עסקת הטיעון של יו"ר ש"ס השר לשעבר וחבר הכנסת אריה דרעי, שבמסגרתה יואשם בעבירות מס ובתמורה ישלם קנס ויפרוש מהכנסת, ממשיכה להיות אחד הנושאים הבוערים בקרב סיעות האופוזיציה. עסקת הטיעון, שמגיעה לאחר שש שנים של חקירה מאומצת שהתחילה עם חשדות כבדים והסתיימה בקול ענות חלושה למדי, צפויה להעביר את מפלגת ש"ס ואת האופוזיציה כולה טלטלה קשה.
בש"ס משדרים בשבוע האחרון, מאז שעסקת הטיעון הפכה לעובדה מוגמרת, כאילו דבר לא השתנה. בכירים במפלגה אומרים ל'בשבע' שהחלטתו של דרעי לפרוש לא תשפיע כלל על תפקודה של המפלגה בכנסת. הם מסבירים זאת בעובדה שלמרות שדרעי לא יכהן כחבר כנסת הוא עדיין צפוי לעמוד בראשה.
גורמים אחרים במפלגה סבורים כי לפרישה של דרעי מהמשכן צפויה דווקא להיות השפעה חיובית על ש"ס. הסיבה לכך היא שדרעי יוכל להתמקד כרגע בסניפי השטח של המפלגה, שזקוקים לבנייה מחודשת.
"האמת היא שבשביל השטח מדובר דווקא בחדשות נפלאות. מה שהיה בחודשים האחרונים היה קשה מאוד. לש"ס יש את השטח הכי גדול בארץ, כשאין כמעט רשויות מקומיות שאין שם סניפים מקומיים, כשברובם מדובר גם על סגני ראשי ערים ותפקידים בכירים נוספים. מאז שהחלו הלילות הלבנים בכנסת, דרעי נאלץ לבטל המון פגישות עם ראשי הסניפים, לפעמים ברגע האחרון, בגלל שלא הייתה לו ברירה והוא היה חייב להיות במליאה. עכשיו זה יוכל להשתנות", אומרים הגורמים.
"אין ספק שש"ס תצטרך להתארגן מחדש בעקבות הפרישה, אבל זה לא באמת ישפיע עליה יותר מדי", אומר היועץ האסטרטגי ברק סרי, לשעבר יועצם של כמה שרים בכירים כולל דרעי עצמו. "השליטה של דרעי במפלגה וברשימה שנמצאת בכנסת היא אבסולוטית. צריך לזכור שש"ס היא מפלגה שכפופה למועצת החכמים בראשות הרב שלום כהן, והיא קבעה בקביעה ללא עוררין שהשליח שלה הוא אריה דרעי והם 'סומכים את ידם על כל החלטה שלו'. לכן מהבחינה הזאת, העובדה שדרעי בכנסת או לא בכנסת לא משחקת תפקיד יותר מדי חשוב".
העובדה שעכשיו הוא יהיה כביכול מחוץ למשחק, או לכל הפחות מחוץ לפעילות הפרלמנטרית היומיומית, לא תאפשר לחברי הכנסת של ש"ס יותר חופש פעולה?
"גם ככה היום חופש הפעולה של חברי הכנסת של ש"ס גדול כי אין להם משמעת קואליציונית. הם לא כפופים למציאות שצריך לעשות פשרות אידאולוגיות כדי שהממשלה לא תיפול. חברי הכנסת של ימינה נמצאים במצב הזה, אנשי ש"ס לא. בעבר זה כן היה ככה, למשל בחוק המרכולים, שבשביל להעביר אותו חברי הכנסת של ש"ס ויתרו במקום אחר שכאב להם. היום הם מתנהלים בחופש פעולה די נרחב, כשדרעי נותן בעיקר הכוונה מלמעלה. בפעילות היומיומית הוא לא התערב להם עד היום, וזה לא ישתנה יותר מדי".
האדריכל עוזב את הבית
לעומת ש"ס, שסבורה כאמור שפרישתו של דרעי לא תשפיע עליה יתר על המידה, באופוזיציה הסיפור אחר לגמרי. מאז הקמת הממשלה דרעי שימש כגורם המחבר בין כל חלקי האופוזיציה, החל מהציונות הדתית ועד לרשימה המשותפת. במובנים רבים הוא היחיד שהיה לו קשר חזק מספיק עם כל הצדדים ויכול היה לרתום אותם למהלכים משותפים נגד הקואליציה.
"דרעי שימש כיו"ר אופוזיציה שני. הוא זה שניהל בפועל את האופוזיציה בחודשים האחרונים", אומר יהודה אבידן, לשעבר עוזרו של דרעי. "בסוף, כשצריך להגיע להסכמות בין אחמד טיבי לאיתמר בן גביר, אין מישהו אחר שידע לעשות את זה. הרי טיבי לא ידבר עם בן גביר והפוך. לעומת זאת, שניהם ידברו עם דרעי ושניהם מאמינים לו. בסוף הפעמים היחידות שהמשותפת הצביעה יחד עם שאר האופוזיציה על הצעות האי־אמון היו במקרים שבהם דרעי הוצב כמועמד לראשות הממשלה".
עד כמה המעמד שלו בתוך האופוזיציה חזק?
"הכי חזק שאפשר לדמיין. אנשי הליכוד פוחדים ממנו עוד יותר משהם פוחדים מנתניהו. הוא היה זה שהתווה את הדרך של האופוזיציה. כשהוא אמר שלא מתקזזים אז לא התקזזו. זה נבע המון גם מהדוגמה האישית שהוא נתן. הוא יכול היה לקבל קיזוזים כמה שהוא רק רצה, אבל הוא ויתר על זה כדי להראות שאין מדיניות קיזוזים וכולם חייבים להגיע".
"מדובר בפגיעה גדולה באופוזיציה", אומר סרי. "כולם מבינים שהולך להיות שינוי מאוד משמעותי בהתנהלות שלה, והח"כים אומרים את זה בשיחות סגורות. דרעי לא סתם זכה למעמד כל כך חזק בגוש הימין. הוא ונתניהו הם הוותיקים ביותר, אבל גם הפוליטיקאים המנוסים והמקצועיים ביותר. בסוף פוליטיקה זה מקצוע, ולמעטים יש את היכולות, הידע והניסיון שיש לדרעי. הוא מכיר את המערכת הפוליטית ברבדים הכי עמוקים שלה".
עד כמה זה היה משמעותי בזמן אמת?
"בחודשיים האחרונים האופוזיציה רשמה ארבעה ניצחונות, כשמאחורי כולם עומד האדריכל דרעי. יש פחד אמיתי אצל הרשימה המשותפת להיתפס בציבור כאילו הם משתפים פעולה עם ביבי, סמוטריץ' ובן גביר, וקיים אותו חשש בדיוק מהכיוון ההפוך. דרעי הוא זה שמוצא את הנוסחאות שמאפשרות לזה להתרחש. וכשהוא לא יהיה שם זה יהיה מאוד בעייתי".
יש בכלל אפשרות לנהל את האופוזיציה כשאתה לא נמצא בתוך הכנסת?
"אין דין מי שנמצא במשכן למי שנמצא במטה המפלגה. דרעי ייתן הוראות מרחוק וינסה להבין מה בדיוק הולך במליאה ואיפה אפשר לרשום ניצחונות, אבל זה לא כמו להיות נוכח פיזית במקום. כשאתה נמצא במליאה אתה רואה בעיניים מי החוליה החלשה, על מי אפשר ללחוץ בקואליציה, מי צריך חיזוק באופוזיציה, איפה צריך לעורר את הח"כים ואיפה הצד השני נרדם בשמירה. רק במליאה אתה באמת מצליח להבין מה המוטיבציות של כל השחקנים מסביב. זה לחיות את השטח הפרלמנטרי בצורה הכי גבוהה שאפשר. מרחוק אי אפשר לעשות את כל זה, בטח שלא באותה יעילות".
"דרעי אמר כבר שהוא יקפיד בכל מקרה להגיע בכל יום שני לכנסת, לישיבת ראשי סיעות האופוזיציה ולסיעת ש"ס", מוסיף אבידן. "גם כחבר כנסת לשעבר הוא יכול להיכנס למליאה ולפרסה (האזור במשכן מאחורי המליאה, שאליו יש גישה רק לחברי הכנסת ולמספר עוזרים מצומצם - א"מ) בלי שום הגבלות. אבל בשביל להתמיד בזה הוא יצטרך המון תעצומות נפש".
"בסוף זה המקום שבו נסגרים דברים ונפתרים פלונטרים שיכולים לפרק קואליציות", מוסיף סרי. "בגלל שאין שם גישה לתקשורת ולציבור הרחב, הח"כים מרגישים הרבה יותר בנוח לדבר שם בחופשיות. במזנון הכנסת מסתובבים כל הזמן עיתונאים ואנשים שמגיעים להתארח בכנסת משלל סיבות. אין באמת אפשרות לשמור על הדברים שנאמרים שם בסוד. בפרסה ובמליאה אפשר לגבש קואליציות ואופוזיציות. לכן העובדה שדרעי לא יהיה שם כל הזמן תשפיע מאוד על הפעילות".
בסוף זאת קואליציה לא מאוד אחידה ומאוד צרה. כבר ראינו אותה נופלת כמה וכמה פעמים בהצבעות. נכון שעד היום לדרעי היה חלק חשוב בניצחונות של האופוזיציה, אבל למה שזה לא יקרה שוב גם אם הוא לא יהיה שם?
"כי חולשתה של הקואליציה היא גם חוזקתה. בגלל שכל הצדדים, במיוחד אלה מימין, מאוד מפחדים שהממשלה תיפול, הם מצליחים עדיין לקיים אותה. בשביל זה הנוכחות במליאה מאוד חשובה".
אבידן סבור שהאופוזיציה תוכל להסתדר גם בלי דרעי, אך זה ידרוש התאקלמות והתאמות לסיטואציה החדשה. "דרעי לא נעלם מהזירה. חשוב לומר את זה. הוא אומנם לא יהיה חבר כנסת אבל עדיין הוא יהיה גורם מאוד מרכזי בפעילות של האופוזיציה. מה שכן, זה ידרוש התארגנות חדשה. זה לא יקרה בן לילה, אבל הח"כים באופוזיציה יצטרכו להתאפס מהר".
מה החשש הכי גדול שיש באופוזיציה מהפרישה?
"תחושה של התפרקות. דרעי הוא כמו גננת, ויש חשש שהאופוזיציה תגיע למצב שבו היא מתפרקת כי אין את הגננת שתשגיח מקרוב על הנעשה. זה מצב מאוד בעייתי בשבילה. צריך גם לזכור שכל המריבות הפנימיות בליכוד לא תורמות יותר מדי לפעילות המאוחדת של סיעות האופוזיציה. כל השחקנים יצטרכו להתאפס על עצמם אם בכוונתם שגוש הימין יחזור לשלטון בשלוש־ארבע השנים הקרובות. אישית אני מאמין שדרעי ידע למשוך בחוטים גם מרחוק".
אפילו לא עכברון
דרעי אינו פורש באופן מיידי. הוא מחכה לאישור עסקת הטיעון בבית המשפט, תהליך שעשוי להימשך עוד כמה שבועות. על פי העסקה לא יוטל על דרעי קלון, למרות דרישתם של גורמים שונים, כולל חברי קואליציה כדוגמת יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב. הסיבה לכך היא שהיועמ"ש מנדלבליט ניסה ככל יכולתו לסגור את החקירה הזאת בצורה שתטיל כמה שפחות צל על התנהלות המשטרה והפרקליטות.
בתחילת הפרשה, אי שם לפני שש שנים, החשדות נפרסו על פני שורה ארוכה מאוד של סעיפים חמורים. החל משוחד, דרך מרמה והפרת אמונים וכלה בהלבנת הון. בשנה האחרונה התקבלה ההבנה אצל מנדלבליט שהתיק כולו התמוסס. מה שנשאר בסוף הם שני אירועים שכלל לא נחקרו בתחילת הדרך והתגלו רק תוך כדי החקירה. בסופו של דבר, האישומים שבהם יואשם דרעי הם סיוע בהצהרה שאינה נכונה בפרשת הדירה בגבעת שאול, ובדיווח וידיעות שגויים, אי ניהול ספרים תקין ואי הגשת דו"חות בפרשת אושן־גרין. מדובר בעבירות שנחשבות קלות במיוחד.
מנדלבליט עצמו נשמע בהקלטות שפורסמו לפני כמה שבועות בחדשות 12 כשהוא מודה שלא נותר כמעט דבר מחקירתו של דרעי: "תיק דרעי בא אליי כתיק שחיתות מאוד חמור, חקירה של נושאים ודברים כאילו שזה נראה וואו, גדול, כן? מהתיק הזה לא נולד אפילו עכברון, זאת אומרת כלום... לא הייתה חקירה על העלמות מס. לקח פרק זמן מאוד ארוך, שלא הלך לשום מקום. פשוט כלום, עכשיו מתוך זה שחוקרים סיפור גדול שהוא לא קיים אז מגיעים לסיפורים אחרים".
"הסיפור של תיקי דרעי ממחיש איזו בעיה יש במבנה של הפרקליטות כיום, במיוחד בעובדה שהיועמ"ש הוא גם התובע הכללי", אומר עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת. "בסוף חלק גדול מהכוח של היועמ"ש מגיע מהעובדה שהוא גם זה שיכול לתבוע את נבחרי הציבור, אז הם מפחדים ממנו. זה לא משהו שאני אומר אלא מני מזוז אמר אותו בריאיון לפני שבוע".
אנחנו מדברים פה על חקירה שנמשכה שש שנים. עד כמה זה אירוע חריג?
"אחת הבעיות בישראל היא שזה ממש לא חריג. במיוחד אצל נבחרי ציבור, אבל לא רק. גם מול אזרח פרטי לפעמים נמשכים הליכים המון שנים. בהרבה מקרים שוכחים להודיע לחשוד שהתיק נסגר, או ששוכחים לסגור את התיק למרות שכבר לא חוקרים. אבל במקרה של נבחרי ציבור זה עוד יותר משמעותי, וזה מחזיר אותנו לשעטנז של תפקיד היועמ"ש".
למה זה עד כדי כך משמעותי?
"ברגע שהגורל שלך תלוי בהחלטת היועמ"ש, אתה תעשה ככל יכולתך לא לעצבן אותו. לכן כשתהליכים נמשכים הרבה זמן זה אומר שהפחד מהיועמ"ש נמשך יותר זמן. במילים אחרות, התארכות חקירות של נבחרי ציבור זה לא באג במערכת אלא פיצ'ר. אצל דרעי זה היה מאוד בולט. לדרעי היו המון חיכוכים ועימותים סמויים עם היועמ"ש, אבל פעם אחר פעם הוא נאלץ להתיישר לפי העמדות של מנדלבליט. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא התיקון לחוק הכניסה לישראל, שהעניק לשר הפנים סמכות לשלול תושבות למחבלים. נציג היועמ"ש אמר בדיון בכנסת שהוא חושב שיש בעיה חוקתית שלא תעבור את מבחן בג"ץ, והדבר היחיד שיכול לגרום לו לעמוד במבחן זה סעיף חוק שיתנה כל שלילת אזרחות באישור של היועמ"ש. המחוקקים כמובן התנגדו, ובצדק רב כי היועמ"ש הוא לא גורם מיניסטריאלי ולא הגיוני שצריך אישור יועמ"ש כדי להפעיל סמכות שנתונה בחוק לשר. הסעיף הזה בסוף לא נכנס לחוק, אבל תוך כדי הדיונים דרעי חותם למנדלבליט שהוא יביא לאישורו כל שלילה ושלילה. כל זה קורה כשברקע יש את החקירה הפלילית, ומנדלבליט מתלבט במשך שנים האם להגיש כתב אישום או לא. שיהיה ברור, אני לא טוען שהיועמ"ש סחט את דרעי, אלא שיש בשיטה בעיה מובנית שיוצרת מצב של סחיטה גם בלי שאף אחד מהצדדים מתכוון לכך".
איך בסוף מכל האישומים הכבדים מגישים כתב אישום על עבירות שלרוב נגמרות בקנס?
"זו מערבולת שאין אפשרות להיחלץ ממנה. אני מזכיר לך איזה בלגן עשו ליהודה וינשטיין כשהוא סגר את התיקים של ליברמן או את ההפגנות שעשו נגד מנדלבליט שלא יעז לסגור את תיקי נתניהו. הפרקליטות מאוד מתקשה אחרי חקירות ארוכות לסגור את התיק ולהגיד שהם לא מצאו כלום. בסוף מושקעים בזה המון משאבים".
במערכת הפוליטית והמשפטית נשמעות בימים האחרונים הטענות שהסיבה היחידה שהתיקים הללו הסתיימו בעסקאות טיעון היא העובדה שמדובר בדרעי. "אם זה לא היה דרעי כנראה שלא היה יוצא מזה כלום. אנחנו מדברים פה על עבירות שיש אלפי כאלה מדי שנה, שכולן מסתיימות באותה צורה: ישיבה עם פקיד שומה ותשלום כופר. בסוף זה גם מה שדרעי יעשה, רק שכאן גם חייבו אותו להתפטר מהכנסת", אומר גורם פוליטי.
העובדה שמהתיקים הגדולים נותר "אפילו לא עכברון" כדבריו של מנדלבליט, גורמת לשטח של מפלגת ש"ס להרגיש שדרעי למעשה נרדף על ידי המשטרה והפרקליטות. "תומכי ש"ס מבינים שמה שקרה בשש השנים האחרונות היה פשוט הונאה של מנדלבליט", אומר אבידן. "הגיעו אליו עם תיקים חמורים, שבשביל כל פעילי המפלגה ואלה שמקורבים לדרעי מדובר היה בשוק טוטאלי. התחושה הייתה של שידור חוזר של שנות התשעים. ובסוף היועמ"ש בקולו אומר שאין שם כלום. אני יכול להגיד לך שאין אדם בסביבתו של דרעי שלא נחקר בשנים האלה. מדובר בעשרות אנשים, ובסוף לא יצא מזה כלום. ובמקום להגיד 'טעינו', המשיכו לחפש ולחפש עד שמצאו את העבירות הזוטרות הללו שאף פעם לא מגיעות להליך פלילי. אני חושב שכל בר דעת מבין את תחושת הרדיפה שקיימת בציבור בעקבות זה".
מה התחושה הזאת עושה למעמדו של דרעי במפלגה?
"באופן טבעי מחזקת אותו. זה מעבר לתחושה שעושים לדרעי עוול. זאת תחושה שהמשפטנים ניסו להגיד לציבור שהם לא מוכנים שדרעי ינהיג אותם, כי בעיניהם הוא מושחת שאין לו כפרה ויש עליו קלון לכל החיים. הרחוב הש"סניקי קיבל את דרעי בהתלהבות אדירה, והתחושה שהוא מקבל מכל הסיפור הזה היא שיש גורמים שלא מסוגלים לסבול את המצב הזה".