'ניצני עוז' הוא תיכון דתי טכנולוגי בבית שמש בו לומדים 75 תלמידים בכיתות ט' עד י"ב.
זהו למעשה תיכון דתי פנימייתי הפונה לתלמידים המחפשים מסגרת שאינה ב'מיינסטרים הדתי' לכאורה ורוצים ללמוד במקום שיפתח את הכישורים שלהם, יבין אותם ויצמיח אותם.
צורי עזרן (40), מנהל התיכון מצליח למשוך לבית הספר החדש תלמידים מכל רחבי הארץ. הם מגיעים מבתים תורניים, דתיים 'רגילים', לייט ומסורתיים, ורק ב'ניצני עוז' הם מצליחים ליצור חברה הטרוגנית ולקבל מענה שלא היו יכולים לקבל במוסד לימודי אחר.
"אנחנו נותנים מענה לצורך שקיים אצל לא מעט בני נוער דתיים שמחפשים מסגרת שתכיל אותם בלי 'עצבנות דתית' (תכף נעמיק במושג המדובר) ותפתח את הכישורים שלהם ברוח טובה, עם דגש על משמעת בונה.
"מעבר למגמות הטכנולוגיות הייחודיות, יש פה יותר טיולים וחיבור חזק לשטח", מספר עזרן. "אנחנו שמים דגש על הכנה איכותית לצה"ל, וכ-70% מהתלמידים מבצעים בגרות מלאה ונהנים משעות לימוד פרטניות ומענה לימודי רחב שמסייע להם בדרך לבגרות. אבל לפני הכול אנחנו מחנכים לנתינה, ערכיות, אזרחות טובה וישרות. אלו דברים שחשובים יותר מתעודת הבגרות, וזאת אמירה ברורה מאוד אצלנו: הכי חשוב להיות אדם ערכי ולהתפתח באישיות. אנחנו כאן כדי לבנות את התלמיד, לכבד אותו ולפתח אצלו יכולת התמדה".
לא משעמם לרגע
ב'ניצני עוז' נותנים את התשתית הרוחנית והגשמית להתפתחות הנער בגיל המעצב של חייו.
בבית הספר הושקעו משאבים רבים והוא כולל מתקני כושר, בריכה, פנימייה ברמה גבוהה, מתקן ספורט מקורה למשחקי כדורגל וכדורסל, טניס וכדורעף. כל זאת נוסף לשלל פעילויות חברתיות מגוונות.
"המוסכניק של היום הוא לא מה שהיה פעם. היום חלק ניכר מעולם הרכב ממוחשב. מגמת רכב נקראת 'מגמת תחבורה מתקדמת'. זאת מגמה חדשנית מאוד שהפיילוט שלה התחיל השנה והוא כולל התאמה מלאה לעולם הטכנולוגי של הרכבים החדשים"
"תמיד יש פעילות כדי שנער לא ישתעמם לרגע", מחייך עזרן. "הכול ערוך ומוכן כדי שלתלמידים ששוהים בתיכון בשעות אחר הצהריים יהיה כל החשק והכלים לצמוח בעזרת הצוות הנהדר. בלי צוות מסור - כל זה לא היה קורה".
פנינה פרקש היא היועצת החינוכית של בית הספר שעושה לילות כימים כדי שהתלמידים יצליחו להשתמש בכלים הרבים שנותנת להם המסגרת.
"בית הספר משפחתי מאוד. יש בו עד כ-25 תלמידים בכיתה. אנחנו משקיעים מחשבה רבה כדי לתת מענה לצרכים של כל תלמיד ותלמיד. בית הספר מקצה שעות הוראה מתקנת ושעות פרטניות רבות הכוללות תגבורים באנגלית, מתמטיקה ומקצועות נוספים וכן טיפול רגשי אישי. עם זאת - חשוב לנו ללמד את הנער שיש לנו ציפייה ממנו לקחת אחריות ולעמוד בכללי בית הספר. אנחנו מסבירים לתלמיד שאם הוא לא ייקח את בית הספר ברצינות - הוא לא יקבל את כל הדברים שהוא יכול לקבל, וחבל".
"נגיש לבגרות רק תלמיד שמגיע לפחות ל-70% מהשיעורים", אומר עזרן.
"אנחנו מטמיעים תפיסה חינוכית ייחודית המעמידה בראש הפירמידה את האחריות שלך כנער בתוך סביבה אוהבת ותומכת שתדחף אותך קדימה".
אם לסבתא היו גלגלים
גולת הכותרת של לימודי בית הספר היא שתי מגמות ייחודיות: תחבורה מתקדמת ואלקטרוניקה.
"המוסכניק של היום הוא לא מה שהיה פעם", מסביר עזרן. "היום חלק ניכר מעולם הרכב ממוחשב. מגמת רכב נקראת 'מגמת תחבורה מתקדמת'. זאת מגמה חדשנית מאוד שהפיילוט שלה התחיל השנה והוא כולל התאמה מלאה לעולם הטכנולוגי של הרכבים החדשים. במסגרת המגמה יש שני חלקים: לימוד החלק העיוני בחדר מחשבים, אבחון תקלות שנוגעות למחשוב ברכב, אלקטרוניקה ואנגלית שקשורה לעולם הרכב.
"בד בבד עם החלק העיוני התלמידים מתנסים גם בסדנת רכב מעשית ומרתקת הנמצאת בבית הספר. ככה הם לומדים על עולם הרכב גם דרך הידיים.
"מגמה נוספת היא מגמת אלקטרוניקה, שבה לומדים רובוטיקה והנדסת תוכנה. זאת מגמה רלוונטית
פנינה פרקש: "המגמות הייחודיות מייצרות כיף לתלמידים וזה חשוב מאוד. כי הרבה מהתלמידים לא חווים את מקצועות הלימוד האחרים כמשהו קל. כשיש מגמה שבה הם מקבלים תשע שעות בשבוע שעושות להם טוב - הם פנויים יותר למקצועות הקשים כמו גמרא, מתמטיקה ואנגלית" מאוד לשדה הטכנולוגי המתפתח, ולא פעם יש השקה בין מגמת התחבורה דרך תחום האלקטרוניקה, שנמצא בשתי המגמות".
מה המטרה של המגמות שלכם?
"לקחת את החבר'ה שהם לא במיינסטרים לכאורה, בישיבות הקלאסיות, אלא במרחב גדול שנמצא באמצע - ולתת להם מקצוע לחיים שישרת אותם ומצד שני – לא יסליל אותם.
זה לא תיכון שמכוון את התלמיד לעשייה טכנולוגית בלבד בהמשך חייו. אמנם התלמידים מקבלים הסמכה מטעם משרד החינוך ותעודה מטעם איגוד המוסכים, אבל השיח הבית ספרי הוא שהלימודים המקצועיים הם העשרה לחיים והעיקר זה ההתפתחות והכלים שמקבלים דרך הטכנולוגיה. אנחנו בעד שתלמיד יהיה קצין בגולני, איש היי טק או כל מקצוע אחר שיתאים לו, בהמשך".
"תבין, דרך הלימוד במגמות האלה - התלמידים נבנים, באישיות", מסבירה פנינה, היועצת.
"המגמות הייחודיות מייצרות כיף לתלמידים וזה חשוב מאוד. כי הרבה מהתלמידים לא חווים את מקצועות הלימוד האחרים כמשהו קל. כשיש מגמה שבה הם מקבלים 9 שעות בשבוע שעושות להם טוב - הם יותר פנויים למקצועות הקשים יותר כמו גמרא, מתמטיקה ואנגלית".
פנימייה- הלב של בית הספר
רוב תלמידי בית הספר נמצאים בפנימייה ומגיעים אליה מכל הארץ- כוכב השחר, עלי, אלעד, ת"א, יד בנימין ועוד. הפעילות בפנימייה לא פוסקת לרגע- חוג אילוף כלבים, חוג כושר קרבי, חוג כדורגל, תגבורים לימודיים, מכון כושר ועוד. "הפנימייה היא בית גידול חברתי של ערכים, מידות וגיבוש שלא מקבלים במקום אחר" אומר עדיאל בן שבת, מנהל הפנימייה. "תלמיד כיתה ט' שהגיע אלינו עם חששות כבדים ולא האמין שהוא ייסתגל לחיי הפנימייה, התחבר חברתית באופן יוצא מהכלל והוריו מגבים אותו ומסתכלים בהשתאות".
צורי עזרן: "אנחנו מטמיעים תפיסה חינוכית ייחודית המעמידה בראש הפירמידה את האחריות שלך כנער בתוך סביבה אוהבת ותומכת שתדחף אותך קדימה"
עצבנות דתית? לא בבית ספרנו
מאחורי 'ניצני עוז' עומד סיפורו האישי של המנהל העומד בראשו. "כנער, למדתי בישיבה נחשבת ויש לי רק דברים טובים להגיד על המקום הזה, אבל לא התחברתי לחוקים רבים. לא נתנו לי לבטא את הרוחניות בצורה אחרת ממה שהיה מקובל. בכיתה י"א עזבתי את המקום ועברתי למוסד לימודי אחר. הרגשתי שסומכים עליי יותר שם ולא לוחצים אותי על כל דבר קטן. אני לא בעד חפיפניקיות, אבל גם לא בעד מה שאני מכנה 'עצבנות דתית'. צריך להגיע ליראת שמיים אמיתית דרך אמונה חזקה, זו התשתית בעיניי.
"עשינו הרבה התאמות כדי שתלמיד לא ירגיש אצלנו 'עצבנות דתית', ועם זאת נפתח אותו בעזרת ה' גם בפן הרוחני".
במה זה מתבטא?
"יש אצלנו תפקיד ייחודי שנקרא 'ראש בית מדרש'. זה לא 'רב בית ספר', אלא תפקיד שהעומד בראשו מוביל ויוזם פעילויות תורניות חווייתיות. בתפקיד הזה מחזיק הרב יוסף קורקוס, שמשמש גם כמחנך ובד בבד מוביל את כל התחום הרוחני שכולל מגוון פעילויות: שיעור תורה כל בוקר רבע שעה לפני התפילה, עריכת חידונים לפני החגים, חברותות, סיורים לימודיים סביב נושאים הלכתיים רלוונטיים וכמובן - נתינת מענה הלכתי שוטף לתלמידים".
מה לגבי סוגיית הסוגיות: לימודי הבגרות לגמרא?
"גם פה עשינו שינויים. אנחנו עושים מסלול גמרא־משנה לבגרות. תלמיד יכול לבחור אם ללמוד משנה או גמרא וזה עובד מצוין. החברֶה בוחרים או בזה או בזה ושמחים על הבחירה. זה מוריד לחץ.
"אני שומע הרבה את 'המנגינה' הזאת שטוענת שחלק מהתלמידים היום לא מתחברים למה שקורה בישיבות התיכוניות וחבל", אומר עזרן. "זה לא סוד שלא לכולם ישיבה תיכונית קלאסית מתאימה. לדעתי, או שאתה הולך ראש בקיר או שאתה מבין את הצורך של הנוער. היום החינוך לא רחוק מהיי־טק - חייבים להיות רלוונטיים לסביבה. בשעתו, כשפתחו את מכינת בני דוד בעלי (שם למדתי), גם הרימו גבה ולא הבינו למה צריך את זה כשיש ישיבות הסדר וישיבות גבוהות. היום כבר מבינים את הערך הגדול של המכינות. אני מניח שייקח קצת זמן עד שיבינו שבין כפרי נוער לישיבות תיכוניות - צריך תיכונים דתיים איכותיים שיפתחו את הנוער וייתנו את המענה הנכון לזמן הזה מבחינה דתית, אישיותית ומקצועית".
לתגובות: היכנסו לאתר של נדב www.nadavgedalia.com