פרופ' אמיר ירון
פרופ' אמיר ירון צילום: דוברות

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה היום (ב') דיון בנושא תקציב בנק ישראל לשנת 2022.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "לעניין השיח ששומעים בתקשורת וברשתות לעניין הסיוע לעסקים ולמשק, יש להבין כמה דברים: אנחנו 10 ימים לתוך השנה החדשה, יש הרבה מאוד אי וודאות במשק, לכן כל האמירות שהממשלה לא רוצה לסייע לעסקים זה שקר וכזב. אנחנו לא מוכנים לפזר כסף ללא הבחנה למי שלא צריך, אנחנו כן בוחנים סיוע ממוקד לאלה שעלולים להיפגע, אבל בשביל זה צריך שיהיו לנו נתונים ועל כך אנחנו עובדים".

"כפי שסייענו לענף התיירות בחודש שעבר, כך נוכל ונסייע לכל מי שיפגע ולא נפקיר אף אחד, אבל כל האמירות הפופוליסטיות שהממשלה והקואליציה לא רוצות לסייע זה שקר וכזב. כל כסף שיוצא הוא כסף של הציבור, וצריך לבחון לאן הוא הולך. גם בממשלה הקודמת אני לא זוכר שחבילות הסיוע נחתו עלינו מיד, לקח זמן, ושם חלק ממה שחולק לא היה ממוקד ולא יעיל, ואנחנו לראייה עסקים שצריכים להחזיר כספים כי אז לא היה קריטריונים. כל מי שיפגע לא יופקר ויקבל את הסיוע".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, השתתף בדיון באופן מקוון והציג סקירה של מצב המשק על רקע הקורונה: "התכווצנו ב-2.5 אחוז ב-2020, התכווצות כואבת אך קטנה בקנה מידה עולמי. אנחנו בזינוק טוב מאוד חזרה, התחזית היא לצמיחה של 6.5 אחוזים בתוצר ל-2021, 5.5 ב-2022 ו-5 אחוזים ב-2023. התחזית כבר מגלמת תחזית בסיסית של גל האומיקרון. זהו תהליך צמיחה מאוד גדול, יש לנו כיפת ברזל של תעשייה עתירת טכנולוגיה, כך לעומת ארה"ב ומדינות ה-oecd, יצוא השירותים שלנו ממשיך לזנק, כי היצוא הזה של הטכנולוגיות שאנחנו מצטיינים, היה בו זינוק מאוד גדול. לצד כך, כמובן שהיו תחומים שנפגעו. אנחנו בתקופה של גיוסים חסרי תקדים של חברות ההייטק הישראלי, ואנחנו רוצים לוודא שיותר ויותר אוכלוסיות יצטרפו לקטר הזה".

הנגיד התייחס לזן האומיקרון, וציין כי התכנסות התוצר לרמתו תלויה בהמשך התפתחות המגפה וצעדי ההתמודדות עמה, והציג את תחזית הבנק נוכח הזן: "ביצענו אומדן בבנק לפגיעה הכלכלית כתוצאה מיום בידוד, עברנו ענף ענף, חישבנו את שיעור העובדים שאינם יכולים לעבוד מהבית, כפול השכר היומי הנקי שלהם. הכפלנו את זכה במשקל של אותו סקטור ושיעור ההשתתפות, הוספנו את התוספת של הימנעות מצריכה, בהתאם לנתונים שיש לנו מהוצאת כרטיסי אשראי – והגענו לעלות יומית לבידוד של עובד, של משהו כמו 273 ₪. אם אנחנו הולכים לתרחיש של 15 אחוז בדיקות חיוביות מתוך 30 אלף בדיקות, מדובר ב-123 מיליון ₪, אם לוקחים את העלות היומית הזו ואתה מדבר על גל של 10 ימים, אנחנו מדברים על סדרי גודל במונחי תוצר, של טיפה מעל מיליארד ש"ח בעשרה ימים, או 2 ומשהו מיליארד על 20 יום".

"מרבית ההערכות מדברות על גל יחסית קצר – מספר שבועות, לכן בהערכות שנתתי לכם, העלות המשקית ביחס למאומת, מדובר בשלב זה לא באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים"

"הסוגיה שלפתח כל מקבלי ההחלטות היא תרחישים יותר קריטיים שעלולים להפוך את הגל ליותר מקרו כלכלי – למשל פגיעה בשירות חיוני או פגיעה לא לינארית, כל התרחישים האלה ואנחנו לא שם כרגע, כבר יכולים להביא לפגיעה מקרו כלכלית גבוה".

לשם השוואה ציין הנגיד כי את הגל השלישי ואורכו מעריכים בבנק בעלות של "בערך 7-8 מיליארד ₪ וזה כבר חצי אחוזי תוצר", כך ציין הנגיד כי "חשוב מאוד להיות מאוד מאוד ממוקדים" אך סייג כי "חשוב להבין שרמת אי הוודאות שלנו היא מאוד שונה מהנקודות שהיינו בבואנו ליישם את רשת הביטחון ובוודאי את קופסת הקורונה הראשונה שהייתה מרץ – אפריל".

עוד הוסיף הנגיד כי לאור היתכנות תרחישים קשים יותר מהמצב הנוכחי, "חשוב שהממשלה תערך עם תוכנית ב', עם כמה עקרונות שנקודת המעבר, אם צריך לעבור אליה, צריכה להיקבע עפ"י קריטריון מקרו כלכלי. זה יכול להיות עפ"י אומדנים לפדיון עסקים, הגורם מסדר מעולמות המקרו, אם בכלל מגיעים לשם. יש כל מיני קריטריוני סף שיותר ספציפיים לעסקים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו