הנוהל מאפשר קלות בלתי נסבלת לאישור בנייה ערבית. בנייה במזרח ירושלים
הנוהל מאפשר קלות בלתי נסבלת לאישור בנייה ערבית. בנייה במזרח ירושלים צילום: יוסף שפייזר

מחפשים נדל"ן להשקעה או למגורים בירושלים? אם אתם יהודים אתם מוזמנים לעבוד בכל יום מצאת החמה ועד צאת הנשמה, להוסיף עוד עבודה בלילה ולקחת משכנתא שתלווה גם את הנינים תמורת דירת שלושה חדרים. אבל אם אתם ערבים, במיוחד בשבילכם יש פתרון נהדר.

נוהל מוכתר, זה השם שאתם צריכים לזכור. כל שעליכם לעשות הוא לפנות למוכתר הקרוב למקום מגוריכם, לבקש ממנו אישור על כך שקרקע מסוימת היא בבעלותכם, לפנות עם האישור ועם תב"ע שהכנתם לוועדה המחוזית של העיר, ומכאן רק עלויות הבנייה יפרידו ביניכם ובין בית החלומות שלכם.

הנוהל המופרך הזה נוהג במזרח ירושלים כבר שנים ארוכות, ויש אפילו מחלוקת עד כמה הן ארוכות. אחרי שסיפחה ישראל את מזרח העיר במלחמת ששת הימים היא סיפחה לעצמה גם את כאב הראש של הבלגן המנהלי ששרר באזור כל השנים. מאות אלפי התושבים הערבים ישבו בבתים, אך היו נעדרי כל רישום מסודר. מתוך רצון להציל מה שאפשר, ולהסדיר ברמה כלשהי את תוכנית בינוי העיר בשכונות הללו, קיבלו במשרד המשפטים את ההחלטה שמוכתרים מוכרים בכפרים, שייבחרו על ידי מועצת העיר, יוכלו להעיד על זיקת בעלות של תושבים לקרקעות ועל פי עדותם יאושרו תוכניות בינוי.

המצב הזמני, כנהוג בישראל, הפך לקבוע. עשרות השנים שחלפו מכיבוש מזרח העיר לא הביאו לפתרון קבע והנוהל קנה לו שביתה בעירייה ובמשרד המשפטים. פרט לבעייתיות שבהיעדר המשילות והמנהל התקין בשטח ריבוני של מדינת ישראל הביא איתו הנוהל עוד צרות רבות אחרות. העברת כוח אדיר לידי מוכתרים נעדרי הכשרה או מחויבות הולידה מפעל שלם של כספי שוחד וסחיטה באיומים. פרט לכך, היעדר ההסדרה והמיפוי של האזורים הללו גרם ככל הנראה לאובדן של אדמות נעדרות בעלות שהיו אמורות לעבור אוטומטית למדינת ישראל אך סופחו לאנשים פרטיים על פי עדות המוכתרים. ההבנה כבר חלחלה: כך זה לא יוכל להימשך.

במהלך שנת 2019, תחת שרת המשפטים איילת שקד, נראה היה שהגיע המפנה. בהחלטת ממשלה שעברה אז הוחלט על הקמת צוות מיוחד במשרד המשפטים שימפה את כל השכונות במזרח העיר על פי מידע שקיים בקושאן הטורקי, בטאבו הירדני, ברשומות קק"ל ובשאר הנתונים שמפוזרים אצל הרשויות השונות בישראל. 50 מיליון שקלים הוקצו למיזם ואפילו יעדים נקבעו לו. עד הראשון שבהם, שפוקע ממש ברגעים שבהם אתם אוחזים בעיתון זה, נדרש הצוות להשלים 50 אחוזים מן המיפוי. היעד הסופי הוא השלמת כל המיפוי עד סוף 2025.

החגיגה התקשורתית הייתה גדולה. "סוף לנוהל מוכתר", הריעו הכותרות. אומנם בפועל הנוהל המשיך כתקנו בעירייה, אולי תחת עין בוחנת מעט יותר של חברי הוועדה. עד היום, תום המועד הראשון, לא הגיעה אל הוועדה המחוזית אפילו מפה אחת מהצוות שהקים משרד המשפטים על מנת שתיעזר בה באישור התוכניות. לחברים בוועדה נאמר שהצוות מבקש להעביר את התמונה השלמה של המיפוי ולא קרעים קרעים, ומשכך הם ייאלצו להמתין. בירור שערכנו מול משרד המשפטים גילה תמונת מצב עגומה במיוחד.

"הצוות פועל בהתאם למתכונת שנקבעה בהחלטת הממשלה", נמסר לנו ממשרד המשפטים. "משרד המשפטים עושה מאמץ לעמוד בהחלטת הממשלה 3790, אך מסיבות שונות, ובעיקר בשל הצורך בשיתוף פעולה מצד התושבים, כיום לא עומדים ביעדים שהוגדרו. המשרד מקדם פתרונות לחסמים נוספים שישנם כגון: סוגיות מתחום המיסוי, נפקדות והצורך לאתר מסמכים רלוונטיים להליכי ההסדר לשם הוכחת בעלות. כרגע אנו מקדמים הסדר בכ- 14% מכלל השטח שנדרש להסדר, והמשרד בוחן כל העת את ההתקדמות לנוכח האפשרויות בשטח".

המשמעות של הדברים ברורה: למרות התקצוב והיעדים, צוות משרד המשפטים לא עומד במשימת המיפוי, וגם מודה שחוסר שיתוף הפעולה של התושבים הערבים בשכונות עם הממסד הישראלי מונע וככל הנראה ימנע הסדרה כזאת בעתיד. לאור זאת, לא פלא שהשבוע ניסו בעיריה לקדם רשימה חדשה של מוכתרים שיוכלו להעיד על זיקת בעלות לקרקעות, מתוך תפיסה שמיפוי מסודר לא נראה באופק.

הרשימה החדשה, שכוללת עשרות מוכתרים, הדליקה נורות אדומות אצל רבים מחברי הוועדה המחוזית: מדוע נדרשים לחדש את הרשימה אם הוחלט על הסדרה? הדיון במועצת העיר עורר תכונה רבה. פרט לחברי המועצה עצמם, נציגי עמותות ותושבים מימין ומשמאל הגיעו לוועדה כדי להביע התנגדויות - מ'עיר עמים' שתומכת בהנצחת הנוהל ועד 'רגבים' שתומכת בביטולו המהיר.

בסופו של דיון ההצבעה נדחתה מטעמים פרוצדורליים, אך הוויכוח בעינו נותר: האם מדינת ישראל היא הריבון בירושלים ומחילה את החוק על כל חלקיה, או שהיא רק אפוטרופוס זמני על אדמה כבושה וכל מאמציה הם לא לשנות דבר.

לתגובות: yoniro770@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו