לא מדובר רק בפגיעה אישית בו. הרב שמואל אליהו
לא מדובר רק בפגיעה אישית בו. הרב שמואל אליהו צילום: אמיר שימור

יום אחד אי שם בשנת 2011, טרום עידן הווטסאפ, נחת אצלי במייל מסמך שהיה מיועד בכלל לנשיא השמיני. המקור, איש ה"קו", קימץ במילים. תחת הכותרת הסתמית "לטיפולך" הוא כתב: "קשה לי מאוד המחשבה על הזעם שהרבנים עומדים לספוג מהמהלך הזה". הקובץ המצורף, לעומת זאת, כבר דיבר בעד עצמו ואמר הרבה מאוד. הופיעה בו איגרת התמיכה ששלחו אז רבנים בכירים מחוגי הר המור, ובראשם נשיא הישיבה הרב צבי טאו, למשה קצב, מורשע טרי באונס, שבה עודדו אותו "חזק ואמץ... אל תירא ואל תחת". הם איחלו לו שצדקתו תתגלה בקרוב "ואז רבים־רבים ייגאלו וישמחו איתך", ואף הדגישו כי הם רוחשים לו "כבוד רב והערכה רבה - כאז כן עתה".

המבוכה והבלבול לנוכח האיגרת התמוהה שלטו בכיפה בימים שלאחר חשיפתה, כולל בקרב תלמידי הרב טאו עצמו, וחלק מהתגובות היו לא פחות ממדהימות. כך למשל תלמידים מישיבות וממכינות קדם צבאיות שראשיהן היו חתומים על המכתב פנו אליי לאחר הפרסום וביקשו שאסביר להם את התמיכה המפתיעה בעבריין המורשע. "למה שלא תשאלו ישירות את אלה שחתמו עליה?" תהיתי. "אתם הרי לומדים אצלם!". "ניסינו", השיבו לי התלמידים. "הרבנים לא מוכנים לדבר איתנו על זה בשום פנים ואופן".

חלפו כמעט 11 שנה - וכמעט דבר לא השתנה. בהתייחסותו לפרשת חיים ולדר התבסס הרב על תיאוריות קונספירציה מרחיקות לכת כדי לטעון ש"כל העסק מצוץ", "הכול שקר ובלוף" ו"מפוברק", "תפרו לו תיק" ו"לא היה ולא נברא". דברים אלו ודומיהם הם סכין בלב הנפגעים והנפגעות ודחיקה של קורבנות ולדר הבא, שחלקם כבר מתהלכים בינינו, לתהומות השתיקה והאובדנות. החדשות הטובות הן שכאז כן עתה, חסידיו של הרב, ובהם גם תלמידיו המובהקים ביותר, לא בהכרח מיישרים קו עם דעתו בנושא זה. מתוך ראייה בריאה של המציאות, שאליה חינך אותם בעצמו, הם מבחינים בין טוב לרע ובין עיקר לטפל בסיפור הקשה הזה, למרות המורכבות המובנית, ומתוך כך פועלים לקדם את המאבק בפגיעות המיניות בחברה הדתית והחרדית, ולא חלילה להסיג את כולנו לאחור.

דרושה אמירה חד־משמעית

הרב טאו אומנם מתח ביקורת חריפה על הרב שמואל אליהו ועל הרכב הדיינים המיוחד בראשותו שבדק את התלונות נגד חיים ולדר, כאשר בהקלטה משיעור שמסר הוא נשמע טוען ש"זה לא נחקר" ושבית הדין "זה צחוק אחד גדול", ואף מאשים את הרב אליהו כי הוא "סובל ממקרתיזם" וכי "איבד את כל הגבולות". אבל עם כל הכבוד ליחסים האישיים בין שני הרבנים הגדולים ולשאיפתם של תלמידי חכמים להרבות שלום בעולם, מעגל הנפגעים באירוע רחב בהרבה והוא כולל בעיקר חפים מפשע חסרי אונים. תשאלו את ראש הישיבה החרדית יד אהרן, הרב יהושע אייכנשטיין, ואת עורך הדין דובי וינרוט, שבתחילת הדרך התייצבו לצד ולדר, עד שפגשו במתלוננות נגדו ודעתם התהפכה.

מאז שחיים ולדר הלך מן העולם בלי שבירור התלונות נגדו מוצה ונחתם על ידי גוף מוסמך המקובל על כלל הציבור - הזמן משחק לטובתו. הספק, ולו הקטן ביותר, שהשאיר אחריו בעולם הזה בשאלה "היה או לא היה" יקנן ויתעצם, והוא עתיד לשחק תפקיד מרכזי במאבק על התודעה. אכן, הזמן עושה את שלו גם לטובה, משום שהוא מאפשר גם למי שסירב או התקשה להאמין לעכל לאט את העדויות נגד ולדר ולהשלים איתן. אבל פרשת הרב אלון תוכיח שסכנת התבססות הנרטיב של הפוגע, ככל שאנו מתרחקים מהאירועים עצמם ומחשיפתם - גדולה ביותר. ולדר כבר איננו, והוא יישפט על ידי בית דין של מעלה. אבל על הכף מונח המאבק בפוגע הבא, ובעיקר המשך התמיכה בקורבנות במלחמתם הפנימית האם לאזור אומץ ולהתלונן.

עמדת הרב טאו עלולה להתברר כלא פחות מפיגוע הסברתי שמחבל בניסיונות לגייס את אמון הציבור במערכות הקיימות לטיפול בתופעה בקהילה הדתית והחרדית ומערער את הלגיטימיות שלהן. ואם כך, הרי שהתקרית בין נשיא הר המור לרב של צפת לא יכולה להסתיים בהצהרה המינימליסטית המשותפת "יושבו ההדורים" שיצאה מפגישת הפיוס המתוקשרת, וגם לא במכתב המעורפל שפורסם בעקבותיה בשם הרב טאו. כל עוד הוא לא תיקן את דבריו והתייצב בקולו באופן פומבי ומפורש לצידם של נפגעים ונפגעות - אין הרבה משמעות לפיוס שערך עם הרב אליהו. לא רק איתו הוא היה צורך ליישב את ההדורים. תמונה משותפת ממפגש הפסגה זה נחמד, אבל זה בהחלט לא מספק.

הציפייה מהרב טאו, בכל הכבוד הראוי, צריכה להיות חדה וברורה: אמירה ערכית חד־משמעית המבחינה בין טוב לרע ובין עיקר לטפל בפרשת חיים ולדר. הרב אליהו יכול וצריך להעביר את המסר הזה בתבונה, ברגישות ובנחישות, שאם לא כן עבודת הקודש שנעשתה על ידו עד עתה עלולה לרדת לטמיון.

התחרות תשפר את השירות

עוד ידובר רבות, גם במדור זה, על רפורמת הכשרות שיצאה השבוע לדרך. בינתיים נסתפק רק בהבהרת דברים חשובה ובתזכורת קצרה מן העבר כחומר למחשבה.

הפעימה הראשונה של הרפורמה, שנכנסה לתוקף עם פרוץ 2022, מאפשרת לכל רב מקומי להעניק מעתה שירותי השגחה לעסקי מזון בכל הארץ - ולא רק ביישוב שבו הוא מכהן כפי שהיה עד היום. למעשה, בכך היה אמור להסתכם המהלך כולו לפי הגרסה המקורית שלו, המופיעה בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו ערב הקמת הממשלה. פתיחת אזורי השגחת הכשרות - הא ותו לא.

אכן, עם האוכל בא התיאבון, והרפורמה הורחבה עד להפרטה של הכשרות הממלכתית בפעימה השנייה של החוק, שמשמעותה היא מתן אפשרות לתאגידים פרטיים להעניק תעודות כשרות. עוד נעסוק בפולמוס סביב הקריטריונים הכפולים, האינטרסים הכלכליים וניגודי העניינים, סוגיות מהותיות וכבדות משקל שלפיהן יש לשפוט האם הרפורמה טובה או רעה ליהודים. אבל אלה ייהפכו לרלוונטיים רק לקראת ינואר 2023. עוד חזון למועד.

על פתיחת שוק ההשגחה לתחרות בין רבני הערים בלבד כתבו השבוע המנהיגים הבכירים של הציבור החרדי משלושת הזרמים המרכזיים כי "מחריבי הדת ברשע להתעולל מנסים לעקר את יסודות הדת בארץ ישראל". לדבריהם, הפעימה הראשונה שנכנסה לתוקף השבוע תגרום "הרס גמור לכל מערכת הכשרות בארה"ק - וסופה מי ישורנו". חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה החרה־החזיק אחריהם כשהגדיר זאת "סכנה גדולה ואיומה".

הפעם האחרונה שבה נרשם מהלך לביטול השיטה האזורית בשירותי הדת הייתה בשנת 2013, בימי ממשלת "ברית האחים", עם אישור חוק צהר שהפך את ישראל כולה לאזור אחד לעניין רישום נישואים - וגם אז נשמעו זעקות געוואלד דומות ממתנגדיו. "אתם לא דתיים, אתם הולכים לפרק באופן מוחלט את הנישואין כדת משה וישראל", האשימו בזמנו חברי כנסת חרדים את נציגי מפלגת הבית היהודי ז"ל מיד לאחר ההצבעה. "זו בכייה לדורות", הזהירו, "יכולות להיות טרגדיות. נצטרך לנהל ספרי יוחסין".

שמונה שנים חלפו, ולמרבה ההפתעה נשארנו עם אחד - ואפילו די מאוחד. ברבנות הראשית, שבדומה לרפורמת הכשרות הובילה גם את ההתנגדות למהלך ההוא, מודים היום בפה מלא שהתחרות בין הרבנים על רישום הזוגות המתחתנים עשתה רק טוב לכל הצדדים. העובדה שתושבי העיר כבר אינם לקוחות שבויים בידי הרשם המקומי חיזקה את תודעת השירות של המועצות הדתיות ושיפרה פלאים את איכותו - בלי להתפשר על ההלכה. כן, כן, למרות "הרב של שוהם". מי יודע, אולי בקרוב יתברר שוב שכלל האצבע הצרכני הזה נכון גם לשירותי הדת: תחרות - כל תחרות - מעלה את רמת השירות. אפילו בענף הכשרות.

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: Kobi.nachshoni@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו