'טבע עברי'
'טבע עברי' צילום: צביקה נבו

אחד הסמלים שהכי מזוהים עם ט"ו בשבט בשנים האחרונות הוא פעולת הנטיעה, ילדים ומבוגרים, תנועות נוער ויחידים שיוצאים לנטוע עצים ולחזק את החיבור לאדמה.

השנה לא יוצאים לנטוע כמובן, בכל זאת שנת שמיטה שכתוב בה "ושמטה הארץ", אבל על פי עינט קרמר, מייסדת 'טבע עברי - יהדות וסביבה' אפשר לנצל את ההזדמנות ולנטוע דברים אחרים = ערכים למשל.

"אם אנחנו מסתכלים על ט"ו בשבט באופן יותר רחב" היא אומרת, בתור יום מיוחד שבו אנחנו מתייחסים לאילנות ולמשאבי הטבע, פתאום הכל מסתדר. השמיטה וט"ו בשבט ביחד, זה "מתכון מנצח" לתאריך שאפשר לדבר בו על הנושאים האלה שעלו לאחרונה לכותרות בעקבות ועידת האקלים בגלזגו".

"החיבור הזה בין "ראש השנה לאילנות" יחד עם "שנת השבת של הארץ" מאפשר לנו לחשוב איך אנחנו מחברים את שני הרעיונות לאורח חיים התומך באילנות, באדמה ובכלל משאבי הטבע. הדבר המדויק ביותר הוא להקדיש את השבוע של טו בשבט ללקיחת אחריות אמיתית בתחום הקיימות ברמה אישית וקהילתית כאחד".

אנחנו רגילים לקרוא על נושאי אקלים וסביבה בחדשות או בפייסבוק, אולי אפילו לשמוע על זה הרצאה או ללכת להפגנה, אבל על פי קרמר המקום לדיון כנה בנושאים האלו הוא דווקא בקהילה.

"קהילת בית כנסת הינה קהילה מקומית, שנפגשת על בסיס קבוע ומחזיקה ערכים משותפים. למידה קהילתית של נושא משבר האקלים, שמוצג היום כ"פיקוח נפש" של העולם כולו, צריך ויכול לקדם את הקהילה להתנהלות מקיימת. בטח כשזה קורה סביב ט"ו בשבט בשנת שמיטה, שזה אחלה זמן ללימוד הזה וגם לקבל החלטות בנושא".

"אפשר בשבוע הזה ללמוד יחד על משבר האקלים" היא מציעה, "למשל דרך זה שמזמינים פעיל סביבה לדבר בבית הכנסת אחרי התפילה. זה דבר שיכול להיות מאוד חשוב ומעניין גם בשבילו או בשבילה".

"דרך אחרת היא לקיים ערב בנושא שבו מקבלים החלטות ברמה הקהילתית – למשל לקיים "הצנע לכת" בקידושים באמצעות העדפת צרכנות מקומית והפחתת השימוש בחד פעמי. אפשר גם ללמוד על אתגרים סביבתיים מקומיים ולהצטרף כקהילה למיזמים שכבר רצים בשטח, או לקדם סדרה של שיעורים תורניים בנושא".

"אין כמו ט"ו בשבט שחל בשנת השמיטה לקבל על עצמנו לטעת את הערכים אלו באדמת קהילתנו" היא מסכמת, "ומי יתן ומתוך כך יתקיים בנו הפסוק "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ".