מתח גבוה ומסוכן

בתהליך האישור של 'חוק החשמל' בכנסת נחשף מתח 'חשמלי' גבוה ומסוכן בעם ישראל היושב בציון, בעיקר מפני התקדים של יוזמת רע"מ, שנתקבלה בחקיקת הכנסת רק בגלל שרע"מ הפכה ללשון המאזניים לקיום הקואליציה והממשלה – 

המתח המסוכן התעצם מאד מפני ההחרמות ההדדיות במליאת הכנסת, ובמיוחד מפני הניסיון לכרוך ב'חוק חשמל' לבדואים, גם 'חוק הסדרה' להתיישבות הצעירה ביהודה ובשומרון, ולפחות את חיבורי החשמל והמים גם לבתים יהודיים בגבעות בהרי ארצנו, שלא יהיו נחותים מבתים של בדואים בנגב. 

לקשר הזה בין שתי הסוגיות מתנגדות בתוקף מר"צ ומפלגת העבודה, ויש להן גיבוי בהסכם הקואליציוני המונע שינויים בשטח (והסכם זה חשוב בעיקר להתיישבות!); לכן נאלצו ראש הממשלה וחברי הקואליציה מימין להצביע נגד הסדרת ההתיישבות הצעירה, בניגוד להבטחותיהם מן העבר! האירוע הזה נוצל עד תום במסע הבחירות המתמשך של נתניהו וסיעותיו, שאף הצליח (למרבה הצער) לגרור את ראש הממשלה לכמה התפרצויות מתוך לחץ. 

אם ננסה להוריד את המתח המסוכן, ולקרוא בשקט את 'חוק החשמל' שאושר בכנסת, נגלה במהרה, שהמפסידים הגדולים בניסוח החוק הם דווקא חברי הכנסת של רע"מ והבדואים, בעוד המנצחת העיקרית היא שרת הפנים איילת שקד – מדוע? 

היתרים לחיבורי חשמל ומים יינתנו על ידי שר/ת הפנים בלבד! 

ההיתרים יותנו בכך, שבתים המבקשים חיבורי חשמל ומים (או יבקשו עבורם) כלולים בצורה כלשהי, או על כל פנים משתלבים, בתוכנית בנייה עתידית באזור. 

נדרשים בחוק אישורים רבים להבטחת המגבלה, שתמנע חיבורים כאלה מכל בית במרחב. 

לו הייתי חבר כנסת מן הבדואים הייתי שוקל להצביע נגד החוק בניסוחו המגביל כל כך. 

יישר כוח גדול לשרת הפנים איילת שקד על הצלחת העצירה של סחף החיבורים בכל מרחבי הנגב – במבנה הקואליציה היה זה מאבק על פי התהום של נפילת הממשלה. 

לצערנו הרב, 'חוק הסדרה' להתיישבות הצעירה ביהודה ובשומרון שכבר התקבל בכנסת לפני כמה שנים, בוטל על ידי בג"ץ בטענות שהכעיסו אותי מאד כבר אז – עיקרי הטענות של בג"ץ התבססו על פרשנותו את 'החוק הבינלאומי', והן גרמו להריסת בתי יהודים למרות שהקרקעות הפרטיות לא חזרו לבעליהן גם אחרי ההריסה, מפני שהן נמצאות בתוך יישובים יהודיים (כמו 'גבעת האולפנא' בבית-אל) – זהו מוסר מזויף, שגרם להחרבת בתי יהודים מבלי שבעל הקרקע הפלסטיני יקבל דבר. 

טענת מיעוט של שופט יחיד, שכתב כדברים האלה, נדחתה כליל בבית המשפט העליון (לצערי הרב), וכבר כתבתי על כך בטור על 'חוק הסדרה מוסרי'. 

נראה לי ברור, שבג"ץ עלול לבטל גם 'חוק הסדרה' חדש, ולכן, צודקת איילת שקד גם כאן, שחיבורי חשמל ומים להתיישבות הצעירה טוב ונכון לעשות בצו אלוף, ודווקא לא בחוק של הכנסת – בג"ץ לא יתחשב בהצמדה ל'חוק החשמל' לבדואים, אם יתיישב לדון ב'חוק הסדרה' ליהודים. 

מה נותר באמת מכל הסערה? 

עצם העובדה שרע"מ היא לשון מאזניים לקיומה של ממשלה בישראל! 

זה בהחלט קשה בעיניי ברמה העקרונית, וכבר כתבתי על כך כמה פעמים; אולם האחריות לתקדים חמור זה רובצת גם על חברת הכנסת אורית סטרוק וחבריה – הם שמנעו מנתניהו להרכיב ממשלה בתמיכת רע"מ אינם מעיזים לעשות את הצעד המתבקש מהם כדי לשמור על רוב יהודי ברור בהנהגת המדינה – אילו רק הודיעו על הימנעות עקרונית מהצבעות נגד הממשלה, היו הם הופכים ללשון המאזניים במקום רע"מ! ההיסטוריה היהודית הייתה זוכרת מעשה אמיץ זה הרבה יותר מכל הזרם העכור של דברי שנאה ופילוג המלווים את דיוני הכנסת, כל עוד ממשיכה להתנהל שם מערכת 'בחירות' (חמישית) להפלתה של ממשלה הנחשבת 'לא לגיטימית'. 

מדוע באמת לא מוכנים בצלאל סמוטריץ וחבריו לשקול מהלך פוליטי עצמאי שנובע ישירות מן האידיאולוגיה שלהם וירים את קרנם באמת? ובמיוחד ישפיע על דרכה ועל עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית!   

חוששני שהתשובות לכך היא רק בפוליטיקה הנמוכה: 

נתניהו הביא לעולם את החיבור של סמוטריץ עם בן גביר ומעוז; 

נתניהו הביא להם את תמיכת מצביעי חב"ד, וגם סיוע בתרומות; 

בלי תמיכת נתניהו ספק אם היו עוברים את אחוז החסימה; 

הם כבר מתחו את 'החבל' עד לקצה, בהתנגדות לממשלה של נתניהו בתמיכת רע"מ, ואינם יכולים להרשות לעצמם פגיעה נוספת במלחמתו האישית על שמו ועל עתידו; 

המאבק הפוליטי של נתניהו הוא הגורם העיקרי למתח הגבוה והמסוכן! 

כדי להוריד את המתח המסוכן אין צורך לכבות את 'החשמל', אלא להיחלץ מן הפילוג ושנאת החינם, ולשוב אל אחדות עם ישראל בארצו.