משפחת ליפשיץ
משפחת ליפשיץ יח"צ

הרב הלל ון-לואן, ראש מרכז השליחות של הציונות הדתית, ויונתן ואביטל הירשהורן, שליחים לשעבר בארה"ב, שיתפו אותנו מה בדיוק עושים השליחים הסרוגים בעולם ומדוע הם חושבים שמדובר במסלול שתורם לשליחים עצמם, בנוסף לתרומה לעם ישראל # לקראת יום חמישי השבוע, שיתקיים בו יריד השליחים בי-ם

משפחת הירשהורן
יח"צ

דוד אברהם: "כשמגיע אליי מועמד לשליחות ואומר לי שהמוטיבציה העיקרית שלו לצאת לשליחות, היא כדי לראות עולם או כדי שהילדים שלו ישפרו את האנגלית שלהם, אני פחות מתלהב מזה. זה לא אידיאלי בעיניי", אומר הרב הלל ון-לואן (50), ראש מרכז השליחות של הציונות הדתית מיסודה של המזרחי העולמי.
השנים שבהן עשינו שליחות היו השנים הכי משמעותיות עבורנו, הן מהבחינה של הבנייה העצמית שלנו והן מבחינת הערכים שהענקנו לבנות שלנו

להצטרפות לכנס השליחים הגדול ביום חמישי הקרוב לחצו כאן

אלא שמיד הוא מוסיף כמה משפטים מהם ניתן ללמוד, שמי שיוצא לשליחות בעולם חוזר אדם אחר לגמרי. חוזר עם מטען כבד. אם היה מכס גם על תחושות פנימיות של סיפוק ומיצוי אישי, התשלום - עבור המטען האישי הכבד הזה של השליח החוזר - היה גבוה מאוד.

"הניסיון שלנו מלמד", ממשיך ון-לואן, שהשליחים רואים את התקופה בה הם עשו בתפוצות, כתקופה הכי משמעותית בבניית האישיות שלהם וכתקופה בה בנו קומה נוספת ובולטת לבניין הערכים שלהם. וכל זאת, כמובן, בנוסף לתרומה העצומה שלהם לעם ישראל במאבקים הכי חשובים כיום בגולה: המלחמה בהתבוללות, הגברת הזהות היהודית אצל אחים רחוקים ואף מנוכרים ובזריעת זרעים של אהבת ציון; רבים מזרעים אלה ינבטו עם הזמן ויהפכו לצמחים, פרחים, עצים ופירות של עלייה, התיישבות בארץ ובניית משפחות המחוברות למורשת ישראל".

"נכון לגמרי", מסכימה אביטל הירשהורן, שחזרה יחד עם בעלה יונתן משליחות במרילנד, ארה"ב. "אכן השנים שבהן עשינו שליחות היו השנים הכי משמעותיות עבורנו הן מהבחינה של הבנייה העצמית שלנו והן מבחינת הערכים שהענקנו לבנות שלנו".

המשפטים האחרונים ששמעתי מאביטל לא מובנים מאליהם. לפחות בכל הקשור לתחושת הסיפוק שלה עצמה מפעילותה בשנות השליחות. שכן, להבדיל מבעלה שהוא איש חינוך מובהק, ההכשרה המקצועית של אביטל היא בתחום ניהול ולוגיסטיקה. והפעילות שלה, כך למדתי ממנה, עסקה בעיקר בהדרכה ובהוראה. ניסיון החיים מלמד, שאם למישהו יש סיפוק ממה שהוא עשה, כנראה שהוא עשה עבודה טובה.

# # #

אבל בואו נתחיל את סיפורם של הזוג הירשהורן מהמשבצת הראשונה. יונתן (34) גדל בנווה דניאל בגוש עציון לזוג הורים שעשו עלייה מארה"ב ("נושא חשיבות העלייה הוא דבר שנולדתי איתו וגדלתי עליו"). הוא עשה את המסלול הסרוג המקובל: ישיבה תיכונית באפרת וישיבת הסדר בעתניאל. בהמשך למד חינוך בהרצוג ולימד נוער אמריקני בירושלים. לפני 8 שנים התחתן עם אביטל. שנה וחצי אחרי החתונה יצאו לשליחות.

אביטל (30) עלתה ארצה מארה"ב עם משפחתה כשהייתה בת 10. לאחר תחנת ביניים בבית שמש עברה משפחתה לנווה דניאל. שם הכירה את בעלה לעתיד ("למרות שחיינו באותו יישוב הזוגיות שלנו נוצרה משידוך"). נושא יהודי התפוצות בער בשניהם. לזוג הצעיר היה ברור שבשלב מסוים הייעוד שלהם יהיה עזרה רוחנית ליהודי התפוצות. רק שהם לא ידעו באיזו מסגרת יעשו זאת ולהיכן בדיוק יגיעו.

"כאן נכנסה לתמונה תנועת המזרחי העולמית", ממשיך יונתן, "לאחר שיחות איתנו הם התאימו לנו את המקום, אליו נשלחנו, כמו כפפה ליד. וזו תודה עצומה שאנחנו חייבים להם. שכן, במקום שבו אביטל ואני היינו, הצלחנו מאוד. זה לא מובן מאליו".

כאן המקום לעשות פאוזה קצרה בסיפורם של בני הזוג הירשהורן ולומר שפעילות השליחים בחו"ל נמצאת לא רק, באופן טבעי, במקומות שונים ובתפוצות שונות בעולם, אלא גם מקיפה פעילויות שונות ומגוונות: גננות בגנים, מורים בבתי ספר, עזרה חינוכית בתנועות נוער, בניית מסגרות לימוד תורניות, השתלבות ועזרה בקהילות שנמצאות על סף כליה והתבוללות, הוראה, רבנות ועוד.


אני אוהב כדורסל ויצא לי להיות בקשר עם סטודנט חילוני למהדרין, שמת על כדורסל. כשהוא שמע שלא צפיתי במשחק מאוד חשוב כי הוא שודר בשבת, הוא שאל אותי: 'מה אני מפסיד, אם אחד כמוך מוכן לוותר על משחק בגלל השבת'

יונתן ואביטל נשלחו לאוניברסיטת מרילנד, מדינה קטנה בארה"ב הנמצאת ליד וושינגטון הבירה, שם הם עבדו בארגון הלל; שהוא ארגון יהודי-אמריקני שפועל בקרב סטודנטים יהודים באוניברסיטאות שונות בארה"ב.

להצטרפות לכנס השליחים הגדול ביום חמישי הקרוב לחצו כאן

# # #

סדר היום של הזוג הירשהורן התחיל בבוקר בשיחות של אחד על אחד עם סטודנטים. על מה היו השיחות? "על הכל", עונים השניים. "מכדורסל ובישול ועד יהדות ופוליטיקה וישראל, עבור דרך שיחות נפש אישיות". בהמשך היום הם מצאו 'חלונות' בסדר היום של הסטודנטים וניצלו זאת כדי להעביר להם שיעורים ביהדות.

אני מבין איך יונתן מעביר שיעורים, אני אומר לאביטל, סוף-סוף הוא למד חינוך, אבל איך את, שהגעת מלימודי לוגיסטיקה וניהול, משתלבת בפעילות הזו?

הרב הלל ון-לואן
דוד שטיין

"גם אני שאלתי את השאלה הזו את יונתן לפני שהתחלתי", עונה אביטל, "ואתה יודע מה הוא ענה לי: על מה שלא תדברי איתם בנושאי יהדות – תעיפי להם את הסכך. החֶסֶר שלהם והצמא שלהם בנושאים אלה כל-כך גדולים, שמה שלא תגידי להם - הם רק ירצו לשתות עוד ועוד. וככה באמת היה".

במערכת החינוך מכנים זאת "ימי שיא". כך בדיוק ניתן להגדיר את השבתות והחגים שעשו ההירשהורנים בעת שליחותם. "בכל שבת הגיעו אלינו הביתה עשרות אנשים לסעודות שבת – וזו לא גוזמה", אומר יונתן. "ושיהיה ברור שאת כל האוכל אנחנו אלה שהכנו", מוסיפה אביטל בטון מחויך פריט מידע כלל לא מבוטל. מיותר לציין שמרבית אלה שהגיעו לא היו בהכרח דתיים. רחוק מכך. ולא, הסטודנטים החילונים לא הגיעו לשם כדי לקבל ארוחת שבת בחינם. לא רק. הרבה מהם עשו זאת, כי הפעילות של בני הזוג במהלך השבוע ברחבי הקמפוס קירבה אותם ליהדות. קירבה אותם לשבת.

בהקשר זה יונתן נזכר במקרה מעניין: "אני אוהב כדורסל ויצא לי להיות בקשר עם סטודנט חילוני למהדרין, שמת על כדורסל. יום אחד הוא שמע שלא צפיתי במשחק מאוד חשוב, כי הוא שודר בשבת. ואז הבחור הזה שואל אותי: 'מה אני מפסיד, אם אחד כמוך מוכן לוותר על משחק כל-כך חשוב בגלל השבת?'. שבת אחרי זה הוא התחיל להגיע אלינו באופן קבוע לסעודות שבת".

"מקודם אמרנו לך, שקיבלנו בשנות השליחות שלנו דברים שלא קיבלנו כל חיינו", אומרת לפתע אביטל, "אבל לא אמרנו לך שגם הבנות שלנו, שהיו ילדות מאוד קטנות באותה תקופה, קיבלו מטען של דברים טובים לכל החיים. הן ראו את הבית הפתוח שלנו; את הקהילה שיצרנו בשבתות, בסעודות שבת. הן זוכרות את זה עד היום ומזכירות זאת. אין לי ספק שצרבנו בהן את הדברים האלה לכל ימי חייהן".

בסופו של דבר הבנות שלהן, או לפחות הגדולה שביניהן, היו שיקול מרכזי בהחלטה לסיים ולחזור. "לא רצינו שאת כיתה א' הן ילמדו בבית ספר בארה"ב", אומרת אביטל.

אחרי 4 שנות פעילות הם חזרו הביתה.

הזוג הירשהורן לא הגיע לארה"ב עם מטרה מוצהרת וממוקדת להעלות את הסטודנטים היהודים של אוניברסיטת מרילנד לישראל. "לא היינו 'מיסיונרים' גלויים של ישראל", אומר יונתן. ולמרות זאת זה קרה.

לאחר שהם חזרו ארצה פתאום נודע להם שעוד סטודנט ועוד סטודנטית שהיו בקשר איתם עלו לארץ – חלקם לשנת לימוד או לשנת התנדבות וחלקם לעלייה של ממש. כמה בדיוק, אני שואל ויונתן משיב: "אין לנו אפשרות לומר מספר מדויק, אבל מדובר בעשרות לא מעטות".

# # # .

ביום חמישי השבוע יתקיים יריד השליחות של הציונות הדתית, ביוזמת ובמימון המזרחי העולמי. זהו היריד השנתי השישי למבקשים להשתלב כשליחים בעולם היהודי. ביריד, שיתקיים בירושלים, יהיו דוכנים של 11 גופים שונים, שמוציאים במסגרתם שליחים לרחבי העולם.


הנוסחה המנצחת בעיניי הם שליחים, שמצד אחד רוצים לתרום לאחינו שבחו"ל אבל מצד שני לא רוצים לצאת מהארץ. הם הכי מתאימים, כי הם ישדרו יותר מאחרים את אהבת הארץ והמדינה

"היריד מיועד לשלוש קבוצות", אומר הרב ון-לואן: "זוגות נשואים, רווקים ורווקות; כאשר בקטגוריית הרווקות נכללות גם בנות השירות הלאומי".

מי הם מועמדים האידיאלים בעיניך ליציאה לשליחות, אני שואל את ון-לואן לסיום.

"אני מבין זוגות שרוצים לראות עולם, להרוויח אנגלית לילדים וכיוצא בזה", הוא עונה, "אלא שהנוסחה המנצחת בעיניי הם שליחים, שמצד אחד רוצים לתרום לאחינו הגרים בחו"ל אבל מצד שני ממש לא רוצים לצאת מהארץ. הם הכי מתאימים בעיניי לשליחות; כי הם ישדרו יותר מאחרים, בכל מקום בו הם יהיו, את אהבת הארץ והמדינה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו