גלעד קריב
גלעד קריב צילום: Yonatan Sindel/Flash90

ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב והוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי קיימו היום (ג') דיון משותף בנושא הקבורה האזרחית בישראל.

במהלך הדיון סיפר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) כי החוק לקבורה אזרחית חוקק בוועדת החוקה והוא חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם.

קריב אמר: "אנחנו מוטרדים מאוד מיישום חוק הזכות לקבורה חילופית אזרחית וזהו צעד ראשון שניתן לקיימו בשיתוף פעולה והבנה עם כל המשרדים הנוגעים בדבר לקידום קבורה אזרחית חילופית. דיון מהסוג הזה מתמקד מטבע הדברים באזרחים ואזרחיות שהפגיעה בהם היא הקשה ביותר. כמי שעסק בליווי קהילות ואנשים ברגעיהם הקשים, יש ציבור גדול שנדרש לעבור מסע ייסורים על מנת לקיים את המצווה הבסיסית של כבוד המת והבאת יקירם לקבורה נאותה.

"במעגל רחב יותר אנחנו עוסקים גם בזכותם של אנשים שאחרי מותם יכבדו את רצונם והשקפת עולמם. צפיתי בטקס הקבורה של יורם טהרלב שאין חולק שהיה נטוע ביצירה ובהוויה היהודית. הוא נקבר בארון ועליו מגן דויד בקיבוץ יגור, בטקס שהיה בו הרבה מעולם היצירה היהודית אך לא התנהל לפי ההלכה האורתודוקסית. הזכות הזו קיימת ולא ייתכן שתיושם רק בהתיישבות העובדת או למי שיש לו נגישות לבתי הקבורה המעטים האזרחיים".

עוד אמר: "בשנים האחרונות אין פתיחה משמעותית של בתי עלמין אזרחיים חדשים. אנחנו מבקשים להבין איפה אנחנו עומדים בנושא הזה. הסוגיה השנייה היא סוגית המימון- גם כאן אנו יכולים כבר לחסוך חלק מההסברים. אנחנו יודעים שבבתי עלמין אורתודוקסיים מי שנושא בעלויות הפיתוח אלה חברות הקדישא. אלא שחברות הקדישא הללו פועלות ברוב המקרים כבר עשרות שנים. בעשרות שנים הללו הןגם קיבלו את תגמולי הקבורה וגם מכרו חלקות קבר בתעריפים כשהכל תחת פיקוח. עינינו לא צרה. אבל אנחנו יודעים שהחוק מאפשר לחברות קדישא שכבר יש להם בתי קברות למכור קברים בסטטוס אחר ולקבל בעבורם תשלומים מאזרחים שרוכשים חלקות קבר בחיים או מבני משפחות שרוצים חלקה צמודה.

"הדבר הזה מייצר לחברות הקדישא, לרובן, רזרבות כספיות גדולות לטובת פיתוח בתי עלמין. זה לא המצב של עמותות שמבקשות להקים בתי עלמין אזרחיים ובעצם אין לרשותן ממון. הדוגמא הטובה ביותר היא העובדה שכבר הוקצתה חלקה בירושלים, על פי כל הערכות המומחים עלות ההקמה של השלב הראשון שלה מתקרבת ל 20 מיליון ₪, אין על זה ויכוח עם המשרד לשירותי דת בגלל תנאי הטופוגרפיה של המקום, סלילת כביש. התמיכה הממשלתית עומדת על אזור ה- 3 מיליון ש"ח. הציפייה שעמותה שאין לה כרגע שום נכסים ואין עוד שום דבר בנוי, היא זו שתשלים את הפער בין 3 מיליון ש"ח ל20 מיליון ש"ח, הרי המשמעות היא שלא מקימים בית עלמין אזרחי בירושלים".

קריב טען כי נכון להיום יש מגבלות גדולות מאוד ליכולת של אדם להיקבר בבית קברות אזרחי אם אין במקום מושבו את בית העלמין.

"אין פתרון למצב בו משפחה ירושלמית מוכנה לקבור אזרחית בכפר סבא. כך נוצר מצב שלמרות שיש בתי עלמין, הם לא נגישים לחלק גדול מהאוכלוסייה. נוצרת פה גם אפליה באספקת שירותים של המדינה והשאלה אם לא הגיוני לעת הזו לצד פיתוח חלקות חדשות ובתי עלמין חדשים להסדיר בתקנות את היכולת של משפחה לקבור את יקירה בבית עלמין אזרחי גם אם זה בישוב אחר עד שנבנה עוד בתי עלמין, למשל לירושלים אין פתרון".

יו"ר הוועדה למיזמי תשתית לאומיים, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) תקפה את הח"כים החרדיים המתנגדים לקיום הדיון.

"החוק חוקק ב-96, התקנות הותקנו ב-98'. כשפורסם סדר היום קראתי התקפות חסרות תקדים של ח"כים מסיעות מסוימות שטענו שמקדמים קבורה רפורמית. או שיש להם בעיה בהבנת הנקרא או שהם עובדים על כולנו. מי שחתם על התקנות הוא השר אליהו סוויסה מש"ס, לפני ארבע שנים ישבנו בוועדה שניהל ח"כ חיים כץ על הנושא הזה- אז חיים כץ רפורמי? מגוחך. לומר שאנחנו עושים זאת כדי לקדם קבורה רפורמית, זו פגיעה בזכויות בסיסיות של האזרח. אני מודה לח"כ מיכל רוזין שדחפה לדיון הזה.

"יש הבוחרים אידאולוגית לא להיקבר בחלקות היהודיות ויש חסרי דת שאין להם ברירה. נתקלתי בפניות של משפחות שצריכות לחפש מקום בהיסטריה והיה עניין של עלויות. הסיפור מתגלגל 26 שנים והמדינה לא עשתה את המוטל עליה להקצאת קרקעות ולהסדרת הנושא. יש מקומות בהם זה לתושבים בלבד ואין מקום. דוחות מבקר המדינה בלי סוף ושום דבר לא משתנה. לא נשלח מתים שלנו לקבורה בחו"ל, כמו הצעות הזויות שעלו בשם הדת. חייבים לתת פתרונות. המידע על מקומות הקבורה לא נגיש לאזרחים. לא אמורים לעשות חקירות".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) סיפרה כי בארץ קיימים רק 32 בתי קבורה אזרחיים. "בטבעון לא יכולים להמשיך כי לא פורסם קול קורא ותקציב ע"י המשרד לשירותי דת. יש לכך השלכות קשות על אנשים. מה ההבדל כשאדם רוצה להיקבר קבורה דתית או אזרחית?"

ח"כ מוסי רז (מרצ): "גם אם המקומות זמינים אנשים לא יכולים למצוא את המידע היכן ניתן לקבור את יקיריהם".

ח"כ גבי לסקי (מרצ): "אומרים שהמשרד הקצה 22 מלש"ח לטובת קבורה אזרחית. זה מגוחך. זה שיש חוק זה אומר שיש לתקצבו ומישהו לא עשה זאת כלל. לא רק שלא הקצו כספים אלא בשנתיים האחרונות הנושא לא תוקצב. כולנו זקוקים לבחירה ומדובר בזכות יסוד ובתשובה נכתב שבימים אלו מתבצע מיפוי צרכים, כך שגם כעת אין תכנית. זה לא משהו חדש, הנושא אמור להיות על השולחן כבר מזמן. מדובר לא רק בפגיעה או בחוסר סמכות של הממשלה שלא מימשה חוק אלא מדובר בהתעלמות כי אי אפשר לומר היום שאתם לא יודעים מה הצרכים".

גל שם טוב, המשנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת טענה כי המשרד לשירותי דת משתדל לטפל שנים בקבורה האזרחית במאמצים גדולים.

"המודל הכלכלי של הקבורה בישראל הוא כזה שאנחנו האזרחים מממנים את הקבורה בחינם עבור שאר האזרחים. כל עוד המודל לא ישתנה, נמשיך לראות חוסר תקצוב, אלא אם המשרד לשירותי דת יתוקצב כדי לטפל בפערים. בקבורה אזרחית יש 3 בתי עלמין שנותנים מענה בפריסה ארצית- ב"ש, גבעת ברנר ועמק חפר. הפנייה שהמשרד לשירותי דת קיבל לגבי ירושלים היא לחמישה מלש"ח והמשרד הקצה 3 מלש"ח כך שהפער יותר קטן. משרד האוצר אמון על העברת התקציבים.

