ליקריץ פיצה
ליקריץ פיצה צילום: יחצ פורום פילם

סרט נעורים, מתקופת מלחמת יום הכיפורים שלנו, מספר את סיפורם של אלנה קיין (אלנה חיים) וגארי וולנטיין (קופר הופמן), אשר גדלו בעמק סן פרננדו, שמעולם לא נפגשו טרם יום צילום התמונות לספר המחזור בתיכון של גארי.

אלנה כבר לא תיכוניסטית אלא אישה צעירה המחפשת מיהי בעולם מעבר להיותה עוזרת צלם.

גארי כבר ביסס עצמו כשחקן וממהר לציין עובדה זו בפני אלנה בפגישתם כדי להרשים אותה. היא חושבת שגארי מעניין ומשעשע ומתרשמת מהביטחון העצמי שלו שאינה מבינה בדיוק מהיכן הוא נובע. השניים מתחילים מערכת יחסים מביכה ונוגעת ללב כאחד.

במטרה לחזק את הקשר ביניהם גארי מסדר לה עבודה בתור המלווה שלו במהלך הופעתו בסדרת טלוויזיה בניו יורק. אלנה מסכימה. ההופעה בטלוויזיה לא מתרחשת בדיוק כמתוכנן וכאשר הם שבים לקליפורניה שניהם מהרהרים על העתיד שלפניהם. במהלך הזמן החברות ביניהם מתהדקת, גארי מנסה לנצל הזדמנויות שונות בדרך עבור הקריירה שלו מעבר למשחק, ונהפך ליזם ומוכר של מיטות מים ופותח ארקייד למשחקי וידאו.

במקביל אלנה שוקלת היטב מה יעלה בעתידה (הכולל הסתערות על עולם המשחק). לחוד ויחדיו השניים חווים מספר תגליות, חלקן מסעירות וחלקן חמוצות מתוקות: מפגשים מקרוב עם שחקן מפורסם (שון פן), מפיק הוליוודי (בראדלי קופר) ופוליטיקאי מקומי (בני ספדי).

וכמעט כמו בכל סיפור אמריקני טוב, יש את ההיבט היהודי והישראלי. באחת הסצינות רואים את שולחן השבת, שירי שבת ואפילו בציעת הפת. גם ה"אף" של אלקנה "הוא יהודי" כדברי חברותיה. אז את יהודיה?

לתפקיד הראשי בסרטו החדש ליהק פול תומאס אנדרסון את אלנה חיים, זמרת אשר מופיעה לראשונה על המסך הגדול. על בחירתה לתפקיד מספר אנדרסון: "הכרתי את אלנה ואחיותיה כלהקה כבר תקופה והייתה בינינו כימיה טובה, אבל זה היה בעיקר אינסטינקט, הכרתי אותה בפן האישי, ומעבודה על הקליפים שלה היה ניתן להבין שיש בה את היכולת".

"ידעתי" הוא אומר "שיש לה כישרון גדול אבל גם יש לה רעב גדול בהתאם. עם זאת, יש פער בין רצון עז להצליח במשחק לבין היכולת להיות שחקן טוב. לכן הייתה לי תכנית מגירה, שבמידה והיא לא תתאים התסריט יחזור למגרה. אבל ההיסטוריה מראה שמוזיקאים יכולים להיות גם שחקנים מעולים כדוגמת טום וייטס. זמר מוערך אשר לא נענה לכל הזדמנות להיות שחקן, אבל בעזרת שון פן פנינו אליו והוא נענה בחיוב מה שהוביל להופעת האורח הנדירה שלו בסרט."

הסרט הוא מכתב אהבה לתקופה ולמקום, בדומה לסרט 'אמריקן גרפיטי' של ג'ורג' לוקאס. באופן מודע בחר אנדרסון להשתמש בסרט בנערים שאינם שחקנים, רובם ככולם חברים שלו או של ילדיו. "בטרם החלו הצילומים, הושבתי את כלל המשתתפים לראות את הסרט 'אמריקן גרפיטי' וציינתי בפניהם נקודה חשובה – שימו לב שישנה טעות בתחילת הסרט אך השחקן ממשיך בכל זאת," מספר אנדרסון. אותה טעות מדוברת מתרחשת כאשר קטנוע עליו רוכב אחת הדמויות מתנגשת, הדבר לא היה מתוכנן אך המצלמות רצו וזה נכנס לסרט. "באותו אופן ציינתי בפניהם שההצגה חייבת להמשך. והפספוסים הכי טובים הם אלו שלבסוף יכולים להישאר כחלק מהסרט," הוא מסכם.

הסרט מאופיין בצילומי תקריב של מרבית הדמויות, בהם ניתן לראות סימנים אמיתיים של אנושית, חצ'קונים, וזיעה התואמת את האזור הגיאוגרפי של עמק סן פרננדו. על הפן הוויזואלי של הסרט מספר תומאס: "היה לנו כלל ברזל שקבע שאין איפור ואין תיקוני איפור, במידה ויש איפור כדוגמת הסצנה בה אלנה הולכת לראיון עבודה, היא איפרה את עצמה וניתן להבחין בכך בסרט".

הסרט מועמד לפרס גלובוס הזהב ב-4 קטגוריות ואחרי 133 דקות משובבות תחליטו מה לתת להם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו