תורים לבדיקת קורונה
תורים לבדיקת קורונה צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה נפתלי בנט הייתה אמורה לתת לציבור תמונת מצב על מגפת הקורונה והסברים על ההנחיות החדשות והקושי בהתמודדות עם זן האומיקרון.

בפועל מדובר היה במסיבת עיתונאים מבולגנת במיוחד עם הנחיות והסברים לא אחידים, ששיקפה נאמנה את תחושת הבלבול הגדולה הקיימת בציבור.

זה התחיל במידע שגוי שבנט הציג במהלך דבריו, כדוגמת טענתו שגרמניה הטילה סגר חלקי על תושביה, טיעון שאינו נכון. זאת אינה הפעם הראשונה שבה ראש הממשלה בנט מציג מידע שגוי. לפני כמה שבועות סיפר בישיבת הממשלה על כך ששני נערים נפטרו מזן האומיקרון בבריטניה, וזה בשלב שכלל לא תועדו נפטרים מהווריאנט. כתוצאה מכך נאלץ שר הבריאות הבריטי להכחיש את הדברים.

בהמשך דבריו הציג בנט תקנה שנשמעה בהאזנה ראשונה לציבור כהקלה דרמטית במתווה הבידודים, שמשמעותה היא שמחוסנים לא יזדקקו לעבור בדיקות קורונה מכל סוג כדי להיפטר מבידוד, עד שהתברר כי בפועל ההנחיה לא שונתה באותו שלב. אחת הסיבות העיקריות לטעות הייתה אמירתו של בנט כי החיסונים יגנו על המתחסנים מפני בידוד.

כמה דקות מאוחר יותר, בעודו מתייחס לתורי הענק של מרכזי הבדיקות, הודיע כי קבינט הקורונה עובד כדי לפתור את בעיית העומסים, רק שבמקום לעשות זאת על ידי הגדלת יכולת הבדיקות, הדבר יתבצע על ידי שינוי קריטריון החייבים בבדיקה, מה שהחזיר את ההבנה שמודל הבידודים צפוי להשתנות דרמטית, עד כדי מצב שמי שנחשפו למאומת ואולי אף נדבקו ממנו ימשיכו להגיע למקומות ציבוריים ולהתקהל כרגיל. ואכן ביום רביעי שונה המודל שוב, ואפילו יותר מפעם אחת, והוסיף עוד בלבול להנחיות הציבור. בשלב השאלות אמר בנט כי ממשלת ישראל בחרה לקחת אחריות והיא מנסה לצמצם את ההדבקה, אך בשלב הנאום שקדם אמר ראש הממשלה כי האחריות על הזהירות והשמירה מוטלת על הציבור.

דבריו של ראש הממשלה מסגירים את הכאוס שמתחולל בשבועיים האחרונים בתוך הממשלה, עם דגש על המחלוקות בין ראש הממשלה בנט לשר הבריאות הורוביץ. במסיבת העיתונאים זה אומנם לא בלט, אך במסגרת ישיבות קבינט הקורונה והדיונים השונים בנושא רבים שני האישים הבכירים כמעט על כל צעד. ביום שני הגדיל שר הבריאות לעשות ואמר כי זריעת הבהלה בציבור לא תורמת שום דבר, וישראל אינה עומדת לאבד שליטה, זאת לאחר שהמספרים שהציג בנט ביום ראשון דיברו על 20 אלף מאומתים ביממה הסוף השבוע הזה וכ־50 אלף מאומתים בשיא הגל. שני שחקנים נוספים בזירה הם, כרגיל, שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון שממשיכה להתעקש על שמירת בתי הספר פתוחים, ושר האוצר ליברמן שאינו מוכן לשמוע על אופציית הטלת מגבלות שיפגעו במשק כדי שלא לשלם פיצויים לעסקים. יש לציין שגם בלי המגבלות חלה ירידה דרמטית בימים האחרונים בהיקפי העסקאות בישראל, לנוכח העובדה שיותר ממאה אלף ישראלים נדרשים להיות בבידוד גם לפי הנהלים הקיימים כיום.

מי שמנסה למצוא מדיניות מסודרת כלשהי של ממשלת ישראל יכול היה לקבל רמז בשלב השאלות במסיבת העיתונאים, כאשר בנט הסביר כי הפעם התפיסה של הממשלה תהיה שונה מאשר הגלים הקודמים. הפעם, הסביר ראש הממשלה, המדיניות תהיה הגנה על המבוגרים ועל קבוצות הסיכון, בעוד שאר הציבור יוכל להתנהל כרגיל. מטרת העל, הסביר בנט, היא לשמור על הכלכלה פתוחה.

חוזרים למודל השבדי שכשל

מי שהגישה הזאת מזכירה לו את המודל השבדי מראשית ימי המגפה אינו טועה. במובנים רבים זהו אכן המודל השבדי, עם שינוי משמעותי אחד: ישראל פונה למודל הזה בתקופה שבה יש חיסונים, ואף מציעה חיסון רביעי לאנשים מעל גיל 60. יחד עם זה יש לזכור שלפי הנתונים הקיימים החיסונים אינם מגינים ביעילות מפני הדבקה אלא רק מפני תחלואה קשה. כמו כן, ישראל קנתה את התרופה החדשה של חברת פייזר שנועדה למנוע מחולים להתדרדר למחלה קשה. יחד עם זה צריך לזכור שהמודל השבדי היה כישלון קולוסאלי שהוביל להיקפי תמותה אדירים בשבדיה ולפגיעה כלכלית רחבת היקף.

בבסיס האסטרטגיה עומדת האמירה שכל עוד מגינים על האוכלוסייה הבוגרת אין סיבה שלא להתנהל כמעט כרגיל, שכן הווירוס לא יגרום למחלה קשה. כמו שהוכח בשבדיה, המודל לא עובד. במהלך השבוע צמרת מערכת הבריאות הזהירה מפני הליכה למודל של חסינות עדר, כשמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש טען כי "הדבר אפשרי, אך המחיר יהיה יקר מדי", ופרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא אמר ש"אין אפשרות להבטיח שאם נגיע לחסינות עדר הדבר יגן עלינו מפני זנים עתידיים". בריאיון לכאן חדשות אמר זרקא כי "אין מדיניות של חסינות עדר". אמירתו של זרקא בנוגע לווריאנטים אחרים קיבלה משנה תוקף כאשר במהלך השבוע במרסיי שבצרפת התגלה זן חדש שבמקורו הגיע מקמרון שבאפריקה.

"המסקנה הראשונה שאנחנו מקבלים מכל האמירות הסותרות היא שהממשלה מבולבלת ושכל אחד מושך לכיוון אחר", אומרת אדווה לוטן, יו"ר עמותת מדעת. "לצערי, אין קו מנחה אחד בכל מה שקשור להתמודדות עם הקורונה וזה מתבטא בכך שיש הרבה מאוד שינויים ובעיקר סתירות. אבל גם אם זה לא היה המצב הפוליטי, הציבור צריך להבין שיש פה אירוע קצת שונה, שבאמת מחייב אותנו לעצור רגע ולחשב מסלול מחדש, כדי להבין מה יכול לעבוד ומה לא. כל מיני דברים שלמדנו או הנחות יסוד שביססנו מחייבות עכשיו בדיקה והתאמה".

האירוע השונה שעליו מדברת לוטן הוא ההתנהלות של האומיקרון, כאשר מצד אחד הוא מדבק הרבה יותר מאשר הזנים הקודמים, ומצד שני הוא ככל הנראה מוביל למחלה קלה יותר, לפחות לפי הנתונים הידועים כיום בעולם. בנוסף לכך, החיסונים אינם מספקים הגנה יעילה מפני הדבקה בווריאנט אך כן מגינים מפני מחלה קשה. המציאות המורכבת הזאת יצרה שתי גישות שונות הן בקרב מקבלי ההחלטות, הן בקרב המומחים והן בקרב הציבור הרחב. האחת סבורה שהיקפי התחלואה האדירים, שכבר שברו שיאים ברחבי העולם, יובילו לקריסת מערכת הבריאות ויביאו בעקבות זאת לתמותה רחבת היקף. השנייה סבורה שהאומיקרון למעשה הוא התקווה של העולם לנוכח המגפה.

"לא בטוח ששתי הגישות הללו סותרות זו את זו וייתכן ששתיהן נכונות - הגישה האחת בטווח הקצר והשנייה בטווח הארוך. שתי הגישות מתבססות על נתונים חלקיים בהתאם למה שידוע כעת, והסיבה שקיים בכלל ויכוח נעוצה בצורך לקבל כעת החלטות מיידיות על בסיס מידע מאוד חלקי. ההבדל הוא בתפיסת ניהול הסיכונים", אומרת לוטן.

ובכל זאת, כשמסתכלים על המדיניות שצריך לקבוע בהתמודדות עם הזן, לפי איזו גישה כדאי לפעול?

"הגישה שמסתכלת על האומיקרון כסיכון משמעותי נותנת משקל גדול מאוד לאיום האפשרי ולמחיר שהמדינה עשויה לשלם אם יתברר שהאומיקרון אינו מתון כפי שמקווים. וגם אם כן, קצב ההדבקה האדיר שאנחנו רואים יביא בכל זאת למספרים גבוהים מאוד של תחלואה קשה ותמותה. אין כרגע מספיק מידע כדי לדעת מה יהיה בפועל והמחיר של שאננות עלול להיות גבוה מאוד. לכן בגישת ניהול סיכונים המדינה צריכה לעשות מאמץ למתן ככל האפשר את היקף ההתפרצות. הגישה האופטימית מניחה מצב שבו השילוב של זן פחות מסוכן ואחוזי המתחסנים בישראל יספיק כדי לדכא המשך התפרצויות גדולות ולעודד מעבר למצב של מחלה אנדמית, אשר לטווח הארוך עשוי להיות האירוע שישנה את עתידנו מבחינת ההתמודדות עם המגפה. יש לא מעט ביקורת על הגישה הזאת, בטענה שהיא בנויה על הנחות יסוד שאין לדעת אם אכן יתממשו. היקף הדבקה גדול מאוד בעולם עלול להיות כר פורה להיווצרות של וריאנטים נוספים ולהחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. בנקודת הזמן הנוכחית, הן ברמת המדיניות והן ברמת הפרט, אסור להתעלם מהסיכון הגדול שזן האומיקרון מביא איתו".

וכשזה המצב, העובדה שעברנו ממודל של הנחיות למודל של המלצות היא דבר נכון?

"לדעתי לא. הנחיות כאלה הן מאוד לא אפקטיביות, וכשזה מגיע יחד עם התנהלות כוללת של היעדר אכיפה והימנעות מצעדים אקטיביים להתמודדות עם ההתפרצות זו גישה שמשדרת בעיקר העברת אחריות אל האזרח בלבד. התוצאה היא שאזרחים רבים מרגישים שהמדינה נטשה אותם ואינה נותנת להם את הכלים להגן על עצמם ועל בני משפחותיהם. גם בתוך אי הוודאות הגדולה שאנחנו נמצאים בה חשוב מאוד שהמדינה תמשיך לפעול לפי החלטות מקצועיות שיש להן ביסוס אפידמיולוגי. שמירה על קו מקצועי מאפשרת העברת מסרים שניתן לגבות ולהסביר אותם ומקנה אמינות ועקביות גם למדיניות שמשתנה".

עד כמה מקרים של הפרת ההמלצות, כמו במקרה של סגן שר החוץ עידן רול שהשתתף במסיבה בערב השנה האזרחית ונדבק בקורונה, פוגעים באמון הציבור ובמוטיבציה שלו לשמור על ההנחיות?

"אמון הציבור הוא משהו שקל מאוד להרוס וקשה מאוד לבנות, ולדוגמה האישית או להעדרה יש השפעה גדולה מאוד על כך. אבל זה גם יותר מכך. את ההנחיות והמגבלות הקיימות חשוב לאכוף, כי פרט לחוסר היעילות של מתן הנחיות שלא נאכפות ומאבדות את ההשפעה שלהן היעדר אכיפה פוגע בעצמו באמון הציבור".

גם מחוסנים נדבקים

"המצב מאוד מבלבל מבחינת נתונים. אנחנו לא יודעים המון דברים, אבל ברמת היחס של הפרט למצב שבו אנחנו נמצאים זה לא אמור לשחק תפקיד", אומר האנליסט גיל פלדמן, ממובילי הפרויקט האזרחי להנגשת נתוני הקורונה. "נקודת ההנחה שצריכה להוביל אותנו כיחידים היא שהסיכוי להידבק באומיקרון הוא זהה לכולם, מחוסנים ולא מחוסנים כאחד".

יגידו לך שאמירות כאלה מעודדות אי־התחסנות.

"זה חלק מהדיסאינפורמציה שאנחנו רואים כבר שנתיים. האמירה צריכה להיות ברורה: הסיכוי להידבק הוא זהה, ולכן כל אחד צריך לעשות את המקסימום שהוא יכול כדי להגן על עצמו כמה שיותר. החיסון, גם אם הוא לא מגן מפני הדבקה, הוא כן מגן מפני תחלואה קשה ותופעות של לונג קוביד. לכן חשוב ללכת להתחסן. מסכות, הימנעות מהתקהלויות ושמירת מרחק, הדברים שאנחנו מכירים כבר שנתיים, יגנו עלינו בצורה הטובה ביותר. בסוף, זה המצב שבו אנחנו נמצאים".

זה בכלל אפשרי? הרי קשה למנוע התקהלויות בתחבורה הציבורית, במקומות העבודה ובבתי הספר.

"נכון. אני בהחלט הייתי ממליץ למבוגרים לא לנסוע בימים אלה בתחבורה הציבורית. זה לא בטוח והסיכוי להידבק שם גבוה מאוד. זה מה שאמרתי להורים שלי, שגם קיבלו השבוע את החיסון הרביעי. בנוגע למקומות עבודה, בהחלט כדאי למי שיכול לעבוד מרחוק".

זה משהו שאפשר להגיד לציבור בלי שיש הנחיות ברורות של הממשלה בנושא?

"זאת אחת הבעיות שלנו. המדיניות, שמשום מה לא מצהירים עליה בגלוי, היא שכל אדם ידאג לעצמו. הבעיה היא שזה לא מלווה בהסברה איך בדיוק עושים את זה בצורה נכונה. להגיד שאנחנו עושים הכול כדי לשמור על הכלכלה פתוחה כשבמקביל לא קוראים למקומות העבודה לאפשר עבודה מהבית ולהסביר שאם מרגישים מעט לא טוב נשארים בבתים ולא יוצאים לא תורם לנו כלום. זה לא עוזר לציבור להבין איך להגן על עצמו. ההתמקדות רק בלומר שאנחנו משאירים את הכלכלה פתוחה וקוראים לציבור להתחסן משרתת בעיקר את האינטרס של הממשלה".

"חשוב מאוד שתהיה הנגשה של פתרונות לציבור", אומרת לוטן. "בין אם מדובר במידע ובין אם מדובר בנגישות לבדיקות ולחיסונים או פתרונות אחרים כמו למידה מרחוק לאוכלוסיות בסיכון. כל עוד המדינה לא נותנת מענה ופתרונות ממשיים הציבור לא יסכים ולא יוכל לשתף פעולה".

כחלק מההנגשה הלקויה לציבור החל קמפיין ההתחסנות בחיסון הרביעי. ההחלטה במשרד הבריאות התקבלה למרות העובדה שאין עדיין מחקרים קליניים בנושא, ולא ידועה רמת יעילותו של חיסון רביעי מול האומיקרון, במיוחד לנוכח העובדה שמנגנון ההדבקה של הזן עבר שינויים מהווריאנטים הקודמים באופן שמאפשר לו לעקוף את החיסונים. החשש הגדול הוא שעובדה זו, לצד נתוני התחלואה שמלמדים על תחלואה קלה יותר, תוביל לאיבוד האמון הציבורי בחיסונים.

"במסגרת השיקולים האם להמליץ על חיסון במנה הרביעית לאוכלוסיות בסיכון מוגבר נלקחה בחשבון גם התועלת האפשרית ממתן החיסון ביחס למידע על בטיחותו, ולמול זה המשמעויות של ההחלטה שלא לתת את החיסון", אומרת לוטן. "המשמעות של קצב ההדבקה המהיר של האומיקרון היא כזו שאם נחכה להשלמת מחקר על המנה הרביעית, בינתיים יישארו אוכלוסיות בסיכון מוגבר ללא אמצעי נוסף להתגוננות. כשמדובר במנות בוסטר, גם בחיסונים רבים אחרים, מקובל להתבסס על מחקרים שמתבססים על נתוני העולם האמיתי לצד נתוני מחקרים קליניים כאמצעי לקבלת ההחלטות. במקרה של המנה הרביעית היה מספיק מידע על המנה השלישית שניתנה בהיקפים גדולים בארץ ובעולם, שמהם אפשר היה להסיק לגבי התגובה הצפויה במנה הרביעית".

זה אומר שעדיף לצאת למבצע התחסנות בחיסון רביעי למרות החשש מאובדן אמון הציבור במערכת?

"כרגע אמון הציבור בכלל בשפל ואנחנו רואים את זה גם בהיענות של האוכלוסייה לקבלת המנה השלישית או לחיסון הילדים. בהתייחס למנה הרביעית, אני חושבת שיש כאן מלכוד. אני מניחה שביצוע של ניסוי שאחריו תינתן ההמלצה היה מגביר את ההיענות למנה הרביעית, אבל באופן מוגבל. מהצד השני, אם עד להשלמת ניסוי כזה חלק גדול מהאוכלוסייה בסיכון מוגבר כבר ייחשפו לאומיקרון, בשלב הזה המנה הרביעית כבר לא תועיל להם".

דלתא עוד כאן

בדיוק כמו בגל הקודם, גם הפעם הממשלה תולה את כל תקוותיה בחיסונים, למרות שכאמור הם ככל הנראה אינם יעילים במניעת הדבקה אלא רק מפני תחלואה קשה. אלא שבמספרים נרחבים כל כך של הדבקה, גם התחלואה הקשה והאשפוזים יגברו. לפי נתוני משרד הבריאות מספר החולים קשה בישראל עולה בקביעות החל מה־27.12, כאשר אז היו 82 חולים קשה ובתוך שבוע מספרם זינק ל־116. למרות הנתונים הללו, הממשלה כאמור הקלה מאוד על מחוסנים בבדיקות לנגיף.

"מדובר בהחלטה לא נכונה", אומרת לוטן. "אומנם מחוסנים מדביקים משמעותית פחות, וזה הוכח בדלתא וכבר יש ראיות ראשונות לכך באומיקרון, אבל עדיין קיים סיכון. המשרד ככל הנראה רוצה להקל על המשק ולמנוע השבתה בגלל הצפי למספר מאומתים מאוד גבוה, אולם מדובר בסיכון".

נכון לעכשיו במערכת הבריאות מזהירים מפני קריסה של המערכת בתקופה הקרובה. הסיבה לכך היא לא רק התחלואה באומיקרון אלא גם העובדה שווריאנט הדלתא גם הוא עדיין נפוץ בישראל, ולצד זה גם השפעת נותנת את אותותיה, כאשר בתי החולים נמצאים כבר ב־130 אחוזי תפוסה בעקבות השפעת העונתית. החשש הוא שסף המערכת, שבגלים הקודמים עמד על בין 800 ל־1,000 חולים קשה, יהיה קטן משמעותית הפעם.

"אנחנו נמצאים בבעיה מכמה זוויות. נכון לנתונים שאנחנו מכירים עכשיו האומיקרון עדיין לא התפשט בצורה נרחבת במגזר הערבי ובמגזר החרדי, וכשזה יקרה אנחנו נראה עוד זינוק בתחלואה ובהתאמה גם באשפוזים ובחולים הקשה והמתים. לצד זה, עד עכשיו חלק ממדיניות החסינות של ישראל התבססה על העובדה שיש מיליון מחלימים, אולם הנתונים שאנחנו רואים בימים האחרונים הם שגם מחלימים נדבקים בהיקפים גדולים מאוד. המשמעות של זה היא כפולה: גם האזרח המחלים הפשוט צריך להבין שהוא לא מוגן ולהיזהר הרבה יותר, וגם הממשלה צריכה לקחת את העובדה הזאת בחשבון בבואה לקבוע מדיניות. אנחנו באמת לא באותה סיטואציה שהכרנו", אומר פלדמן.

אחד התרחישים שהוצגו לממשלה הוא מצב שבו 99 אחוזים מאוכלוסיית המדינה יידבקו באומיקרון. נתון זה בלתי אפשרי מבחינה מדעית, וגורמים רבים נזפו בממשלה על הצגת התסריט הזה. הנתון המוסכם יותר בקהילה המדעית הוא שעד סוף חודש ינואר כשני מיליון ישראלים יידבקו באומיקרון. חלק מהנדבקים, גם אם לא יפתחו מחלה קשה ואפילו לא יזדקקו לאשפוז, עלולים לפתח לונג קוביד שיפגע באיכות חייהם לתקופה שאינה ידועה עדיין. מספרם של אלה שיפתחו לונג קוביד יגדל ככל שמספר הנדבקים יהיה גבוה יותר.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו