אמש נערך בסוכנות היהודית בירושלים טקס חגיגי לרגל הוצאתה של אנציקלופדיה חדשה, האנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן.
לאנציקלופדיה 3 כרכים והיא משתרעת על פני 1500 עמודים.
להוצאתה של האנציקלופדיה חברו מוסד ביאליק, והארגון הארצי של יוצאי כורדיסתאן בישראל.
מרדכי יונה חוקר יהדות כורדיסתאן ובלשן, ערך את האנציקלופדיה במשך 26 שנים . יונה כיהן כסמנכ"ל החטיבה למנגנון בסוכנות היהודית עד לצאתו לגימלאות.
בנאומו בפני קהל יוצאי כורדיסתאן שנאסף לחגוג את האירוע אמר כי החל בליקוט הסיפורים שהפכו בסופו של דבר לאנציקלופדיה, כחלק מעבודה סמינריונית באוניברסיטה העברית במסגרת לימודיו בחוגים הסטוריה של עם ישראל וספרות עברית. תחת הנחייתו של פרופ' דובנוי, מומחה לספרות עממית של עדות ישראל.
יונה ציין כי למעשה "נדחף" לפרוייקט כאשר תלמידים הגיעו אליו לאחר הוצאת ספרו "האובדים בארץ אשור", לקבלת חומרי עזר נוספים במסגרת עבודותיהם על שורשיהם.
כשהחל בעבודת הרישום פרסם פניה אל חבריו, עולים מכורדיסתאן מכל רחבי הארץ, כדי שיסייעו לו. ההיענות אמר יונה היתה מעל ומעבר ותודות לזמן הרב שהקדישו לענין רבים, ניתן היה ליצור את האנציקלופדיה.
פרופ' דובנוי שהשתתף בטקס אמר כי אנציקלופדיה זו של יהודי כורדיסתאן היא מפעל ייחודי שכמוהו אין בעדות גדולות ופעילות יותר.
עוד סיפר דובנוי כי כשתלמידו, יונה, עמד לבצע עבודה סמינריונית, הציע לו להמיר את סגנון העבודה הסמינריונית שהיה מקובל אז כהיום "לסכם מתוך ספרים", ביציאה אל "השטח" ולרשום את סיפוריהם של העולים שהגיעו מכורדיסתאן. זה היה היסוד של האנציקלופדיה.
יעקב אדלר חבר הדירקטוריון של מוסד ביאליק, מפיק האנציקלופדיה, סיפר כי מצא בערך "חג השבועות" תחת הכותרת "חגים" כי נהגו בכורדיסתאן לומר פיוט מימי הביניים שמקורו בוורמייזה שבאשכנז. הדבר מלמד לדבריו על קשרים הדוקים בין עדות ישראל.
הוא גם חשף את "שורשיו" הכורדיים של יו"ר הכנסת הנוכחי ראובן ריבלין. לדבריו אביו של ריבלין, פרופ' יוסף ריבלין קיבל את פרס ישראל בזמנו על הוצאת שירת התרגום. אדלר ציין כי ריבלין היה קורא באוזני ילדיו כל ערב משירת התרגום בכורדית.
משה בן עטר מנכ"ל המועצה הציונית שיזמה את קיומו של הכינוס לרגל הוצאת האנציקלופדיה סיפר על הרגע ההסטורי בו קיבל בן גוריון את ההחלטה הגורלית שבשלה הועלתה כמעט כל יהדות עירק בבת אחת.
לדבריו שלמה הלל שפעל להוצאת היהודים מעירק ניהל מו"מ ממושך עם השלטונות, ובסופו של דבר קיבל את הסכמתם ליציאתם של היהודים.
הוא הגיע אז אל הסוכנות היהודית בבקשה להעלות במהירות את כל 60 אלף יהודי עירק. בסוכנות נבהלו מהעלאת מספר כה רב של יהודים ונתנו הסכמה להעלות רק 10 אלפים. הלל לא התייאש ופנה לסיועו של דוד בן גוריון.
"בן גוריון", סיפר בן עטר, "דפק על השולחן ואמר: 'להוציא את כולם'".
לדברי בן עטר בן גוריון חש את גורליות הרגע וידע שמדובר ב"חלון הזדמנויות" אותו אסור להחמיץ, ואכן כמה חודשים לאחר העליה הגדולה של יהודי עירק תפסו המדינות הערביות את משמעות הצעד וסגרו את שערי היציאה בפני היהודים.
בטקס השתתף גם פרופ' יונה צבר חוקר שפות ומרצה באוניברסיטה בקליפורניה, אף הוא ממוצא כורדי. צבר אמר כי אחת מתרומותיה של העדה היא השפה הארמית עתיקת יומין, שפתם של ספר הזוהר והגמרא. הארמית היתה שגורה בפי יהודי כורדיסתאן, ועתה היא מוגדרת בין השפות שנמצאות בסכנת הכחדה.
שפה שלא מדברים בה באופן יומיומי תיעלם, אמר צבר והוסיף כי כשהגיעו העולים מכורדיסתאן לארץ הם השליכו את הארמית מפני העברית. לדעת צבר יש לנהוג בארמית כפי שנהגו בשפות "יהודיות" נוספות כמו אידיש ולאדינו.
לדבריו ועדת הכנסת בראשות ח"כ חביב שמעוני ז"ל, שהיה ממוצא כורדי, הם שהעניקו ללאדינו ולאידיש מעמד מיוחד המאפשר את שימורן כנכס. כך צריך לנהוג גם בארמית, אמר צבר.
צבר אף הציע להנחיל את השפה הארמית באמצעות קורסים ללימוד השפה כדוגמת היוזמה שהתפרסמה לפני מספר ימים בעתון "ידיעות אחרונות". מדובר בפתיחתו של קורס ללימוד אמהרית לילדים ממוצא אתיופי. ילדים אלו עלו לארץ לפני הגעת הוריהם וקלטו במהרה את השפה העברית אך האמהרית נשכחה. כשהגיעו ההורים שאינם שולטים עדיין בעברית התעוררה בעיית תקשורת בין ההורים לילדיהם ולכן הוחלט לפתוח עבורם קורס ללימוד אמהרית.
צבר אמר כי יש צורך כדי לשמור על הארמית ואחת הדרכים היא ללמדה בקורסים כדי שלא תשכח.
כתבת ערוץ 7 רותי אברהם מוסרת כי בהרצאתו שיבץ פרופ' צבר מטבעות לשון ארמיים הומוריסטים, והיא נשאה את אופייה של העדה הכורדית בעלת הגינונים העממיים.
במהלך דבריו על סכנת הכחדת השפה הארמית עבר צבר "להחייאת" השפה הארמית הלכה למעשה. באולם החל להתנהל "פינג פונג" בארמית בין המרצה לקהל שליוו מעתה את ה"הרצאה" בפרצי צחוק ובקריאות ביניים, אף הן בארמית.
את הטקס חתמו הופעות פולקלור של זמרים, תזמורת ולהקה כורדית.
לאנציקלופדיה 3 כרכים והיא משתרעת על פני 1500 עמודים.
להוצאתה של האנציקלופדיה חברו מוסד ביאליק, והארגון הארצי של יוצאי כורדיסתאן בישראל.
מרדכי יונה חוקר יהדות כורדיסתאן ובלשן, ערך את האנציקלופדיה במשך 26 שנים . יונה כיהן כסמנכ"ל החטיבה למנגנון בסוכנות היהודית עד לצאתו לגימלאות.
בנאומו בפני קהל יוצאי כורדיסתאן שנאסף לחגוג את האירוע אמר כי החל בליקוט הסיפורים שהפכו בסופו של דבר לאנציקלופדיה, כחלק מעבודה סמינריונית באוניברסיטה העברית במסגרת לימודיו בחוגים הסטוריה של עם ישראל וספרות עברית. תחת הנחייתו של פרופ' דובנוי, מומחה לספרות עממית של עדות ישראל.
יונה ציין כי למעשה "נדחף" לפרוייקט כאשר תלמידים הגיעו אליו לאחר הוצאת ספרו "האובדים בארץ אשור", לקבלת חומרי עזר נוספים במסגרת עבודותיהם על שורשיהם.
כשהחל בעבודת הרישום פרסם פניה אל חבריו, עולים מכורדיסתאן מכל רחבי הארץ, כדי שיסייעו לו. ההיענות אמר יונה היתה מעל ומעבר ותודות לזמן הרב שהקדישו לענין רבים, ניתן היה ליצור את האנציקלופדיה.
פרופ' דובנוי שהשתתף בטקס אמר כי אנציקלופדיה זו של יהודי כורדיסתאן היא מפעל ייחודי שכמוהו אין בעדות גדולות ופעילות יותר.
עוד סיפר דובנוי כי כשתלמידו, יונה, עמד לבצע עבודה סמינריונית, הציע לו להמיר את סגנון העבודה הסמינריונית שהיה מקובל אז כהיום "לסכם מתוך ספרים", ביציאה אל "השטח" ולרשום את סיפוריהם של העולים שהגיעו מכורדיסתאן. זה היה היסוד של האנציקלופדיה.
יעקב אדלר חבר הדירקטוריון של מוסד ביאליק, מפיק האנציקלופדיה, סיפר כי מצא בערך "חג השבועות" תחת הכותרת "חגים" כי נהגו בכורדיסתאן לומר פיוט מימי הביניים שמקורו בוורמייזה שבאשכנז. הדבר מלמד לדבריו על קשרים הדוקים בין עדות ישראל.
הוא גם חשף את "שורשיו" הכורדיים של יו"ר הכנסת הנוכחי ראובן ריבלין. לדבריו אביו של ריבלין, פרופ' יוסף ריבלין קיבל את פרס ישראל בזמנו על הוצאת שירת התרגום. אדלר ציין כי ריבלין היה קורא באוזני ילדיו כל ערב משירת התרגום בכורדית.
משה בן עטר מנכ"ל המועצה הציונית שיזמה את קיומו של הכינוס לרגל הוצאת האנציקלופדיה סיפר על הרגע ההסטורי בו קיבל בן גוריון את ההחלטה הגורלית שבשלה הועלתה כמעט כל יהדות עירק בבת אחת.
לדבריו שלמה הלל שפעל להוצאת היהודים מעירק ניהל מו"מ ממושך עם השלטונות, ובסופו של דבר קיבל את הסכמתם ליציאתם של היהודים.
הוא הגיע אז אל הסוכנות היהודית בבקשה להעלות במהירות את כל 60 אלף יהודי עירק. בסוכנות נבהלו מהעלאת מספר כה רב של יהודים ונתנו הסכמה להעלות רק 10 אלפים. הלל לא התייאש ופנה לסיועו של דוד בן גוריון.
"בן גוריון", סיפר בן עטר, "דפק על השולחן ואמר: 'להוציא את כולם'".
לדברי בן עטר בן גוריון חש את גורליות הרגע וידע שמדובר ב"חלון הזדמנויות" אותו אסור להחמיץ, ואכן כמה חודשים לאחר העליה הגדולה של יהודי עירק תפסו המדינות הערביות את משמעות הצעד וסגרו את שערי היציאה בפני היהודים.
בטקס השתתף גם פרופ' יונה צבר חוקר שפות ומרצה באוניברסיטה בקליפורניה, אף הוא ממוצא כורדי. צבר אמר כי אחת מתרומותיה של העדה היא השפה הארמית עתיקת יומין, שפתם של ספר הזוהר והגמרא. הארמית היתה שגורה בפי יהודי כורדיסתאן, ועתה היא מוגדרת בין השפות שנמצאות בסכנת הכחדה.
שפה שלא מדברים בה באופן יומיומי תיעלם, אמר צבר והוסיף כי כשהגיעו העולים מכורדיסתאן לארץ הם השליכו את הארמית מפני העברית. לדעת צבר יש לנהוג בארמית כפי שנהגו בשפות "יהודיות" נוספות כמו אידיש ולאדינו.
לדבריו ועדת הכנסת בראשות ח"כ חביב שמעוני ז"ל, שהיה ממוצא כורדי, הם שהעניקו ללאדינו ולאידיש מעמד מיוחד המאפשר את שימורן כנכס. כך צריך לנהוג גם בארמית, אמר צבר.
צבר אף הציע להנחיל את השפה הארמית באמצעות קורסים ללימוד השפה כדוגמת היוזמה שהתפרסמה לפני מספר ימים בעתון "ידיעות אחרונות". מדובר בפתיחתו של קורס ללימוד אמהרית לילדים ממוצא אתיופי. ילדים אלו עלו לארץ לפני הגעת הוריהם וקלטו במהרה את השפה העברית אך האמהרית נשכחה. כשהגיעו ההורים שאינם שולטים עדיין בעברית התעוררה בעיית תקשורת בין ההורים לילדיהם ולכן הוחלט לפתוח עבורם קורס ללימוד אמהרית.
צבר אמר כי יש צורך כדי לשמור על הארמית ואחת הדרכים היא ללמדה בקורסים כדי שלא תשכח.
כתבת ערוץ 7 רותי אברהם מוסרת כי בהרצאתו שיבץ פרופ' צבר מטבעות לשון ארמיים הומוריסטים, והיא נשאה את אופייה של העדה הכורדית בעלת הגינונים העממיים.
במהלך דבריו על סכנת הכחדת השפה הארמית עבר צבר "להחייאת" השפה הארמית הלכה למעשה. באולם החל להתנהל "פינג פונג" בארמית בין המרצה לקהל שליוו מעתה את ה"הרצאה" בפרצי צחוק ובקריאות ביניים, אף הן בארמית.
את הטקס חתמו הופעות פולקלור של זמרים, תזמורת ולהקה כורדית.