עליזה דיין-חממה, מנכ"לית מוזיאון מורשת יהדות בבל, מספרת בראיון לערוץ 7 על תרומתו הייחודית של מרדכי בן פורת ז"ל שהלך אתמול לעולמו, מקימו ונשיאו של המוזיאון, לעלייה למדינת ישראל בראשית שנות החמישים.
"על אף גילו המופלג הוא היה מאוד פעיל כאן במוזיאון, שאותו הוא ייסד והגה את הרעיון להקמתו כראש מועצת אור יהודה. הוא הציע אז לראשי מרכזי מורשת להקים מרכזים לשימור אתרי המורשת. זה היה בגלל שבאדמות אור יהודה היו שלוש מעברות גדולות. מי שהרימו את הכפפה הם מורשת יהדות לוב ומורשת יהדות עיראק".
ממשיכה דיין-חממה ומספרת: "בשנות השמונים הקימו את המרכז ואת המוזיאון. אנשים ברחו מעיראק עם חפצים יקרי ערך והביאו אותם לכאן. נבנה כאן מוזיאון שמתאר את קהילת יהדות בבל מאז גלות בבל". במוזיאון, היא מספרת גם ממצאים עתיקים המגוללים את סיפורה של גלות בבל מאז הצהרת כורש שרפליקה שלה נמצאת במוזיאון, כמו גם אבן ועליה חריטות מתקופת נבוכדנצר, התפילין של הבן איש חי ועוד. עוד היא מציינת כי במרכז גם מכון מחקר ובו ספריה בעלת 6000 כותרים, ספרי קודש מקוריים וקטעי עיתונות בני כמאתיים שנה.
"הוא ייסד והקים את המוזיאון ועמד בראשו. בשנים האחרונות הוא היה הנשיא ופקד את המוזיאון לפחות אחת לשבוע. היה מרגש לראות אותו מגיע לכאן בגיל 98 צלול וחד, כשאנשים באירועים עומדים ומוחאים לו כפיים. לפני שבוע קיימנו כאן אירוע לציינו שבעים שנה לעלייה הגדולה, ביקרו אותנו נציגי שגרירויות והוא היה כאן כחלק פעיל מהאירועים".
דיין חממה מספרת: "ביום רביעי האחרון הוא היה כאן, קרא לי לחדרו ואמר שבכל פעם שהוא מגיע ורואה את המוזיאון שוקק אדם עם הרבה ילדים זה מרחיב לי את הלב. בעיניי אלה היו מעין דברי סיכום של תקופה".
על תרומתו המשמעותית לעלייה מעיראק ולא רק מעיראק היא מוסיפה: "הוא היה היוזם והמארגן של העלייה הגדולה מעיראק. הוא עלה ב-45' לארץ כנער, התגייס והיה בוגר קורס הקצינים הראשון של צה"ל. בשנת 49' הוא חזר לעיראק והיה שליח העלייה בתנועת החלוץ המחתרתית. באותה תקופה היו רציחות ותליות והוא פעל תחת הסוואה תוך סיכון גדול ועזר להבריח יהודים דרך איראן".
לימים,בראשית שנות החמישים הוחלט בממשלת עיראק לבטל את האזרחות של המעוניינים בכך, ולמעשה לאפשר ליהודים לצאת את המדינה כשבידיהם מזוודה אחת. לנוכח החלטה זו הוחלט לבצע פעולת עלייה מאסיבית. "אנשים השאירו רכוש רב, בתים, נדל"ן וחפצים יקרים כדי לברוח ולהגיע לישראל".
במסגרת מבצע עזרא ונחמיה אותו הובילו בן פורת, שלמה הלל ופעילים נוספים, עלו לישראל 130 אלף יהודים מעיראק תוך פעילות מחתרתית ודיפלומטית. בן פורת נרדף על ידי הבולשת העיראקית שגם עצרה אותו ארבע פעמים בהן גם עונה. "הוא הסתתר בבתים, לקח את הסיכון וניצל אבל מעל ראשו ריחף גזר דין מוות. הוא רצה לברוח יחד עם אנשים שהוא הציל משם. חבריו הבריחו אותו ברכב למקום סמוך לשדה התעופה, הוא זחל תחת גדרות וכשהמטוס החל בנסיעה זרקו לו חבל, הוא אחז בו וסחבו אותו וכך הכניסו אותו למטוס. הוא סיפר על כך בספרים שלו".
מוסיפה דיין-חממה ומספרת: "הייתה לו קריירה פוליטית כראש מועצה, ח"כ ושר. הוא גם היה שליח הסוכנות באיראן אחרי עליית משטר האייטולות, כך שבאמת הייתה לו קריירה הירואית ועם זאת היה בו משהו מאוד עדין אצילי וצנוע".
"הוא הקים את המרכז הזה כעדות היפה לשימור שהיה חשוב לו כל כך", היא אומרת ומדגישה את חשיבות העברת המורשת לא רק למי שהכירו את עיראק כילדים, אלא בעיקר לדור הצעיר שלא בהכרח לומדים את הפרשות הללו בבתי הספר. עם זאת היא מציינת כי קיימת מודעות ותלמידים מגיעים למוזיאון כדי ללמוד על הפרהוד, על מורשת יהודי בעיראק ועוד, גם אם לא בהיקפים הרצויים ובהיקפים שעוד ניתן ללמוד.