"המדינה אמורה להתניע את התהליך לגבי בתי עלמין חדשים והיא לא שמה על זה כסף. במושבים ובקיבוצים קבורה יהודית ואזרחית שפתוחה רק להם. מעבר להם יש חלקות לקבורה אזרחית שחברה קדישא מנהלת אותם בפריסה ארצית. בת"א הוקמה חלקה בירקונים. התקציב הוא חסם משמעותי".

היו"ר ח"כ קריב דרש להפקיע את זכות החברא קדישא בחלקות אזרחיות. "קיבלנו תשובה שיש החלטת ממשלה על סדרי עדיפויות ויש החלטות של המשרד. הציפייה שלנו שבכל מקום בו מוקמת חלקה אזרחית היא תופקד בידי עמותה העוסקת בקבורה אזרחית ולא בידי חברה קדישא. מכיוון שהיום רוב החלקות האזרחיות מנוהלות בידי חברה קדישא, האם ישנה הנחיה מסודרת לנהלים לחלקות אזרחיות כולל קבורה בארון, כשהמשפחה בוחרת את אופי הטקס, האם תהיה הנחיה שאי אפשר להגביל קבורה של בן זוג שאינו מוכר לפי ההלכה כיהודי? האם המשרד הוציא נהלים מחייבים שהאופי בחלקות האזרחיות הוא 100% לפי החוק? בבדיקה שערכנו לפני כמה שנים אין סטנדרט. בחלק מהמקומות מתירים ובחלק לא. נבקש לקבל מהמשרד את כל הנהלים. האם הייתה התייחסות לנושא זכות הבחירה?"

עוד אמר: "לא ייתכן שהממשלה תעמיד סכומים כל כך מגוחכים לקבורה אזרחית ואנחנו מצפים שלא תשימו את שני סוגי הקבורה באותה סירה. הקבורה האזרחית כרגע בגירעון דרמטי ואלו סדרי עדיפויות של משרד הדתות לדורותיו. אם שרי הדתות היו רוצים לקיים את החוק היה נמצא התקציב. האם אתה יודע לומר מה הפערים קונקרטית? מעבר לירושלים, אתם מזהים עוד בעיות גיאוגרפיות? אנחנו במקום אבסורדי שאם אדם גר כל חייו בבאר שבע ונפטר בבי"ח מאיר הוא יכול להיקבר בכפר סבא אבל אם הוא חי בהוד השרון הוא יחויב בתשלום של 70,000 ₪ כדי להיקבר בכפ"ס".

הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא הגיב ואמר: "בחברה קדישא בת"א הקמנו מבנה בעלות עשרות מיליוני ₪ שמשרת 135 רשויות מקומיות ברדיוס 40 ק"מ. במשך הזמן מאז קיבלנו רישיון לקבורה אזרחית. כשהיו בעיות ספציפיות פתרנו אותן ואני מוכן לקיים שיח עם המשרד בירושלים. לא הייתה עלינו תלונה בנושא של קבורה אזרחית ויש קבורה בארון בכל מקום בו יש קבורה אזרחית".

לשאלת ח"כ קריב האם יש נהלים לגבי אופי ומהות הטקס המוצג למשפחות. האם רב רפורמי יכול לנהל את הטקס בחלקה בת"א, השיב כי "מי שמנהל את הטקס הוא החברה שקוברת. אנחנו לא מגבילים אף אחד מלהיות מטעם המשפחה בטקס".

עוד אמר: "חברות קדישא גרעוניות. לקחנו על עצמנו דבר שלא קרה 25 שנה ואנחנו מקיימים את הקבורה האזרחית".

ח"כ קריב: "שיבחנו את הכניסה של חברות קדישא תחת האלונקה, אבל זה לא מכסה את הפערים. אני מעריך את ההשתדלות של החברות אבל עם כל הכבוד, גופים שלפי התקנון שלהם כפופים להלכה, זה מייצר פער. בברקת לא ייתכן שחברה אורתודוקסית תנהל את בית העלמין האזרחי".