שי קלך
שי קלך צילום: עצמי

בין חיי למותי הפרידו שניות ספורות של ורטיגו בתוך ענן בתהליך נחיתת מכשירים בלילה חשוך. היה זה לפני כמה שנים.

היום חזרתי מניחום אבלים בבית משפחת ארז שחייני ז״ל, סגן מפקד הבסיס שנהרג בתאונת המסוק, שגורלו לא שפר כשלי.

את ארז ז"ל זכיתי להכיר בפיקוד משותף על גיבוש טייס למשך שבוע אחד בלבד בחיי. חיוכו הקסום, הכובש והחודר כל לב, זיו טהרת פניו, נעם שיחו, המתיקות, העדינות וטהרת לב, הותירו חותם כה עז בליבי עד אשר חשתי שנלקח אחד מחברי הטובים.

חשתי שאני מוכרח לנסוע לנחם את המשפחה, אע״פ שכמעט ולא הכרתיו, כמי שהוטבע בו חותם כה עז מנוכחותו הכל כך נעימה של ארז ז״ל, וכמי שחווה תאונת ׳כמעט ונפגע׳ בחיל אויר, הרגשתי שאני מוכרח לחלוק ולשתף את המשפחה בהכרותינו הקצרה.

התיישבתי ליד אביו של ארז ז״ל, התביישתי מאוד לעמוד במחיצתו של האב השכול. הקשבתי רוב קשב לסיפורים המופלאים אודות בנו המנוח, ואט אט נפרשה בפני תמונה רחבה מהמעט שהכרתי. תמונה של טוב ואמת, של עקרונות ואידיאולגיה, ויחד עם זה של שחירת שלום ואהבה. טייס בעל ענוה גדולה מאוד של אדם המרבה להתייעץ. איש המעלה, שבנעם השיח שלו מהלך חן ושכל טוב בעיני כל הסובבים אותו. זהו מפקד שכל פרח טיס היה שואף להיות כמותו.

אחרי שעה וחצי לערך, פנה אלי אביו ובקש לדעת מה בפי, ״מי אתה?״, שאל, ״שמי שי״ השבתי במבוכה, ״חשבתי לשתף אתכם בהכרותי הקצרה עם בנכם המנוח״ ״חשבתי שאוכל לחזק אתכם מעט, אבל מרגע לרגע אני רק מקבל מכם כחות ומתחזק בעצמי״.

כמי שכמעט וקפח חייו בטיסת אימונים, וששאל עצמו לא פעם האם יש טעם וערך במוות שכזה?, האם זהו מוות סתמי? היה לי חשוב לומר לאביו, שחלילה לנו מלחשוב כך, אלא שכל ההויה שלנו בכל מסגרת צבאית באשר היא, הינה חלק בלתי נפרד משמירה על בטחון המדינה. כל אימון הינו הכנה למבצע, ובפרט בחיל אויר שם כל המראה כרוכה בסיכון לא פחות מכל מבצע שהוא. ועוד דבר - צה״ל לא יכול היה לצמוח לאחד הצבאות הטובים בעולם, לולא היה משלם את מחיר הטעויות שלא היה מנוס מהן בשנות תקומתו.

וכאן שאלני אביו ״כיצד חזרת בתשובה?״ ״כיון שאתם ציונים חלוצים מיישבי הגליל, תוכל להבין אותי״ השבתי. ״כאשר זכיתי לפקד על קורס הקצינים של בית הספר לטיסה, נתוודעתי לעובדה שהציונות עליה גדלתי בקיבוץ, התיישבות, עליה ובטחון, נעשית ברובה הגדול על ידי הציונות הדתית כיום, האמת הזו קסמה לי מאוד״. חשתי עת רצון לאיחוד המודעות לעמל טיסות האימונים עם עמל התורה הבית מדרשי, ובקשתי רשותו של האב השכול לומר, ״אחרי שאני שומע את הסיפורים האדירים אודות ארז ז״ל, אני מבין שיש נשמות כל כך גדולות בעולם, כל כך טהורות, שהקב״ה לא מוכן שינטלו מן העולם על ידי האויב, שהאויב לא ישמח בכך״.

״זוהי גדלות נשמתו, וככל שנרבה להמשיך את פועלו, וחותמו, והאידאלים שלו, ככל שנרבה לספר בשבח טובו וצדקתו ולחיות על פי צוואתו הרוחנית, כך נשמתו תתעלה עוד ועוד. ארז ימשיך למלא תפקידו בקבע בשמים למעלה, ואנו נמשיך לספר פועלו על הארץ למטה״.

״תודה״ אמר לי אביו, בושתי גם נכלמתי, ״לי אתה אומר תודה?״, ״למולכם האומה משתחווה ומודה, מסירות הנפש של בנכם מחזקת את עם ישראל, מאחדת אותו, ומעצימה אותו עוד ועוד, אני הוא זה שאומר לכם תודה, בשמי ובשם כל מי שלא יכל להגיע לכאן״.

הכותב הוא טייס קרב במילואים ואברך לשעבר

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו