מתן כהנא
מתן כהנא צילום: שריה דיאמנט

השר לשירותי דת מתן כהנא (ימינה) יניח היום (רביעי) את הצעת חוק הגיור על שולחן הכנסת, לאחר היערכות של מספר שבועות.

"אחרי כמעט 30 שנה בשירות קרבי בצה"ל נכנסתי לפוליטיקה ואני רואה את המשימה שלי לדאוג לזהות היהודית של מדינת ישראל", אמר השר כהנא בתדרוך שהעביר היום לכתבי דתות בעקבות הגשת הצעת החוק.

"זאת המשימה של הדור שלנו", אמר. "גם לרפא את השסעים שנובעים מהמתח בין דת למדינה. סימנתי 2 דברים מרכזיים, הגיור והכשרות. 73 שנה נושא הגיור לא טופל מעולם בחוק. תמיד זה היה החלטות ממשלה וועדות כאלה ואחרות. לראשונה היום אני מגיש תזכיר חוק שיטפל במערך הגיור של מדינת ישראל".

"אני חושב שזה פשוט חובה עלינו לטפל בסיטואציה הזאת", הוסיף. "אנחנו לא יכולים להשלים עם הסיטואציה שיש התבוללות בתוך מדינת ישראל. לא מצידנו וגם לא מצד האנשים שעלו מברית המועצות ורוצים להרגיש חלק מהעם".

לדבריו, "זאת הזדמנות היסטורית לטפל בזה. יש פה סיטואציה שמפלגות חילוניות לגמרי נלחמות על הזכות להתגייר על פי ההלכה ואת ההזדמנות הזאת אנחנו לא יכולים לפספס.

השר כהנא התייחס לנסיונות להעביר בעבר חוק גיור דומה וכינה אותן "החמצות היסטוריות בגלל אנשים שדרכם היא הכל או כלום ובמו ידיהם מנעו את האפשרות שבמדינת ישראל הגיור על פי ההלכה יהיה הגיור היחידי. את ההחמצה הזאת אני לא יכול להרשות לעצי לחזור עליה שוב".

הוא התייחס לעיקרי הצעת החוק. "הצעת החוק נכתבה בליווי צמוד ואינטימי של הרב דרוקמן. בנוסף אליו רבים גדולים בציונות הדתית מכירים את החוק הזה וחושבים שזה חוק טוב ונחוץ לעם ישראל בעת הזו", אמר. "החוק הזה מבצר לראשונה את המעמד של הרבנות הראשית ומעמד של הגיור בחקיקה ראשית, דבר שלא היה עד היום".

לדבריו, "לראשונה בנוסח החוק, כל מי שמתגייר על פי החוק מתגייר על פי דין תורה". בנוסף, "הכל חוסה תחת המטרייה של הרבנות הראשית לישראל. כל המערך שאנחנו מקימים הוא מערך שנמצא בתוך הרבנות הראשית ולראשונה זה מוסדר בחקיקה".

"המערך הקיים לא משתנה. בסך הכל נוסף לו מחוז רבני ערים", ציין. "מותבי הגיור שיקימו רבני ערים יהיו בראשות או רב העיר עצמו או דיין בבית הדין לגיור. הנפקת כל תעודות הדיור תהיה אחידה. תעודות של מערך הגיור הממלכתי זה מאוד משמעותי למתגיירים".

"לראשונה יש מערך פיקוח ובקרה שיוודא שכולם מגיירים על פי כללי הגיור שיקבעו", אמר. "הכללים יקבעו על ידי ועדת היגוי על ידי נציגי הרב הראשי, השר הממונה ונציג משותף. לוועדה קיימת האפשרות להפסיק את תפקידו של דיין היה והוא לא פועל על פי כללים שנקבעו".

"החוק מחזיר לרבני ערים סמכות שהייתה להם עד לפני 25 שנה וזה לעסוק בגיור. אני סומך על רבני ערים שנסמכו בישראל שיגיירו אך ורק על פי דין תורה ועל פי ההלכה. הרבנים האלה הם ידה הארוכה של הרבנות הראשית", כך שר הדתות מתן כהנא.

מוקדם יותר, נשלח מכתב מלשכת נשיא בית הדין הגדול אל נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, בו מוזכרות החלטות הממשלה שקובעות כי "מערך הגיור במדינת ישראל יפעל על פי ההלכה היהודית ויונחה ע"י נשיא בית הדין הגדול".

עוד מוזכר במכתב כי במשך כל השנים נשיאי בתי הדין לדורותיהם הם שמינו את ראש מערך הגיור, המופקד על יישום ההנחיות ההלכתיות של נשיא בית הדין במערך הגיור.

לפיכך הודיע הרב לאו מתכוון לעמוד בראש המערך ולהוביל אותו. "במצב הנוכחי, בו הופסקה כהונתו של הנציג שמונה ע"י נשיא בית הדין לעמוד בראש המערך, ומנגד האחריות הלכתית הכבדה עודנה מוטלת על כתפי נשיא בית הדין, לא נותרה ברירה לנשיא אלא לעשות בעצמו את התפקיד הזה בהתאם לסמכותו".

"נשיא בית הדין מודיע כי ישתמש בעצמו בסמכותו החוקית ויקבל על עצמו את כל החובות והסמכויות במערך הגיור, כך שלמעשה המינוי של ראש מערך הגיור נעקר מעיקרו. הנשיא מתכון להידרש לכל שאלה קטנה כגדולה, ולעקוב מקרוב על כל הליכי הגיור במערך", לשון המכתב שנשלח גם לשר לשירותי דת מתן כהנא.

תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף, מסר בתגובה לפרסום תזכיר החוק: "בהסכם הקואליציוני הוסכם שחוק הגיור החדש יאפשר להרחיב את שערי הכניסה לעם היהודי באמצעות מתן אפשרות לרבנים מקומיים להקים בתי דין לגיור תוך שמירה על עצמאותם של בתי הדין. הרבנים המקומיים מכירים היטב את קהילותיהם ועל המחוקק לתת להם את הסמכויות להקים הרכבים כדי לתת מענה לכל מי שיבקש להתגייר. חלון ההזדמנויות שנוצר הודות להרכב של הממשלה הנוכחית מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים לפעול במהירות להסדרת העניין, זאת תוך שימת לב לנושא הרגיש שהוא חלק משאלת "מיהו יהודי" ותוך הידברות עם הקהילות השונות בעם היהודי בישראל ובתפוצות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו