"לכל מתווך יש רשימת המתנה של רוכשים שרוצים לבוא לעיר". קצרין
"לכל מתווך יש רשימת המתנה של רוכשים שרוצים לבוא לעיר". קצרין צילום: מועצה מקומית קצרין

"החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון מעלה את קצרין על המסלול, כך שעד 2040 היא תגיע לגודל של עיר בת 60,000 תושבים ותהפוך להיות משמעותית ביותר במרחב כולו, לצד קריית שמונה וצפת. זה אירוע. בניגוד למקומות אחרים, הכול נבנה מחדש. אנחנו הולכים לקדם כאן את עיר העתיד. זו לא סיסמה. פינוי שטחי אש לצורכי התיישבות - זאת פנטזיה שמתממשת כבר עכשיו, כך גם קידום תוכניות של טכנולוגיה מתקדמת. יש כאן מהלכים מטורפים שבהחלטת הממשלה הזאת, בטווח קצר עד בינוני יתווספו קרוב ל־3,000 מקומות עבודה, וזאת הזדמנות יוצאת מן הכלל לאנשים להסתכל צפונה ולבוא לכאן. זה הולך להיות אזור של מיצוי הזדמנויות מאוד מיוחדות".

את הדברים הנלהבים הללו אומר דימי אפרצב, ראש המועצה המקומית קצרין, על רקע התוכנית הממשלתית לפיתוח רמת הגולן שאושרה בתחילת השבוע, עת התכנסה ישיבת ממשלה חגיגית בקיבוץ מבוא חמה ברמת הגולן. את התוכנית מובילים ראש הממשלה נפתלי בנט ושר המשפטים גדעון סער בשיתוף עם משרדי הבינוי והשיכון, הפנים, התחבורה, התיירות, הכלכלה, החקלאות, החינוך, הגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל. בחודשים האחרונים גיבש צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס את פרטי התוכנית. עיקרי התוכנית הם הכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן ובעיר קצרין, הקמת שני יישובים חדשים, אסיף ומטר, שדרוג התשתיות באזור, פיתוח אלפי מקומות תעסוקה והפיכת רמת הגולן לבירת טכנולוגיות האנרגיות המתחדשות של ישראל.

בפתיחת הישיבה המיוחדת נימק ראש הממשלה נפתלי בנט את ההחלטה להפנות משאבים רבים, כמיליארד שקלים, לחיזוק ההתיישבות ברמת הגולן: "העובדה שממשל טראמפ הכיר בריבונותנו על רמת הגולן, והעובדה שממשל ביידן הבהיר שאין שינוי במדיניות הזאת, הן גם בעלות חשיבות. לאחר כעשר שנים של מלחמת אזרחים איומה בסוריה כל בר דעת בעולם מבין שעדיף רמה ישראלית שלווה, פורחת וירוקה על אלטרנטיבה אחרת". בנוסף לכך ציין בנט כי בשנתיים האחרונות ישראלים רבים גילו שאפשר לעבוד מהבית והם לא חייבים לגור דווקא באזור המרכז: "במובן זה רמת הגולן יכולה להיות אופציה נהדרת למי שמעדיף אוויר נקי, מרחב ואיכות חיים. ראיתי לפני כמה דקות את ילדי הגן פה, ויש במה לקנא".

באופן מפתיע מתברר כי מפלגות מרצ והעבודה, שדחפו בעבר לכיוון הסכם שלום עם סוריה וחלמו על נסיגה מרמת הגולן במשך שנים רבות, מוותרות עליו, לפחות לעת עתה. יו"ר מרצ ושר הבריאות ניצן הורוביץ הביע תמיכה בתוכנית. בריאיון לגלי צה"ל אמר כי "מתחוללת מלחמת אזרחים בסוריה כבר יותר מעשור, הסכם איתם לא על הפרק. תמכתי בהחלטת הממשלה, אנחנו אנשים ריאליים, מה זה החזרת הגולן? ברגע שיש אוכלוסייה עם צרכים, גם בריאותיים, אנחנו מטפלים בזה. לגבי הסכמי שלום, אפשרות של משא ומתן עם סוריה כיום - כרגע זה לא על הפרק". גם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הודתה כי היא מעורבת בכך בשל השותפות של מרצ בממשלה. "זה לא דבר שנטול משמעות או מורכבות פוליטית. אנחנו תומכים בשלום ותמיד נתמוך, אבל אנחנו כאן כחלק מההשתתפות שלנו בהחלטות הממשלה", היא אמרה.

מי שניסה להרוס בכל זאת את החגיגה ולגרום לחריקות בקואליציה הוא שר נוסף ממפלגת מרצ, עיסאווי פריג', השר לפיתוח אזורי שבחר שלא להגיע לישיבת הממשלה החגיגית מטעמים אידאולוגיים וכמחאה על ההחלטה לאשר בנייה מסיבית ברמת הגולן על מנת להכפיל את מספר התושבים בה. חברתו למפלגה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי אף אמרה: "דין רמת הגולן כדין שטח כבוש. על רמת הגולן להיות חלק מכל הסכם ומשא ומתן מדיני עתידי, גם אם כרגע בסוריה המצב אינו מאפשר זאת". אך המחלוקות בקואליציה לא מנעו מראש הממשלה לברך על כך ששני חלקי הממשלה תומכים בתוכנית לקידום הגולן. "שרי הממשלה מימין ומשמאל יושבים כאן ביחד, זה מרגש ומצביע על הקונצנזוס הישראלי", לדבריו.

דימי אפרצב, ראש מועצת קצרין
צילום: מיכאל גלעדי

היעד: עשרת אלפים משפחות

לצד הקרדיט לממשלה הנוכחית בכלל ולמפלגת תקווה חדשה בפרט, ששמה את התוכנית בסדר עדיפות גבוה ואף הקדישה סכומים נכבדים מהתקציבים הקואליציוניים ליישומה, חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, מגלה כי על התוכנית הזאת עמלים רבים וטובים מזה שלוש שנים. "עם כניסתי לתפקיד לפני שלוש שנים, הבנתי שכדי לקדם את רמת הגולן לא מספיק קולות קוראים או הדרך הרגילה שבה עובדת ממשלת ישראל, צריך תוכנית מסודרת ומקיפה יותר והתחלנו להיערך לתוכנית ממשלתית. עשינו עבודה משרדית ארוכת טווח והתחלנו לעבוד מול משרדי הממשלה, כבר בזמן הממשלה הקודמת. בחצי השנה האחרונה, אחרי שתקווה חדשה שמה 250 מיליון שקלים על התוכנית הזאת באופן מעשי, ויתר המפלגות הסכימו כל אחת במשרדי הממשלה שנמצאים תחת אחריותם להשלים את הנצרך – התגבשה כאן תוכנית גדולה מאוד שמעולם לא הייתה בגולן".

רוקח מחדד כי החשיבות של תוכנית זו נובעת מהעובדה שהיא יורדת לפרטים הקטנים. "הבסיס של ההחלטה הוא חזון הכפלת אוכלוסיית רמת הגולן. האתגר הגדול הוא יצירת מקומות תעסוקה והוא בא לידי ביטוי בתוך התוכנית, וכן פתרונות בתחומי החינוך והתשתיות ועוד הרבה דברים שנובעים מתוך יעד ההכפלה". לדבריו יעדי ביצוע התוכנית עד לסיומה בשנת 2026 מתחלקים לכמה שלבים. בשלב הראשון, במועצה המקומית קצרין, שבה מתגוררים בפועל כ־3,000 בתי אב, עתידות להיבנות שתי שכונות נוספות, כל אחת מהן עם 1,500 בתי אב ועם כל המרכיבים הנלווים, כך שלמעשה אוכלוסיית המקום תוכפל. במקביל, בשאר היישובים שנמצאים במועצה האזורית רמת הגולן צפויים לקלוט במהלך השנתיים הקרובות כ־1,000 בתי אב נוספים, בהתאם למספר שכל יישוב הקציב לעצמו.

בשלב השני, המותנה בהקמת ועדה מיוחדת, כחלק מהחלטת הממשלה, שתוכל לקדם את התב"ע (תוכנית בניין עיר) של היישובים ולהגדיל אותם, "תהליך שייקח שנה וחצי־שנתיים. בסיומן יאוכלסו היישובים בכ־2,000 משפחות נוספות. כך שבסך הכול מדובר על תוספת של 3,000 משפחות ביישוב בטווח זמן של כארבע שנים". בד בבד נכנסים להליכי תכנון של שני יישובים חדשים, אסיף ומטר, "הראשון ימוקם בדרום־מזרח רמת הגולן והשני דרומית למושב שעל. כל יישוב כזה יכלול 1,800 דונם עם מגרשים של כחצי דונם שמתאימים ל־1,500 עד 1,800 בתי אב. בסך הכול מדובר בתוספת של כעשרת אלפים בתי אב חדשים ברמת הגולן", הוא מציין בסיפוק.

היעד הזה ריאלי? בכל זאת מדובר בפריפריה רחוקה.

"כמות הבקשות שמגיעות אליי למגורים ברמת הגולן היא מטורפת. מבחינת הביקוש אין כאן בעיה, האתגר הוא יותר של מקומות עבודה ומוסדות חינוך שישמרו את הרמה הגבוהה שיש אצלנו כיום. שיהיו להם פרנסה וחינוך טוב, זה כל מה שצריך. אני חושב שאפשר ליצור את זה. שטחה של רמת הגולן הוא 1,200,000 דונם, בערך בגודל של גוש דן. גרים בה כיום 26 אלף תושבים לעומת יותר ממיליון בגוש דן. זה כלום. גם אם נביא עוד 40 אלף זה כלום. בתוך היישובים לא מדובר בשינוי גדול. השינוי הגדול הוא בשני היישובים החדשים, כדי לא לפגוע בהומוגניות. חלק גדול מהנקלטים בשנים האחרונות הם הילדים שלנו".

חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן
צילום: איתמר כהן

"אנשים זה לא סחורה"

גם דימי אפרצב, ראש המועצה המקומית קצרין, לא נבהל מההכרזה על הכפלת האוכלוסייה המקומית אלא רואה בכך בשורה גדולה. "קצרין הולכת עכשיו לתהליך מאוד משמעותי של בנייה, פיתוח והרבה דברים טובים. עד עכשיו הכול נעשה טיפין טיפין, למרות הממשלות ולא בגלל הממשלות. השינוי בעיניי הוא מאוד מבורך", הוא קובע, ומסביר: "אנשים זה לא סחורה שאפשר להביא פיזית. במדינה חופשית אנשים באים מעצמם וצריך ליצור תנאים שבאזור פריפריאלי כמו קצרין - שימשיך להיות פריפריאלי גם כשנגיע ל־50 אלף - יהיה עניין לאנשים לבוא ולהיות חלק ממה שקורה כאן. כל הסיפור הזה נבנה כאן במשך שמונה שנים וכרגע הממשלה הייתה מוכנה להיכנס ולהוביל בכמה החלטות משמעותיות".

על פי הנתונים שבהם מחזיק אפרצב אין כרגע מלאי של דירות פנויות בקצרין, מה שמעיד על הפופולריות של העיר עוד טרם החלטת הממשלה. "כל מתווך יושב עם רשימות של 50-40 איש שמחכים לבוא לעיר, לשכור או לקנות דירה. יש ביקוש. יצרנו את זה, זה לא נולד בגלל החלטה של מישהו כזה או אחר. עבדנו קשה בשביל זה. שדרגנו משמעותית את מוסדות החינוך, בתקופות הקורונה לא היו כאן הדבקות קהילתיות, אין אף אחד שמת כאן, גם בקרב קשישים. קצרין הופכת להיות יותר ויותר פופולרית. משנת 2013 צמחנו ביותר מ־40 אחוזים. צמחנו מ־6,300 תושבים לכמעט 9,000 איש השנה. אבל זה לא מספיק. רק בשנת הקורונה הקשה נוספו לנו 150 משפחות חדשות, כולן ממרכז הארץ. זה מדבר בעד עצמו. זה לא עניין אישי אלא עניין לאומי. כדי שאזורי הספר של מדינת ישראל ילכו ויתפתחו, צריך לפתוח אופק. בשנתיים האחרונות ניסיתי לקדם את התוכניות, אבל מסתבר שבממשלה הזאת יש קונצנזוס סביב רמת הגולן וסביב קצרין וכך קיבלו החלטה חסרת תקדים. זה דבר מבורך מאוד".

אתה רואה בהחלטה גם בשורה מדינית?

"צריך להוציא את הסוגיה הפוליטית מהסיפור", הוא אומר נחרצות. "מכיוון שעד לא מזמן רוב ממשלות ישראל, בהנהגת הימין ובהנהגת השמאל, תפסו טרמפים על חשבון הריבונות הישראלית ברמת הגולן. בשנת 1981 חל חוק ריבונות ישראלית ברמת הגולן. לחלק מהאנשים שהיו אחראים על כיבוש רמת הגולן ב־1967 היו פנטזיות להסדרים אזוריים, אבל זה לא רק נחלה של שמאל. גם ראש הממשלה הקודם ניהל משא ומתן על רמת הגולן. זה לא היה סוד. בסופו של דבר, לשמחתי הרבה מי שקבע עובדות בשטח זה הציבור בישראל שראה ברמת הגולן נכס, ואני שמח שבשנים האחרונות היו כל מיני החלטות ופעולות בעניין, כמו ראש הממשלה הקודם שהביא את נשיא ארצות הברית להכרה אמריקאית בריבונות ישראלית ברמת הגולן. פרט לאקטים הכרזתיים, צריך מעשים. כסף זה לא מעניין. מה שמצופה מההנהגה הלאומית ומנבחרי הציבור זה לקבל החלטות ולעשות מהלכים שמשאירים חותם בהיסטוריה. תראה איזה פלא, יש מחנה רחב מאוד שכולל בתוכו גם את ימינה, גם את ישראל ביתנו, גם את יש עתיד – כמעט את כל פלגי העם, ששמים בצד את היריבות הפוליטית ומתחברים סביב קונצנזוסים לאומיים לקבלת החלטות חסרות תקדים ומרחיקות לכת".

לצד החגיגות על התנופה הגדולה שיקבל האזור כולו, יש ברמת הגולן תושבים ותיקים שאינם רואים בעין יפה את התוכנית הממשלתית. יהודה הראל, מראשי ההתיישבות ברמת הגולן, מסביר כי "לא צריכים להתרכז בכמה אנשים יהיו אלא יותר באיכות של האזור, של הקהילות. זה יותר חשוב מאשר להתמקד במספר. אם נצליח באיכות מעבר לממוצע בארץ, גם יבואו האנשים שאנחנו רוצים", הוא אומר. "אני מאמין באיכות ולא בכמות. חינוך, תעסוקה ופיתוח נעשים על ידי אנשים, לא על ידי הממשלה. כל מה שהממשלה עושה בתחומים הללו בדרך כלל לא מצליח".

לשיטתו, אין בכלל צורך בתוכנית לפיתוח רמת הגולן. "צריך לתת לאנשים שגרים כאן, גם בדור השני והשלישי, ליזום דברים ולעשות אותם. עם איזו תוכנית התפתחה תל אביב?" הוא תוהה. "שום תוכנית. האנשים פיתחו אותה. לאנשים בגולן יש יוזמות. הממשלה צריכה לדאוג לשני דברים: האחד – תשתיות, תחבורה ותקשורת, והשני – לא להפריע. החשיבות המדינית של רמת הגולן נובעת מהאיכות ולא מהכמות. אם תהיה ברמת הגולן אוכלוסייה חלשה, כשידברו על נסיגה מה שיעניין אותם זה פיצויים. עד עכשיו יש לנו אוכלוסייה חזקה, אין לנו עשבים שוטים. יש לנו אנשים יזמים שמקימים דברים שהמדינה לא חשבה עליהם ונמשיך להתפתח גם בעתיד. שהמדינה תדאג לתשתיות ולחינוך, התושבים כבר יפתחו את רמת הגולן בצורה שמתאימה להם. אני לא מאמין בדברים שבאים מלמעלה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו