מנוחה ידלר, בעלה וילדיה
מנוחה ידלר, בעלה וילדיה צילום: יניב ישר

חודשיים אחרי לידה, הוצאתי את הבן שלי מהמעון. כשליברמן יצא לראשונה עם גזירת המעונות, זה היה כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים. באכזריות, בחוסר התחשבות ובחוסר היגיון הוא הודיע על ביטול ההנחה לאברכים בשלב כזה שבו כבר כל הילדים היו רשומים ומוכנים לקראת תחילת שנה.

אני ובעלי התלבטנו, חשבנו, אבל אמרנו שבוודאי הוא יתרכך ולכן החלטנו להשאיר את הבן שלנו. ופתאום משום מקום, היינו צריכות לצאת למאבק קשה, ארוך ומתיש מול הפוליטיקאים שפיזרו לנו הבטחות, והשאירו אותנו בעיקר מבולבלות ובלי תשובות אמיתיות.

חלק מהמאבק בהחלטה חסרת הרגישות והדורסנית של השר ליברמן הוביל לעתירות שהוגשו לבג"ץ.

שופטי בג"ץ שאלו את נציגת המדינה בדיון הראשון שהתקיים שאלה הגיונית: למה לא לחכות לפחות עד שנה הבאה? מה היה דחוף לכם לקיים את השינוי המשמעותי הזה אחרי שהשנה כבר התחילה?

המדינה כמובן לא חזרה בה, והחליטה להשיב לבית המשפט במסמך של 70 עמודים שבו היא מפרטת מדוע אסור לדחות את ההחלטה והיא חייבת להיכנס לתוקף כבר בימים אלה.

ובינתיים, הפוליטיקאים ממשיכים לפזר לנו סיסמאות והבטחות "תאזרו בסבלנות", "יהיה בסדר", ו"אנחנו עובדים על זה", כאילו לא מדובר בזוג הורים שיושבים ב15 לחודש וצריכים להחליט על החודש הבא אם שווה להשאיר את הילד במסגרת ולשלם את הסכום המלא.

כמה חברים שמסביבנו שיתפו אותנו במשבר הכלכלי שהם נכנסו אליו בגלל ההחלטה הרעה הזו וגרירת הרגליים של הפוליטיקאים.

פעמיים הודענו על עזיבה, וביטלנו את ההודעה ברגע האחרון בגלל שהודיעו על דחיית הגזירה. ממש משחקים פה בילדים. שבוע אחרי הלידה שלי, ולמרות שלא ידענו מה יהיה, החלטנו שלא לבטל את הרישום למעון כי לא ידעתי מאיפה יהיה לי את הכוחות לחפש מטפלת או לשמור בעצמי על התינוק שלי בזמן שאני צריכה לנוח. איך אפשר לחיות עם חוסר וודאות שכזה? איך הפוליטיקאים מרשים לעצמם לפזר "יהיה בסדר" בזמן ששום דבר לא בסדר?

אז עכשיו סופית הוצאנו את הבן שלנו. כל הכבוד ליברמן. השר ליברמן, רק דבר אחד אתה לא מבין- התורה שהולכת איתנו עוד ממעמד הר סיני ושמרה עלינו בכל הגלגולים בדרך, חזקה הרבה יותר ממך ומהנחה במעונות.

התורה היא לא איזה לימוד מדעי הרוח לבטלנים, התורה היא הדבר הגדול שאנו מאמינים שמחייה את העם והמדינה כל רגע ורגע, ולכן הבעל שלי, והבעלים של חברות שלי, ושל עוד אלפי נשים בציונות הדתית לומדים יותר מרוב העובדים במדינה, כמעט 12 שעות ביום.

חשוב לי שתדע השר ליברמן, שלימוד התורה וההתמסרות שלנו אליה - לא הולכת להשתנות. אם כבר להיפך. אתה בוודאי מכיר את הפסוק "וכאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ".

זה מעשה אכזרי לבטל את הסבסוד בהפתעה, ובגללך נצטרך לחשוב פעמיים אם שווה לנו לצאת לעבוד ולהוסיף לעצמנו ידע ותארים. ובחוסר הרגישות שלך, דרסת גם את הילדים שלנו שמוציאים אותם באמצע השנה מהמסגרת שהוא כבר התרגל אליה ונקשר למטפלת ולחברים.

אבל דבר אחד חשוב לנו שתדע: כל זה לא יפגע בלימוד תורה שלנו. בחרנו בתורה ואנחנו בוחרים בה כל יום מחדש.

אבא שלי, הרב פנדל נוהג לומר שהתורמת הגדולה ביותר של עולם התורה היא מדינת ישראל שמחזיקה את עולם הישיבות והמדרשות. איזו זכות.

עכשיו עומדת בפני מדינת וממשלת ישראל הבחירה אם להמשיך להיות שותפה, ולזכות להקרא מתומכיה ומחזיקיה או חלילה להפוך להיות המכשול שלה.

ואתם חברי ימינה, האם אתם שותפים ותומכים או חלק מהמכשול?

--

מנוחה ידלר, 25, אמא לשלושה, חברת פורום "תורתם אומנותן"