משכורת
משכורת istock

בימים האחרונים מתפרסמות עוד עוד כותרות המדווחות על פערי שכר בין גברים לנשים שעושים ועושות את אותה עבודה. על הפערים הללו והסיבות להם שוחחנו עם מירי אשוח, מנהלת פיתוח עסקי ומנחת קורס אסרטיביות בעמותת 'נטע', המוצאת נתח לא מבוטל של אחריות לפערים הללו גם בצד הנשי.

לדבריה, השינוי הדרוש שיוביל למחיקת הפערים הללו שנאמדים במקומות רבים בישראל בין 30 אחוזים ועד כדי שכר כפול לגברים על פני נשים, נוגע בשילוב של מספר גורמים, בהם גם חקיקתיים, אכיפתיים ותרבותיים. אך לזאת היא מוסיפה ואומרת כי "גם לנו, הנשים, יש חלק בנכונות לא להתעקש על מה שמגיע לנו".

"זה לא שאם נתעקש נקבל במאה אחוז", היא מבהירה אך קובעת כי שינוי גישה מצידן של נשים יכול להוביל למפנה. "לבעל עסק תמיד יש אינטרס שיהיו כמה שפחות הוצאות, והתירוצים לפערי השכר מאוד מגוונים – נשים דורשות פחות, יוצאות מוקדם יותר, השכר נקבע בהתאמה לשכר הקודם וגברים מגיעים עם שכר גבוה יותר, לפעמים מדובר בקשרים שיש לגברים עם גברים. אלו סיבות שבעיניי הן רק תירוצים והתוצאה מאוד עצובה, כאשר מחקרים קובעים שעבודה של נשים לא פחות טובה מעבודה של גברים".

לדבריה לא פעם מה שמוביל באמת למציאות הזו הוא היעדר אסרטיביות שאותה היא רואה ככלי חשוב לדרישתן של נשים את המגיע להן. "נשים חוששות מאסרטיביות כדי שלא להתקבל כאגרסיבית, וכדי שלא להתקבל כאגרסיביות הן פונות לקצה השני".

"אחד הדברים שנוכחנו הוא שאסרטיביות היא כלי שניתן ללמוד אותו ולפתח אותו", אומרת אשוח המספרת כי כאשר הדרישה הנשית לקבל את השכר המגיע תבוא ותעלה באופן ראוי ובררו השינוי יבוא והסיכוי לקבל את המגיע כשכר יבוא גם הוא. שאלנו אם קיים מחקר שמלמד שאכן דרישות אסרטיביות הניבו תוצאה רצויה ולא מציאות הפוכה בה מעסיק נרתע מלקבל כלל לעבודה את האישה התובעת שכר גבוה, ואשוח משיבה כי היא אמנם אינה יכולה להציג מחקר שכזה, אך להערכתה מדובר בשאלה שאין בעיה להוכיח אותה מחקרית.

"זה לא מטה קסם ולא מבטיח שהיא תקבל את מה שהיא רוצה, אבל אם המגמה תהיה שנשים ידרשו את שמגיע להן, מעסיק שיידע שגם המועמדות באות תהיינה אסרטיביות, יקבל את הדרישות", היא אומרת ומחדדת כי מדובר בתהליך תרבותי.

לשאלתנו אם אסרטיביות אינה פוגמת בעדינות שאותה מבקשות נשים להציג בין השאר גם בעולם התעסוקה, משיבה מירי אשוח וקובעת כי "להיות אסרטיבית זה לא להיות אגרסיבית. זה להגיד את הדרישה באופן נעים. במהלך הקורס אנחנו מלמדות מודל של חמישה שלבים שאותם מתחילים בצורה מאולצת עד שזה הופך לטבע שני של הלומדות. אנחנו מעמידות אותן מול דילמות מורכבות של עולם העבודה, כשיש מגוון רחב של תשובות ולא מצבים של שחור לבן, מלמדות אותן לייצר מצב שהמענה הוא אסרטיבי. לומר את הדרישה בצורה נעימה ונכונה ולא פוגעת".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו