לפני כמה שבועות, זכינו לארח אצלנו בסעודת יום שישי בבית חב"ד את דני פינקלמן. דני הוא יוצר ומפיק גדול, והוא הגיע אלינו עם קבוצה של שחקנים מפורסמים, במאים וצלמים. הייתה סעודה מאוד מיוחדת, ודני שיתף אותנו בסיפור אישי מרתק:

"בילדותי גרתי בירושלים" מספר דני, "אני מתעורר בבוקר אחד, ומרגיש שאני לא מצליח לפתוח את העיניים. העיניים שלי פשוט היו דבוקות. נכנסתי לפאניקה, רצתי לשירותים וניסיתי לשטוף עם מים את העיניים, אבל העיניים נשארו דבוקות. אחרי שעה וחצי, הצלחתי לפתוח את העיניים, ומיד אבא שלי לקח אותי לחדר מיון בבית הרפואה. אחרי סדרת בדיקות, אמרו לנו שאני סובל ממחלת עיניים נדירה, ואני אלרגי לשמש".

"זה היה סבל מאוד מאוד גדול. בכל בוקר, כשעה וחצי עד שהייתי מצליח לפתוח את העיניים. ייצרו במיוחד עבורי משקפי שמש שאיתם הייתי הולך לבית ספר ויושב איתם כל היום. אבא שלי היה רופא בבית הרפואה בהדסה עין כרם, והיו לו הרבה קשרים, אבל כל המומחים לא הצליחו להביא שום פתרון למחלה, עד שאחד הרופאים אמר לו: צר לי לבשר לך, אבל ככל הנראה, דני הבן שלך, יהיה עיוור. זו הייתה בשורה קשה מאוד".

"כמה שנים לאחר מכן, הציעו לאבא שלי משרה חשובה בניו יורק, והגרנו כל המשפחה לארצות הברית. התארחנו בשכונת קראון-הייטס אצל חבר של אבא, בשם מאיר רודס. מאיר אמר לאבא שלי: אתה חייב ללכת עם הבן שלך לבקש ברכה מהרבי. באותו יום ראשון הלכתי יחד עם אבא שלי לחלוקת הדולרים המפורסמת, וביקשתי שם, כפי שאפשר לראות את זה בסרטונים: רבי תברך אותי שיהיה לי בריאות והעיניים שלי לא יכאבו, וגם בקשה לברכה לבריאות והצלחה. והרבי בירך: אני מברך אותך שהקדוש ברוך הוא יעניק לך את כל מה שאתה מצטרך, בבריאות והצלחה. והוסיף: שתהיה חסיד ירא-שמיים ולמדן".

כשיצאתי מהרבי, עבר יום ועוד יום, ושום דבר לא השתנה. אבל אז, ביום ראשון שבוע לאחר מכן, אני מתעורר, ואני מיד פותח את העיניים - משהו שלא קרה לי ארבע וחצי שנים! קמתי בשמחה ובהתרגשות, יצאתי החוצה והסתכלתי על אור השמש. שום דבר לא כאב לי! כך, ברוך ה' עד עצם היום הזה, עשרות שנים הסימפטום הזה נעלם כלא היה. הלכתי אחרי זמן קצר להודות לרבי, וחשבתי בליבי: למה הרבי בירך אותי שאהיה חסיד? הרי אני לא חסיד. אבל אז הבנתי שהרבי בירך אותי לא רק ברכה גשמית לאור, אלא גם כן ברכה רוחנית, שאני אראה את האור המיוחד שיש בעולם הזה, וזה ברוך ה' אני משתדל לעשות על ידי הסגנון החסידי שבי, ואני מבקש שהקדוש ברוך הוא יעזור שגם החלק השני של הברכה יתממש, שאהיה ירא-שמיים ולמדן".

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המכה התשיעית שהקדוש ברוך הוא נתן על מצרים - מכת חושך. המדרש מלמד אותנו, שבמכה הזו היו שני ניסים שזורים זה בזה: מצד אחד היה חושך של שלושה ימים, שהמצרים לא יכלו לקום ולזוז, ומצד שני לבני ישראל היה אור גדול בכל מושבותם. לא אור רגיל, אלא אור מיוחד, שזה נתן להם אור לראות את כל הדברים שהמצרים החביאו, את כל האוצרות שהם הטמינו. ואז, כשיצאו ישראל ממצרים, הם הוציאו איתם את כל אותם אוצרות, שבאים לידי ביטוי לכך שהם גאלו את הניצוצות שהיו שקועים בתוך הטומאה, והעלו אותם לקדושה.

אומר הרבי מליובאוויטש, שביום רביעי השבוע, יו"ד בשבט, נציין את יום קבלת הנשיאות שלו: גם עכשיו בגלות, מצד אחד כמו שכתוב "החושך יכסה ארץ" - יש חושך מאוד מאוד גדול, אבל מצד שני הקדוש ברוך הוא, דווקא עכשיו נותן לנו כוחות על-טבעיים, ונותן לנו אפשרויות לראות איך אנחנו גואלים את כל הדברים החבויים, את כל אותם אוצרות שאותם עלינו להוציא מ"מצרים", להוציא מהמיצרים וההגבלות שלנו, ואז נזכה להמשך הנבואה 'עלייך ה' זרח', שיהיה אור אמיתי בכל מושבותינו, בכל העולם, ונזכה לגאולה תכף ומיד ממש.

שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו