קורונה
קורונה צילום: איסטוק

אוסף של עדויות מדעיות מצביע על כך שזן האומיקרון של נגיף הקורונה נוטה יותר להדביק את הגרון מאשר את הריאות, מה שלדעת מדענים עשוי להסביר מדוע הזן אמנם מדבק אבל חלש יותר מזנים אחרים של הנגיף.

שישה מחקרים שפורסמו בימים האחרונים העלו כי האומיקרון אינו גורם לעלייה קיצונית בתחלואה קשה, כפי שגרמו הזנים הקודמים.

דינן פילי, פרופסור לווירולוגיה ב'קולג' יוניברסיטי' בלונדון אמר כי "המחקרים מעידים שהנגיף פועל על דרכי הנשימה העליונות - משמע תאים בגרון. במצב כז הוא יתרבה שם בקלות רבה יותר מאשר בתאים בעומק הריאה. אלו אמנם ממצאים ראשוניים, אבל מרבית המחקרים מצביעים בדיוק על אותו כיוון".

פרופ' פילי מסביר עוד שהעובדה שתאים מתרבים מהר יותר בגרון, יכולה להסביר את ההתפשטות המהירה של האומיקרון.

חוקרים מאוניברסיטת ליברפול פרסמו מחקר שנעשה על עכברי מעבדה והעלה שהשפעת האומיקרון היתה נמוכה מאוד והנגיף כמעט ולא פגע בראיותיהן.

מעבדת Neyts באוניברסיטת לובן בבלגיה העלתה תוצאות דומות במחקר שערכה באוגרים.

שני מחקרים נוספים, של אוניברסיטת הונג קונג וקיימברידג' שנעשו בשימוש בחולי קורונה, העלו שאומיקרון מסוגל אמנם לגבור על החיסון הקיים לקורונה, אך הוא מגיע לריאות באופן מופחת משמעותית מקודמיו.