים הבאים"
שכיב שנאן, אביו של השוטר כמיל שנאן שנרצח בפיגוע בהר הבית, אמר: "התקשר אליי תום ניסני, וחובה בעיניי להיות פה. בהר הבית יש שוטרים שעושים עבודת קודש במקום המסוכן ביותר. אני פה כאבא שלהם קודם כל. ירושלים קדושה בעיניי והיא אהבת חיי מאז שדם בני נמהל בעפרה. האחריות שלנו היא על כל מה שקורה שם וחייבים לעשות כל מה שצריך".
"זכותו של כל אחד להתפלל", אמר. "לי יש שאלה שאני חושב שלא יענו לי עליה: איך אפשר להסביר שאדם קם לתפילה, לוקח נשק וגם להרוג. הבן שלי לא ציפה שהרוצח יבוא מתוך הר הבית. המסית ידו מגואלות בדם. המשימה היא לא פשוטה אבל אני פה להגיד לכם שכל עוד אני נושם אלך לסוף העולם כדי להגן על השוטרים של הר הבית. היו אצלי שוטרים יהודים נוצרים בדואים ודרוזים. זה הרכב השוטרים בהר הבית. הבן שלי נמצא מתחת לאדמה. אבל לשוטרים שעוד משרתים זה חשוב".
סא"ל במיל' ירון בוסקילה מתנועת הביטחוניסטים אמר, "פגיעה בהר הבית מביאה לידי כך שהמקום ישמש חומר להסתה בידי חמאס והגורמים הערביים. להבנתנו מבחינה ביטחונית מקצועית יש שלושה יעדי ביטחון בהר הבית - ביטחון העולים הערבים והיהודים להר הבית. הכלת האירועים ומניעת הסלמה. ביצור הריבונות בהר הבית".
אריה קינג סגן ראש העיר ירושלים אמר, "בשורה התחתונה לא זכורה לי תחושת חוסר ביטחון שאנו חווים בכל רחבי ירושלים ממרכז העיר והמערב עובר בהר הזיתים והעיר העתיקה. זה בא לידי ביטוי בוודאי גם בהר הבית. שתי נקודות שמשפיעות על הר הבית מבחוץ: מדי שישי מאות רכבים של ערבים חונים בעיר העתיקה איפה שבא להם. הם לא מקבלים דוחות כי המשטרה אומרת שאם הפקחים יכנסו הם לא יערבו לביטחונם. אבל בשער האשפות איפה שהיהודים חונים יש דוחות".
שר הבט"פ לשעבר ח"כ צחי הנגבי שפתח את הר הבית ליהודים אחרי האינתיפאדה השניה אמר בדיון כי צריכה להיות החלטה לאומית של הממשלה להפסקת הסטטוס קוו המפלה בהר הבית.
שר הבט"פ לשעבר ח"כ אמיר אוחנה: ''אני חושב שהחשיבות של הר הבית היא דבר שמאוד קשה להפריז בו ולכן אני מברך על המהלכים של השנים האחרונות גם של קודמי ארדן וגם בתקופתי לאפשר את חופש הפולחן. מה שאני מבקש שיצא מהוועדה הזו זה קריאה להמשיך להעמיק את הקשר בין היהודים להר לאפשר ליהודים לממש את חופש הפולחן''.
ח"כ רות וסרמן-לנדא: ''אני רוצה לומר לכם שאני מצדיעה לכם (קציני המשטרה שהשתתפו בוועדה) אתם עושים את העבודה שההשלכות שלה זה משמעותי ויושב פה שר הבט"פ ובנתיים אני מסכימה עם כל מילה שיצאה מפיו''.
הרב שמשון אלבוים יו"ר מינהלת עולי הר הבית: ''המצב בהר הבית משופר כיום מאוד. עלינו לעבור מההתכתשות עם הסימפטומים, לתיקון המשגה ההיסטורי של הסגרת הר הבית בידי הוואקף העויין, ולהפקיד עליו את הרבנות הראשית או משרד הדתות''.
אילה בן גביר – חברת מינהלת עולי הר הבית: ''המצב בהר הבית הוא לא כמו המצב שהיה לפני כמה שנים. אז היו את המורביטאון שהציקו לנו והתפרעו. הוציאו אותם מההר והמשטרה יושבת עם מינהלת הר הבית שאני חברה בה ובודקים איתנו מה צריך לעשות ולפתור בעיות''.
נצ"מ נתי גור מפקד העיר העתיקה: ''אנחנו לא מחליפים את השוטרים בשער כדי שיתנו שירות טוב והאנשים מכירים אותם על בסיס כמעט אישי. פעם הוואקף היו נצמדים קרוב אל קבוצות היהודים והרחקנו אותם. יש לי שיחות רבות עם הרבה מהעולים להר הבית. אני גם מגיע לשטח בשעות הביקורים, כדי לשמוע אותם''.
חכ"ל שולי מועלם: ''המלחמה על הר הבית היא תמצית המאבק שלנו כאן. יהודים עולים להר הבית כי הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ותודה מירב שאמרת את זה כי לרגע נדמה היה שיש פה איזה בלבול והסיבה השניה כי הוא סמל לאומי''.