פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: באדיבות שאנן

נדבר על התעללות: ״ויאמר ה׳ אל משה בא אל פרעה כי הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו... למען שיתי אותותיי אלה בקרבו ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם (שמות י', א'-ב') – הפסוק עוסק בשאלה מהי מטרת הכבדת ליבו של פרעה, שהרי אם ליבו הוכבד ונעשה עיקש יותר ויותר מה מקומו של העונש? ובוודאי כשמדובר בעונש קשה כל כך של עשר מכות. בתוך זה נחקור מהי ״התעללות״ זו? מהי מטרתה?

בפשט הפסוק אנו מבינים, שיש שתי מטרות עיקריות להכבדת הלב: הראשונה היא לתת עונש לפרעה על היותו אובר אדוק ועקבי בקיום השעבוד וכל אשר סביבו. פרעה אמנם בעצם משמש כמעין שליח של הבורא לקיומה ויישומה של הבטחת הגלות והשעבוד בברית בין הבתרים, אבל הוא לא היה חייב לדקדק ולעשות את עבודתו ביתר מסירות. על כגון זה הצורר יקבל עונש. יוצא אם כן, שהקשיית והכבדת ליבו של פרעה היא כדי שה׳ ישית עליו עוד ועוד מכות כדי להענישו.

הסיבה השנייה הינה חינוכית: העברת מסר חזק וארוך-טווח לעם ישראל אותו יש לזכור לאורך כל הדורות, על מנת שיאמינו בכוחו האין סופי של הבורא לשנות את חוקיו והתנהלותו של הטבע. זו גם הסיבה של מצוות עשה לזכור בכל יום ויום את יציאת מצרים- לא רק את הסיפור ההיסטורי, אלא את משמעותו. ומה לכל זה ול״התעללות״. מדוע בחר המקרא דווקא במילה זו?

השורש ע. ל. ל. יכול להתפרש כפעולה ומעללים. אם כך היה צריך להיות כתוב: ״אשר עוללתי..״ ולא כך הדבר, בלשון הקודש משמעות המילה יכולה לבטא גם צחוק, כמו שפוגשים אנו במקרה אתונו של בלעם, שאומר לה: ״ ..כי התעללת בי״ (במדבר כב', כט'). כבר פגשנו בשיחתנו את המשמעויות הכפולות של המילה צחוק (בהקשר לצחוקם של אברהם ושרה כשהתבשרו על כך שעתידים ללדת את בנם בגיל שיבה): ישנו צחוק של אושר ושמחה וישנו צחוק של הגחכה ואי אמון. המילה התעללות במובן של צחוק ושמחה בוודאי אינה שייכת לעבדות ישראל ופרעה. כך, אם כן, נותר לנו לפרש שהתעללות זו היא במשמעות צחוק של חוסר אמון ולעג. את הפער בין פרעה וחרטומיו, שלכאורה מתמודדים עם בורא עולם, יוצר הטבע וחוקיו. כך אנו צריכים לדעת ולזכור, לאורך כל הדורות, את עוצמותיו וגדולתו של הבורא. ההסתכלות כאילו התנהל, לכאורה, מאבק בין שני כוחות שווים (המצרים, יאורם וחרטומיהם) מול, חלילה, בורא עולם - זהו לעג! וזאת צריך לספר לבנך ובן בנך, שהיו כאן מכות, בניגוד לטבע היקום של יוצר היקום מול כמה נמלים חסרי כוח. זוהי משמעות ״אשר התעללתי״, במשקל התפעל.. שאחת המשמעויות של הטיה זו היא: התחזות. כמו ״התייהד״ - עשה עצמו יהודי. כמו התיוון - עשה עצמו יווני וכדומה. גם כאן ה׳ כאילו התחזה כמי שפועל משהו כנגד אדם או עם, אבל בעצם אין מולו כלום, כי כנגד ריבונו של עולם שום פרט, או עם אינם מסוגלים להתמודד.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו