התקיפה של הרב מאלי ושנדוביץ' ביפו
התקיפה של הרב מאלי ושנדוביץ' ביפו ללא קרדיט צילום

בכל מדינה אחרת לתקיפות מהסוג הזה יש רק הגדרה אחת. כששני גויים אלימים תוקפים יהודי בעל זקן וכיפה, שיער ראשו מאפיר מרוב שנים וחזותו רבנית ומעודנת, ובעודו מתפתל על הרצפה השניים ממשיכים לבעוט בו - בכל שפה בעולם קוראים לזה אנטישמיות.

רק בעברית, או לפחות בעברית המדוברת במשטרה ובפרקליטות, אירוע שכזה נחשב לתקיפה אלימה בעלמא. אין מאחוריה מניע לאומני או גזעני, סתם פרץ אדרנלין שתקף במפתיע שני צעירים, שהחליטו לתעל אותו לאגרופים ובעיטות כלפי אדם מבוגר.

סיפור תקיפתם של ראש ישיבת יפו הרב אליהו מאלי ומנכ"ל הישיבה משה שנדוביץ בידי שניים מערביי העיר כבר פורסם והדהד לפני כתשעה חודשים. האירוע הזה היה חלק מהגצים שהתעופפו באוויר רגע לפני 'שומר החומות', ושבועיים לאחר מכן התלקחו למלחמה של ממש בתוככי הערים המעורבות. לפני כשלושה חודשים חתמה התביעה המשטרתית עם שני התוקפים על עסקת טיעון מדהימה באווריריותה: שני הערבים שהכו ותקפו באלימות יהודים לאור יום, ייצאו לדרכם משערי בית המשפט כשבאמתחתם עונש מופרך של כמה חודשי עבודות שירות בלבד.

על פי החוק על התביעה ליידע נפגעי עבירות אלימות קשה לפני חתימת עסקת טיעון עם הנאשמים. או אז זכאי הנפגע לפנות אל הגורם הרלוונטי בפרקליטות, להביע בפניו את עמדתו או למסור לו מידע חיוני אחר לעניין חתימת עסקת הטיעון. על התביעה לקחת בחשבון כלל שיקוליה את עמדת הנפגע, אם כי הוא אינו בעל זכות וטו. הזכות הזאת, של יידוע ואפשרות ערעור על עסקת הטיעון, נלקחה בלא הנד עפעף מהמותקפים – הרב מאלי ושנדוביץ. הללו שמעו לראשונה על עסקת הטיעון שנחתמה עם תוקפיהם מכלי התקשורת. "התקשר אליי כתב של עיתון הארץ ושאל אותי מה אני אומר על העסקה", משחזר שנדוביץ. "זו הפעם הראשונה ששמעתי על זה. לא המשטרה ולא אף אחד אמרו לנו על זה כלום. לכן העסקה הזאת בעייתית קודם כול מבחינה חוקית. אנחנו אמורים להיות מיודעים בעסקה לפני החתימה".

לו הייתה התביעה טורחת למלא את חובתה כחוק וליידע את הנפגעים בעסקה המקלה המתרקמת מול התוקפים, היו הנפגעים משמיעים את דעתם גם בנוגע לבעיה המהותית שמגולמת בעסקה. "כששאלו אותי בתקשורת מה יש לי לומר על העסקה, אמרתי שבית המשפט למעשה נתן הכשר לכל מי שרוצה להרביץ ליהודי, ועוד יותר מכך לרב, לעשות זאת באין מפריע", מתריע שנדוביץ, "הרי לרצות כמה חודשי עבודות שירות זה בלוף, כל אחד יודע. מספיק שתלך לאיזו עמותה שתחתום לך שעשית את העבודות, וזהו. יש פה הכשר מוחלט להכאת יהודים".

מה שהביא לעונש הקליל שנתפר בעסקה על ידי התביעה המשטרתית היה החלטתה העקרונית של הפרקליטות כי לא ניתן לייחס מניע גזעני למעשה. אלימות שנובעת מלאומנות או מגזענות משקלה העונשי גבוה בהרבה. אולם כאשר חכמי התביעה של הפרקליטות העלו בפלפוליהם כי הכאת ראש הישיבה ומנהלה בידי ערבים אינה מעשה גזעני אלא מעשה אלימות בעלמא, ממילא לא נדרשים התוקפים לשלם עליו במטבע קשה וניתן להסתפק בענישה מגוחכת בלבד.

הרב מאלי ושנדוביץ לא הסכימו לוותר. באמצעות עורך דינם שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו', פנו לפרקליטות המדינה ודרשו לקבל את זכות הבעת העמדה על עסקת הטיעון, גם לאחר שזו נחתמה. יציאת העסקה לפועל הותנתה בתסקיר שירות המבחן שייעשה לשני התוקפים, ולכן מקווים הרב מאלי ושנדוביץ כי ערעורם יוכל אולי לשנות משהו בדקה התשעים, לפני שיוגש התסקיר.

מתכוננים לסיבוב הבא

עו"ד גליק לא זכה לתשובה מהפרקליטות, ובמקביל אליו פנו גם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה וחבר הכנסת עמיחי שיקלי לשר המשפטים גדעון סער בשאילתות דומות. אף אחד מהם לא זכה למענה לשאלה מדוע לא התאפשר לרב מאלי לערער על העסקה, מדוע שוחררו התוקפים בקלות שכזו ומדוע לא מיוחס למעשה מניע גזעני.

משראה עו"ד גליק כי הפרקליטות מתעלמת מפנייתו, פנה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. בפנייתו הסביר גליק כי פרט לחובה של הפקידות המשפטית לענות לפניות הציבור ונפגעי עבירה, וקל וחומר לפניותיהם של נבחרי הציבור, הרי שבמקרה זה ישנה חשיבות למימד הזמן. "ככל שלא נקבל תשובה מיידית הסכם הטיעון ייכנס לתוקף", הסביר. התעלמותה של הפרקליטות וגרירת הרגליים במתן מענה תשלול סופית את זכותו החוקית של הרב מאלי לערער על שחרורם של תוקפיו.

יצוין כי במכתב מוקדם יותר, במענה לתלונות דומות של עו"ד גליק, כבר תקף הנציב רוזן בחריפות את מדיניותה של הפרקליטות להתעלם לעיתים מפניות אזרחיות או של נפגעי עבירה. לעו"ד גליק יש הסבר משלו מדוע לכתחילה לא שותפו הרב מאלי ומנכ"ל הישיבה בהסדר הטיעון, ולכן ככל הנראה אין מעוניינים לשמוע את עמדתם גם כעת: "לנפגע עבירה יש מלוא הזכות להיות חלק מההליך ולהביע התנגדות להסכם טיעון. ניכר שהפרקליטות כאן חששה לשתף את הרב ומנכ"ל הישיבה כי ידעו שהדבר יוביל להתנגדותם ולהתנגדות ציבורית, ופעלה בניגוד לחוק ובמחשכים בשביל לסדר לתוקפים הלאומניים הסדר טיעון שמהווה בדיחה. לצערי, כבר במחיקת הסעיף שהאירוע הוא על רקע גזעני היה ברור שמטרת הפרקליטות לטאטא את הסיפור ולסגור אותו בשקט". גליק לא מתכוון לוותר על זכות הערעור של מרשיו, ומבטיח לפעול כדי "לבטל את הסכם הבדיחה הזה, שהוא מגוחך ומהווה פרס לטרור ופגיעה בחוסן הלאומי של אזרחי ישראל".

המפנה הגיע ביום רביעי בצהריים, סמוך לירידת הגיליון לדפוס ולאחר קבלת התגובה ממשרד המשפטים (מופיעה בהמשך). אחרי פניות שלנו לפרקליטות המדינה ודין ודברים טלפוני, נחת באורח פלא במשרדו של עו"ד גליק מכתב התשובה המיוחל מהפרקליטות. כנראה שאור השמש המחטא שהתחיל לחדור מבעד לתריסים המאובקים של משרדי הפרקליטות, הוביל לשינוי המדיניות. אבל גם אחרי זה, תגובת הפרקליטות לא הייתה מנחמת במיוחד. עו"ד אלון אלטמן, ממלא מקום המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), הסביר באריכות מדוע לא ניתן לייחס מניע גזעני לתוקפי הרב מאלי ושנדוביץ, וכי גם חומרים מעמודי הפייסבוק ששלח עו"ד גליק לפרקליטות המתעדים התבטאויות גזעניות של התוקפים נגד יהודים אינם מהווים עילה משכנעת מספיק לייחוס גזענות למקרה המדובר.

עו"ד אלטמן התנצל על העיכוב במענה לפנייה, והסביר כי הוא נבע מטעות טכנית בהפניית המכתב לגורמים הלא נכונים. בנוגע לערעור על עסקת הטיעון השיב את התשובה המשונה הבאה: שני הנפגעים אומנם יוזמנו לומר את אשר להם בנוגע לעסקת הטיעון לפנים משורת הדין, שכן לטעמו הם אינם חוסים תחת ההגדרה של נפגעי עבירת אלימות קשה. עם זאת פרקליט המדינה כבר החליט כי לא ניתן להורות על ביטול העסקה, כך שבפועל זימונם של שני הנפגעים הוא פעולה טכנית בלבד וחסרת כל משקל משפטי.

עו"ד גליק תמה על פרשנותה המצומצמת והמסייגת כל כך של הפרקליטות למניע גזעני במקרה הזה או בכלל, כאשר הוא מציג גזר דין הפוך לחלוטין בתיק שהובילה הפרקליטות שהתקבל ממש באותו יום. מדובר בשלושה ממשתתפי הלינץ' בבת ים שבועות ספורים לאחר המקרה אותו מייצג גליק, שספגו הרשעות במניע גזעני ועונשים כבדים. במקרה ההוא, שבו הנאשמים יהודים כמובן, לא רק מעשה הלינץ' עצמו זכה לתיוג של מניע גזעני, אלא גם גניבת פחית שתיה מחנות של ערבי בהמשך הערב זכתה להחמרה מכח חוק הגזענות. הנידונים שם, בניגוד לתוקפים הערבים של הרב מאלי ושנדוביץ, קיבלו שנת מאסר בפועל ולא רק עבודות שירות. "כל זמן שפרקליטות המדינה לא תחליף דיסקט ותבין שיש כאן מאבק לאומני ולא מריבות שכנים, אנחנו לא ננצח ולא תושג הרתעה", נמסר מארגון 'בצלמו', אשר מייצג את הנפגעים.

ביפו, כך נראה, יש בקרב ערביי העיר מי שלא מחכים לפרסים או לעידוד שתעניק להם הפרקליטות. שנדוביץ מספר כי ההצקות ליהודים "תמיד היו ותמיד יהיו. הערבים לא נחים, הם מתכוננים לסיבוב הבא". מדובר, לדבריו, בכעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הערבית בעיר, אולם הם חדורים רוח לאומנית ואנטי-יהודית. "הם נערכים עם נשק, אפליקציות למיניהן, בונים את הכוח שלהם מחדש. הם מודעים לחולשה של המשטרה בערים האלה. גם השב"כ מכיר את הדברים האלה. הם לא מרגישים שחל שינוי מאז המהומות".

מבקר המדינה אומנם הספיק לסייר בכל הערים המעורבות בעקבות הפרעות האלימות שהתרחשו בשנה שעברה, והוא עמל על כתיבת דו"ח שבו הוא מצביע על כשלי המשטרה ועל ההיערכות הנדרשת לפעם הבאה, אבל המערכות עצמן לא שינו את מדיניותן. "בשורה התחתונה האלימות לא נעלמה", אומר שנדוביץ, "הם ממשיכים בהכרזה שהם רוצים לזרוק את יהודי יפו. הקהילה היהודית ביפו לא מכירה שום התארגנות משטרתית כמו תדרוכים, תיאום כוחות וכדומה כדי להתמודד עם האיום. כל קהילה צריכה להתגונן לבד".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "ראשית נדגיש כי מדובר בתיק שמנהלת חטיבת התביעות של משטרת ישראל, והיא שמצאה להגיע להסדר טיעון עם הנאשמים. לפיכך, שאלות בעניין זה יש להפנות למשטרה. לפי חוק זכויות נפגעי עבירה אין הכרח לקבל את עמדת המתלוננים לפני הגעה להסדר טיעון בעבירות שיוחסו לנאשמים בתיק זה, אולם הפרקליטות סבורה שייתכן שתיק זה היה צריך להימנות על אותם חריגים בהם התביעה המשטרתית בוחרת לעדכן את המתלוננים, ועניין זה חודד לכל הממונים בחטיבת התביעות. מהתביעה המשטרתית נמסר לנו כי לקראת דיון הטיעון לעונש בכוונתם להזמין את הנפגעים להביע את עמדתם ולפרוט את סיפור המעשה והפגיעה בהם בפני בית המשפט. השיהוי במתן מענה לפנייתו של הרב מאלי נבע מטעות טכנית בניתוב הפנייה לגורם הרלוונטי, וכן מהצורך לברר את השתלשלות התיק שכאמור מטופל ביחידת התביעות במשטרה ולא בפרקליטות".

הרס בתי המשפחות השבוע בחומש
צילום: ישיבת חומש

חשמל בבית המדרש

החרמת עגלת החשמל הסולארי שמחזיקה את כל יהודי ישיבת חומש ומשפחותיהם על ההר נתנה כר נרחב לצייצני הרשת למיניהם לערוך את ההשוואה המתבקשת עד כדי הטחת הראש בכותל. ממשלת בנט-עבאס, שמאשרת בחוק חיבור לחשמל לעשרות אלפי בדואים שבנו את בתיהם הלא חוקיים בנגב, נלחמת עד חורמה באספקת החשמל המאולתרת והלא יציבה של קומץ יהודים הנאחזים באדמת השומרון שממנה נעקרו. אבל עם שוך פובליציסטיקת הרשת נותרו בחומש תלמידי הישיבה והמשפחות שמשלמים את המחיר היומיומי – לחיות בקור ובחושך, כעת גם בלי החיבור המינימלי שהיה להם לחשמל.

החרמת עגלת החשמל ביום שלישי האחרון באה יחד עם סיבוב הרס נוסף שנעשה באוהלי המשפחות המתגוררות בחומש בשעות הבוקר המוקדמות. מיד לאחר הרצח של יהודה דימנטמן הי"ד נהרסו בתי הקבע של המשפחות הללו, אולם הן לא ויתרו ובנו לעצמן אוהלים משפחתיים מהסוג המצוי בכל בית. גם האוהלים הללו העלו את חמתם של מקבלי ההחלטות, ובקור של שעות הבוקר הוצאו ההורים והילדים הקטנים מהאוהלים והם נהרסו במקום. אנשי חומש הם לא מהממהרים להתקרבן ולהתלונן. מבחינתם לב הפעילות מתרחש בבית המדרש, שבו לימוד התורה מוסיף והולך בהתמדה מאז רצח חברם יהודה דימנטמן הי"ד. לא רק שבחורי הישיבה לומדים תמידים כסדרם ומתכוננים למבחני הרבנות אלא שבשבועיים האחרונים הם זוכים לתוספת כוח אדם משמעותית, בכל פעם מכיוון אחר. ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ומכינות מכל רחבי הארץ מגיעות לחזק את בית המדרש ותלמידיהן מצטרפים לימי לימוד באוהל הלימוד של ישיבת חומש. גם חיזוקים בגשמיות לא מפסיקים להגיע: ארגזים ובהם מצרכים וממתקים ומכתבי חיזוק מיישובים, מוסדות וקהילות, וגם סרטונים ותמונות של תומכים מכל הארץ שמבקשים להביע את האהבה וההערכה לעמידתם של תושבי חומש מול ההרס והאיומים. בכל מוצאי שבת מגיעים גם מאות תומכים לאירוע מלווה מלכה בישיבת חומש. עד כה בכל פעם הם נחסמו על ידי הצבא בשבי שומרון וקיימו את אירוע התמיכה על אם הדרך לחומש.

לאנשי הישיבה ישנן אינדיקציות מתוך המערכת שלפיהן עד כה ההרס אומנם כוון לבתי המשפחות בלבד, אולם עם מלאות ימי השלושים להירצחו של יהודה דימנטמן הי"ד יעלו הדחפורים ואנשי היס"מ על חומש, יהרסו את הישיבה ויעקרו את לומדיה עד האחרון שבהם. "אמרו לנו מכמה כיוונים שבשלושים מתכוונים לחסל את הישיבה, כל מה שהם עושים עכשיו זה הכנה לקראת זה", אומר מנהל הישיבה, שמואל וונדי. "אנחנו כמובן נפעל בכל הכוח כדי שזה לא יקרה. כמו הצעדה שעשינו בסוף השבעה, והגיעו 15 אלף איש שצעדו איתנו בקור, בגשם ובלי תנאים, והתמיכה הזאת רק הולכת ומתחזקת".

השבוע הושקה מחדש גם שדולת חומש בכנסת, שבה חברים חברי הכנסת ניר ברקת, אלי כהן, יואב קיש, אופיר כץ (הליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ומשה אבוטבול (ש"ס) והיא זוכה לתמיכתם של ח"כים רבים נוספים. אירוע ההשקה התקיים בסיור בחומש, שאותו הוביל יוזם השדולה, יו"ר מועצת שומרון יוסי דגן. יו"ר השדולה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מסר לעיתון 'בשבע' כי "נפעל בכל הכלים הפרלמנטריים והחוקיים העומדים לרשותנו, לרבות חקיקה, דיונים בוועדות, סיורים בשטח וכדומה, כדי למנוע את פינוי חומש".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו