חיה ממן
חיה ממן יח"צ

בעבודתי כמאמנת רווקים ורווקות למציאת זוגיות וחתונה אני תמיד מתחילה עם השאלה: האם היית מתחתן עם עצמך? האם היית מתחתנת עם עצמך?

האם אתם חושבים שמי שיסכים להתחתן איתכם, יעשה סוג של פשרה? או שאולי הפוך, אף מועמד או מועמדת שאתם נפגשים איתם, אינו נראה לכם מספיק ראוי, מספיק "שווה אתכם"?

חשוב להבין את האופן בו האמונות שלנו משפיעות על הבחירות שלנו. זה מתחיל, בראש ובראשונה, בשאלה של איך אנחנו תופסים את עצמנו. אם אנחנו נמצאים באמונה שכל דייט סופו כישלון, כי מי ירצה אותנו, אנחנו נעזור לעצמנו להוכיח שכך יהיה.

באותה מידה, יש אמונות אחרות שחוסמות אותנו. אם אני משוכנעת שכל הבחורים הם משעממים ומתסכלים, אם אני חושב שכל הבחורות רוחניות מדי, פמיניסטיות מדי או רגישות מידי, זה משפיע על הדייט עצמו.

הפרדיגמות, התפיסות שלנו את המציאות, הופכות לאמונות שמשדרות לתת מודע שלנו את הכיוון והוא כבר יעזור לנו להגיע לשם בכל דרך אפשרית. מתי בפעם האחרונה עצרתם לבדוק מה האמונה שלכם והתפיסה שלכם בנוגע למשהו? לפעמים המובן מאליו, הוא הדבר סמוי מן העניין. מרוב שהדברים מובהקים לנו, אנו לא מרגישים צורך לבחון אותם מחדש, ולא מדמיינים לרגע שהנוכחות שלהם בתודעה שלנו, מפריעה למציאות להתגלות.

כשאנחנו באים לבחון את האמונות והתפיסות שלנו, חשוב שנבוא במלוא הכבוד והערכה, בשלב ראשון, אפילו נחזק אותה ונזכר מה היו ההוכחות שמצאנו לקיומה.

פרדיגמה, הרי, נבנתה על ידנו לאורך זמן, היא נבע מתוך המציאות. מתוך הפגישות שהיו לנו, ומערכות יחסים שחווינו. אם היא משרתת אותנו - נהדר! אבל אם היא תוקעת אותנו, כדאי יהיה לבחון אותה מחדש.

לשאול שאלות ולהחליט אם לוותר עליה או לעשות שינוי ולבחור תפיסה חדשה תפיסה נכונה שלנו את עצמנו ואת הצד השני, יכולה לעזור לנו להצמיח כנפיים ולעוף, חסרי הבטחון צריכים ללמוד לשדר לעצמם ומתוך כך לעולם, שהם ראויים לאהבה.

מהצד השני - אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה- הפרפקציוניסטים, צריכים לגלות את הצד האנושי שבהם, וללמוד להכיל אותו כשהם מזהים אותו בצד השני, בלי שזה יגרום להם לפסול. למעשה, שני סוגי הטיפוסים הללו הם תמונת ראי אחד של השני, וכדי להתפתח מבחינה רגשית, הם צריכים לעבור תהליך בו ילמדו לגלות חמלה כלפי עצמם, ולחיות בשלום לצד תחושת פגיעות.

חשבתם פעם, מה גורם האושר מספר אחת? פרופסור כהנמן, חתן פרס נובל, חקר שאלה זו ומצא שאלו הקשרים בחיינו. קשרים עם אנשים שאוהבים אותנו ואנחנו אותם. שם,יהיו רוב החוויות שיובילו לאושר, וכנראה שבדיוק שם, נמצא רוב הפוטנציאל לפגיעות. כי רק עם האנשים שהכי קרובים אלינו נוכל להרגיש פתוחים מספיק ולתת להם לראות אותנו באמת.

פגיעות נתפסת בעינינו כחולשה, אך דר' ברנה בראון, חוקרת פגיעות בעלת שם עולמי, מגלה לנו שאנחנו חיים בתרבות של מחסור שמוגדרת על ידי המשפט: "אני אף פעם לא מספיק _____". תוך כמה שניות כל אחד מאתנו יכול למלא את המשפט הזה עם גרסה משלו. מוזמנים לנסות..

אבל אנחנו נעשה הכל כדי להסתיר את ההרגשה הזו מתחת לשריון. רק כשנלמד להוריד אותו, נוכל לאפשר לעצמנו להתקרב. פגיעות היא הדבר האחרון שאני רוצה שיראו בי, אבל הדבר הראשון שאנחנו מחפשים אחד בשני, מלמדת בראון.

פרפקציוניזם הוא המגן שרבים מאיתנו משתמשים בו כשריון נגד פגיעות, מתוך מחשבה שאם אראה מושלם ואעשה הכל מושלם, אוכל להימנע מרגשות כואבים כמו בושה, שיפוט ואשמה, אבל זה כמו לסחוב שריון ששוקל 20 טונות. זו מסכה שמונעת מאיתנו להיות אמיתיים ותעכב את סוג הקשרים שניצור. דווקא שנכיר בנקודות התורפה שלנו, מתוך אהבה לעצמנו וחמלה כלפי עצמנו,

רק שנכיר בכך שאנחנו טובים וראויים על אף החסרונות שלנו, נתחיל לחיות באמת. נכון, פגיעות היא חשיפה, סיכון ואי וודאות, אבל אלו דווקא מתאפשרים מתוך אומץ וחוזק, והם לא חולשה. הם אלה שמובילים לשייכות ושמחה לאותנטיות בקשר. לאהבת אמת. אני מזמינה אתכם לבחור להגיד לעצמכם כמה אתם נפלאים, וגם כמה אתם לא מושלמים.

זה שאנחנו עשויים להיכשל, לא מעיד שאנחנו כישלון. זה אומר שאנחנו אנושיים, וזה לא הופך אותנו לפשרה ולא יפגע בסיכוי שלנו להשיג בן זוג ראוי. כי בני אדם מתחתנים עם בני אדם.

הערב (רביעי 12.1) יתקיים שיעור בפרויקט 252 עם המאמנת חיה ממן בנושא 'שינוי פרדיגמות בדרך למציאת זוגיות' עדיין לא מנויים לפרויקט? לחיצה אחת ואתם בפנים>>

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו