הרב חיים מרקוביץ'
הרב חיים מרקוביץ' ללא קרדיט צילום

השנה האזרחית התחילה, ואיתה נכנסת לתוקף רפורמת הכשרות. אלא שבשונה משנת 2022 שלבטח תתקיים, דינה של הרפורמה הזאת להיכשל, ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין זאת.

בשורות הבאות אפרוש את התובנות שלי בנושא זה.

השלב הראשון של התוכנית שנכנס לתוקף הוא פתיחת אזורי הכשרות, וכעת כל רב רשמי שנותן כשרות דרך מועצה דתית יכול לתת כשרות בכל הארץ. השלב הזה מיותר ואין בו תכלית ותועלת מסיבה פשוטה – בעוד שנה הוא ייעלם, משום שהרבנויות המקומיות והמועצות הדתיות כבר לא יוכלו לתת כשרות, אלא אם כן הן יעברו תהליך ארגוני מורכב שיאפשר להן להגיש בקשה לאישורן כגוף נותן כשרות. לדבריו של מוני מעתוק, מנכ"ל משרד הדתות, בפגישה שהתקיימה עם ראשי מועצות דתיות, התהליך הזה הוא קשה ומורכב, ולא נועד בעיקרו עבורם, ולרוב המועצות הדתיות בארץ הוא גם לא יהיה כלכלי. איזה אינטרס יהיה למועצה דתית לעשות זאת? האמת היא שהסעיף הזה ברפורמה נועד רק להשתיק את המתנגדים לה, בטענה שלא מבטלים לגמרי את המערך הקודם אלא מאפשרים לו להמשיך ולהתקיים. מדוע אפוא צריך את השלב הזה שאין בו כל תועלת? מדוע שרבנות תעניק כשרות לעסק שקיים באזור אחר, בעוד שממילא בעוד שנה היא לא תוכל להמשיך לעשות זאת?

מעבר לכך, קריאתם של הרבנים הראשיים לישראל וחשובי הרבנים בכלל המגזרים לכל הרבנים שלא להעניק כשרות לעסקים שאינם בתחום המועצה שלהם, מונעת בפועל את יישום השלב הזה. בכנס רבנים שהתקיים ביום רביעי שעבר, מעתוק גם הודה שככל הנראה לשלב הזה לא תהיה משמעות מעשית.

מי ירצה לשתף פעולה?

השלב הבא של הרפורמה, שבו כובד המשקל יועבר לגופים פרטיים, תלוי בשני גורמים מרכזיים שבלעדיהם הוא יאבד את כל המשמעות שלו:

א. גופי הכשרות יעברו תהליך של סטנדרטיזציה ואישור של הממונה להענקת כשרות.

ב. פרסום נוהלי כשרות מחייבים של הרבנות הראשית לישראל.

אם לא יקומו גופי כשרות שיבקשו את האישור הנדרש – לא יהיה מי שיעניק כשרות. במקרה שהרבנות לא תפרסם נהלים, גופי כשרות לא יוכלו לתת כשרות. אומנם כדי למנוע את הבעיה הזאת הומצא הסעיף של 'ועדת השלושה', הקובע ששלושה רבנים שאחד מהם רב עיר מכהן או בדימוס יוכלו לקבוע נהלים פרטיים.

כמה רבני עיר בדימוס או בהווה ירצו להצטרף לגוף כשרות שיהיה מוכן לפעול בניגוד גמור לעמדת הרבנות הראשית לישראל וגדולי הרבנים בישראל? אנחנו יכולים לנסות לאתר את אותם בודדים. בשיחה עם אחד מאנשיו של מתן כהנא הוא אמר לי שהוא מכיר לכל היותר שלוש דמויות שכאלו, שכולם נוטים ומתאימים לגוף כשרות אחד בלבד – צהר. אכן צהר תוכל להקים לעצמה מערכת כללים ונהלים שתתאים לחוק ותוכל לקבל אישור מהממונה (שעדיין לא מונה...) לתת כשרות. האם צהר תוכל לתת מענה לכ־15,000 עסקים בארץ, שחלקם הגדול אינו מעוניין לקבל ממנה כשרות, וזאת בשעה שרוב הציבור כיום אינו מביע אמון או תמיכה בגוף הכשרות הזה?

להערכתי, גופי הכשרות הגדולים בארץ, קרי, כל הבד"צים, לא ירצו להצטרף לתהליך, משום שההצטרפות שלהם מחייבת אותם לקבל את הרגולציה של הממונה מטעם הרבנות הראשית לישראל ואת תנאיו. האם מישהו רואה את בד"ץ העדה החרדית, הרב לנדא, הרב רובין ושארית ישראל מבקשים את אישור הרבנות הראשית לישראל? מפרסמים את נוהלי הכשרות שלהם באתר אינטרנט? מעמידים את עצמם לביקורת של גופים חיצוניים? זוהי הזיה. האם בד"ץ בית יוסף יבקש את אישור הממונה בשעה שהרב יצחק יוסף – הראשון לציון והרב הראשי לישראל – מתנגד לכך בכל תוקף? האם יתר הבד"צים יעשו זאת בשעה שכל גדולי הרבנים והאדמו"רים מתנגדים לשיתוף פעולה עם הרפורמה? לאור ההתנגדות התקיפה של חשובי הרבנים בישראל מכל החוגים והעדות, קשה להניח שהבד"צים ייכנסו לתהליך הזה.

התוצאה היא שגופי הכשרות הקיימים לא יצטרפו לתהליך, ואילו גופים חדשים, אם יקומו, לא יוכלו לעבוד משום שהרבנות לא תפרסם נהלים – וגם לכך הודה מוני מעתוק באותו כנס רבנים. הדרך היחידה שתיפתח היא באמצעות 'ועדת שלושה' שהיא לא ישימה כלל.

הכאוס של השער השלישי

מה כן יהיה? "השער השלישי" ייפתח ובגדול.

"השער השלישי" הוא הכינוי המשפטי לדרך שבה צהר מתנהלת היום. על פי פסק בג"ץ, עסק יכול להעיד על עצמו שהוא פועל באופן מסוים שממנו עולה שמי שמעוניין במזון כשר יכול לקנות שם, ועל כך מעיד גוף הכשרות שאכן בעל העסק צודק. האופציה הזאת פתוחה מבחינה משפטית, וכך צהר מעניקה תעודות כשרות לעסקים. השיטה הזאת פוטרת את גוף הכשרות מכל רגולציה, משום שהוא לא באמת נותן כשרות לעסק אלא בעל העסק נותן את הכשרות לעצמו, ומצד שני כולם מבינים שהכשרות מתנהלת על בסיס אותו גוף כשרות שמצורף לאותה הצהרה אישית.

מה שיתרחש בתחילת שנת 2023 הוא כזה: בחוק ישנה אפשרות נוספת להארכת המצב הקיים לתקופות זמן נוספות, שלא יעלו על חמש שנים במצטבר. ובכן, אם מתן כהנא יבין ששום דבר לא מתקדם ואין גופי כשרות שמסוגלים לתת כשרות, הוא יוכל להאריך את המצב הקיים בלא צורך באישור הכנסת או הקואליציה. המשמעות היא הודאה בכישלון של הרפורמה. תקוות הכול היא שאם אכן הוא ינהג כך ויאריך את המצב הקיים בעוד כמה שנים, בזמן הזה הממשלה תסיים את ימיה, וממשלה חדשה תחזיר בחוק את המצב הישן לקדמותו.

האפשרות השנייה היא שכל גופי הכשרות הישנים יעניקו כשרות דרך "השער השלישי", ויחד עם זאת יקומו עוד "תאגידי כשרות" חדשים רבים שגם הם ייכנסו לשוק באמצעות "השער השלישי" ויפעלו באופן פרוע בלי כל רגולציה, כשאין לאף אחד שיניים לכפות עליהם סטנדרטים מינימליים ראויים של כשרות. והציבור? הוא יישאר תוהה ומבולבל, משום שכעת אפילו את הרגולציה של הרבנות הראשית שמציע כהנא בחוק אין לו.

מה הרווחנו מכל זה? כלום! רק הרסנו את מערכת הכשרות הכללית, שגם אם היו בה ליקויים כאלו ואחרים שדורשים תיקון, היא תפקדה, וזכתה באופן כללי לאמון הציבור. הראיה המוחצת לכך היא מספר העסקים הזעום יחסית שעברו לצהר. בנוסף לכך, המהלך הזה יעלה הרבה יותר כסף לעסקים והם ישיתו את עלויות גופי הכשרות, שעד כה ניתנו על ידי המועצות הדתיות, בחזרה על ציבור הצרכנים.

מיותר כבר להוסיף ש"אישור הרבנות הראשית לישראל" למוצרים מיובאים יתבטל, משום שרק גופי הכשרות המאושרים על ידי הממונה יוכלו לקבל את האישור הזה, אלא שגופים כאלו לא יהיו קיימים, והשוק ייפרץ באופן בלתי נשלט ליבוא של מוצרים ללא כל כשרות מסודרת ופיקוח מינימלי על המערכת.

חבל כל כך שהזדמנות כה טובה לשינוי ולתיקון הליקויים במערכת הכשרות פוספסה, ותחת זאת תפס את מקומה חלום פוליטי של קואליציה שמורכבת מכאלה שמבקשים לפרק את הממסד הרבני בארץ, ומכאלה שאולי כוונותיהם טובות, אבל הם חסרי ידע בניהול מערכות כשרות והיכרות מעמיקה עם מערך הכשרות בארץ.

הכותב הוא רב קהילה במעלה אדומים וראש מחלקת הכשרות במועצה האזורית גוש עציון

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו