שנה לאחר מותו של אהוביה סנדק מפרסמת משפחתו מספר הקלטות בהן הוא נשמע מספר על האידיאולוגיה שלו ומה שהוא רואה כשליחות חייו.
ההקלטות מתפרסמות כחלק מקמפיין "די לטיוח – צדק לאהוביה", שבו מבקשים מהציבור הוריו של אהוביה, איילת ואברהם סנדק, להיות שותפים בהקמת קרן לזכרו של אהוביה סנדק ז"ל, שנהרג במהלך מרדף משטרתי.
הקרן תיקרא 'אור אהוביה' ותפעל למען השגת צדק לאהוביה, למען העמדת האשמים לדין, למען תיקון דרכי המשטרה והפרקליטות ו'ניקוי אורוות' כללי במשטרה.
"יש לך דמות חינוכית בוגרת שתמוכת באורח החיים שלך פה? נשאל אהוביה סנדק בהקלטה שחושפת המשפחה לראשונה. אהוביה לא מהסס ועונה: "הראשון זה אבא שלי, ההורים שלי חינכו אותי על זה והקימו פה את המקום".
לתרומה לקמפיין "צדק לאהוביה" לחצו כאן
"אוהביה באמת היה טיפוס", מעידה אימו של אהוביה, איילת סנדק, "הוא עשה את מה שהוא האמין, הוא לא נכנע לתכתיבים כאילו 'אסור חברה כשאתה צעיר', הוא היה מספיק בטוח בעצמו ובמה שהוא האמין שזה היה מאוד יפה. כי בסוף החבר'ה שהם יחסית אדוקים ומקפידים עם הפרדה, זה לא תמיד נראה להם טוב. היה בו משהו עצמאי. זה לא שהוא לא הושפע חברתית או נתן לזרם לסחוף אותו, אבל היו דברים שהיה גם אם כולם היו אומרים משהו, הוא היה אומר הפוך והוא היה עם האמת שלו".
על החיבור עם ארוסתו, שלהבת גולדשטיין, אומרת איילת סנדק כי זה היה טוב שהיה לו אותה, "בת'כלס, אלינו יחסית הוא היה סגור רגשית. היינו באים אליו מלא שבתות, היינו באים לבקר, הוא היה נורא נורא מחובר לגבעה, היה לו נורא חשוב כל העניין הזה של יישוב הארץ ואהבת הארץ הייתה ממש בדם שלו. היה לו חשוב לא לאבד שם רגע".
"אנחנו הולכים דווקא למקומות האלה", אומר אהוביה בהמשך ההקלטה, "אנחנו הולכים עם התורה עד הסוף. השם אמר לשבת בכל ארץ ישראל, אז אנחנו לא נגיד 'פה המדינה מסכימה, פה היא לא מסכימה. פה אנחנו נשב ופה לא'. אין שום הבדל בין שום מקום בארץ ישראל".
בהמשך ההקלטה נשאל אהוביה על הפחד מהמצב הביטחוני "מבחינה ביטחונית אתה לא מפחד להיות פה, ככה, כמה חבר'ה צעירים לבד? אני רואה שיש לכם פה כלבים אבל.." אהוביה לא נותן לשואל לסיים את המשפט ועונה "יותר מפחיד זה להיות בטרמפיאדות, אפשר לומר ככה. ועכשיו אני רואה שאני יכול יותר לעזור לעם ישראל, להגן על מקומות, לכבוש את ארץ ישראל בדרך פה בגבעות".
לתרומה לקמפיין "צדק לאהוביה" לחצו כאן
את אמא שלו, איילת, כלל לא מפתיע לשמוע את אהוביה כך מדבר "הוא בעצם בתקופה האחרונה שלו, אז כאילו מאוד העסיק אותו 'וואי, אמא, אני מבין שצריך כסף כדי לחיות והכל עולה הרבה כסף'. פתאום נפלו לו האסימונים, ואני הייתי נותנת לו נאומים חוצבי להבות 'תעשה בגרויות, תלמד מקצוע, אתה חכם, תהיה מהנדס'. זה מה שהיה לי להגיד לו, לא יודעת אם משהו נכנס לו, אבל נראה לי באמת החלום שלו באמת היה להתחתן ולהקים בית ולהתיישב ולתפוס איזו שהיא נקודה וברגע שהיא מיושבת על ידי יהודים – להמשיך לנקודה הבאה".
"היו לו הרבה חלומות על כל מיני גבעות מרוחקות ממעוז אסתר", מוסיפה לספר איילת סנדק. לצד זה היא מספרת גם על החיבורים הנוספים של אהוביה לצד החיבור לארץ ישראל "היה מאוד מחובר לתורה וללימוד תורה. היה סוג של פורץ דרך. היה בו משהו בנשמה שלו שהייתה נורא מבוררת. הוא היה הילד שלנו ונגדעו חייו בטרם עת, אבל מי מחליט מה העת?", שואלת איילת בכאב גדול, בסיום הסרטון כאשר לאחר מכן נשמע קולו של אוהביה אומר: "זו השליחות שלי".
כאמור, בימים אלו מעלה המשפחה הילוך במאבקה הציבורי. המשפחה החלה בקמפיין תחת הכותרת "די לטיוח - צדק לאהוביה", בו היא פונה לציבור להיות שותפים עמה בהקמת קרן 'אור לאהוביה' שתפעל למען השגת צדק, למען העמדת האשמים לדין ולמען תיקון דרכי המשטרה והפרקליטות 'וניקוי אורוות' כללי. בדף הקמפיין נכתב בין השאר "לאחר מאבק של שנה בו עמלנו מידי יום להוציא את הצדק לאור של אהוביה שלנו, האחראיים למותו עדיין מסתובבים חופשי. המשטרה זיהמה וטייחה את החקירה ואינה מספקת תשובות".
לתרומה לקמפיין "צדק לאהוביה" לחצו כאן