ערן כהן
ערן כהן צילום: לירון מולדובן

התחלה// נולד בשנת 1974 במושב תלמים שבצפון הנגב. "מושב פסטורלי שקט של יוצאי ג'רבה. ג'רבה הוא אי של כהנים ליד תוניסיה, כך שרוב תושבי המושב הם כהנים".

ג'רבאי מיוחס// "שני ההורים שלי כהנים גם הם. אשתי ג'רבאית, כך שהילדים שלי הם ג'רבאים מכל כיוון אפשרי. אנחנו משפחת כהונה מיוחסת ולכן אני מוזמן לערוך לא מעט טקסים של פדיון הבן".

אבא// יצחק ז"ל. נפטר לפני שנתיים בגיל 71. חקלאי, איש אדמה ואוהב אדם. "היה חקלאי כל ימיו. בכיתה י' עזב את הלימודים ועזר בכלכלת הבית, בפרדסים ובלולים. למרות שאני מאוד אוהב אדמה, בגלל שיצאתי ללמוד בפנימייה פחות התעסקתי עם החקלאות".

אמא// שרה (70). עד יציאתה לפנסיה הייתה מורה לאומנות בבית הספר, "וכמובן גידלה את חמשת ילדיה".

חמישה ועוד שניים// "כשהתחתנו, ההורים שלי לקחו לאומנה שני ילדים נוספים. הם גידלו אותם עד גיל עשרים וליוו אותם עוד הרבה אחר כך. הרווחתי עוד שני אחים בבית".

מחזור ראשון ואחרון// גדל במושב תלמים עד כיתה ט', אז החל ללמוד בישיבה תיכונית עם פנימייה. "למדתי במחזור הראשון והאחרון של ישיבה תיכונית ייחודית בבית שמש, ומשם עברתי ללמוד בישיבת הדרום ברחובות".

על מדים// לשירות הצבאי התגייס כלוחם בגדוד 51 של גולני. לאחר מכן למד בבית מורשה בירושלים וסיים לימודי הוראה ותואר ראשון במכללת ליפשיץ.

מעבר למסך הברזל// עם קריסתו של מסך הברזל ותחילת העלייה מברית המועצות קיבל הצעה לצאת לשליחות מטעם לשכת הקשר ששייכת למשרד ראש הממשלה, שהוקמה במטרה לשמור על קשר עם יהודי ברית המועצות. "יחד עם חבר יצאנו לשליחות באוזבקיסטן. לא הייתה הגדרה מדויקת מה תפקיד השליח, אז עשינו פשוט הכול. הייתה שם קהילה מאוד חמה ומיוחדת. למשל, היינו הנציגים הישראלים בבית ספר יהודי באזור מאוד עני".

ג'רבאי דובר רוסית// אחרי שחזר משנת השליחות של לשכת הקשר עבר לעבוד בסוכנות היהודית. "הפרויקט הראשון שניהלתי היה סמינר של מנהלי בתי ספר מערים שונות בברית המועצות, כאן בישראל. לאחר מכן המשכתי לעבוד בדסק חבר העמים של המחלקה לחינוך, שבמסגרתו הפעלנו מגוון סמינרים לסטודנטים סביב מעגל השנה. לאורך השנה הייתי על קו ישראל-ברית המועצות. היה מאוד כיף, אבל אי אפשר היה לחיות כך לנצח. כשהתחתנתי עשיתי עצירה. יש מצב שאני הג'רבאי היחיד שמדבר רוסית".

החצי השני// קרן, יועצת חינוכית באולפנה באשדוד ומטפלת בקליניקה פרטית בשיטת CBT ו־EMDR. "מי שהכיר בינינו הוא חבר טוב שלי, אופיר טוויל, המזכיר של הבית היהודי שגר באשדוד. זה התאים כמו כפפה ליד".

אשדודים// בתקופה שבה הכיר את אשתו התגורר בירושלים ורצה להמשיך לגור שם גם אחרי החתונה. "אשתי הציעה לי לגור באשדוד עד שהיא תסיים את הלימודים. מאז אנחנו כאן, כבר עשרים ואחת שנה".

חלום הגיור// לאחר החתונה קיבל הצעה מפרופ' בנימין איש־שלום, שעמד בראש המכון ללימודי יהדות שלימים שינה את שמו לנתיב. "היינו קבוצה של פעילים עם מוטיבציה מאוד גדולה לנסות ליישם את החלום של הגיור במדינת ישראל. בנימין נתניהו, שהיה ראש ממשלה צעיר, הטיל על פרופ' יעקב נאמן לפתור את מצוקת הגיור במדינת ישראל. כחוכמתו הוא הקים ועדה שהמסקנות שלה היו להפריד בין תהליך הלימוד ובין תהליך הגיור הסופי, כך שבמכוני הלימוד יכלו ללמוד כל הזרמים, אבל שער הכניסה לעם ישראל היה ויהיה לעולם בית דין אורתודוקסי. התפקיד שלי היה לפתוח כיתות ללימודי יהדות ליהודים ושאינם יהודים, כאשר הלא־יהודים מוזמנים לעבור את תהליך הגיור. הדבר הזה אפשר לנו לפתוח מאות כיתות. בשנת 2000, השנה שבה נכנסתי לעבודה, הקמתי יותר ממאה ושלושים כיתות גיור".

כיתה אחרי כיתה// עם השנים צמצמו את כיתות הגיור והן שימשו רק את אלו שאינם יהודים. אך גם אז, מספר הכיתות עמד על כמאה בכל שנה. "התרוצצתי מדן ועד אילת, בכל הארץ. הייתי לוקח ספר טלפונים ועובר בין מתנ"סים ומרכזי קליטה, קבעתי איתם פגישה ליום שלמחרת ובה הצעתי להם לפתוח כיתות לגיור. כך בעצם פתחנו כיתה אחרי כיתה. במרכז הקליטה באשדוד הגענו למצב של עשרים כיתות במקביל, ממש בית ספר".

פגישה עם המנכ"ל// בשנת 2008 פנה אליו הרב אביגדור לויתן, מנהל אגף הגיור במשרד הקליטה, בבקשה להיפגש עם ארגון רבני צהר ולהציע להם לפתוח כיתות גיור. "חשבתי שזה רעיון מתאים. נפגשתי עם מנכ"ל צהר, הרב משה בארי, סיפרתי לו על עצמי והצעתי לו את הרעיון. אחרי כמה ימים הוא חזר אליי ואמר שצהר לא מעוניינים להתעסק עם גיור, אבל שאל אותי אם מעניין אותי להיות סמנכ"ל צהר. אמרתי 'למה לא?', עברתי כמה ראיונות מפרכים עם ההנהלה והמנכ"ל וכך בעצם נכנסתי לתפקיד. מאז אני שם, כבר שלוש עשרה שנה".

אז והיום// "כשנכנסתי לתפקיד צהר הייתה עמותה קטנה עם תקציב של חמישה מיליון שקלים. היום התקציב של צהר הוא כמעט שלושים מיליון שקלים. זה ארגון שמשפיע על העשייה במדינת ישראל. יש שאוהבים יותר יש שאוהבים פחות, אבל בתוך חדרי הארגון אנשים עובדים קשה כדי לחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל בצורה אמיתית. התקשורת אוהבת לפרסם את הדברים הצהובים והפיקנטיים, פחות את הדברים האמיתיים. יש מסירות נפש גדולה מאוד של אנשי העמותה לכל הצדדים שבהם היהדות נוגעת במדינת ישראל. התפקיד שלי כולל אחריות על הצד הכספי, התפעולי והארגוני וגם אחריות על מחלקה קטנה של פדיון הבן".

מורה לחיים// מאז שסיים את לימודי ההוראה הוא מקפיד להקדיש יום בשבוע להוראה. "פעם בשבוע אני מלמד במרכז למחוננים מרום באשדוד. אלה ילדים מחוננים שעוזבים את הכיתה שלהם פעם בשבוע ומגיעים ללמוד שם".

הנחת// חמישה ילדים. נווה בן 20, לוחם בגדוד 13 של גולני. הלל בת 16, לומדת באולפנה באבן שמואל. אורי בן 12 וחצי, לומד בכיתה ז' ביד בנימין. ניתאי בן עשר וחצי, לומד בבית הספר נעם אשדוד, ועידו דוד בן חמש וחצי.

אם זה לא היה המסלול// "אני אדם של אנשים. אם לא צהר, הייתי עוסק בעשייה חברתית אחרת".

ובמגרש הביתי

בוקר טוב// מתעורר ברבע לשש והולך לתפילה. אחרי התפילה עוזר עם הילדים ובשבע וחצי לוקח את הקטנים לבתי הספר בעיר. משם נוסע לעבודה במשרדי צהר בלוד. "לצערי הנסיעה ארוכה. אני נוסע בפקקים וחוזר בפקקים, שעה ורבע לכל כיוון". יום רגיל במשרד מתחיל בהמון עבודה טכנית שגרתית של ארגון גדול. "לעבור על חוזים ולחתום, פגישות לפי הצורך וכן הלאה. מסיים את יום העבודה בסביבות חמש".

פלייליסט// "מאוד אוהב שירים ישראליים. בבוקר אוהב להקשיב לאקטואליה, בעיקר קלמן־ליברמן בכאן רשת ב'. בנסיעה הארוכה אוהב גם להקשיב לפודקאסטים, במיוחד של קטעים בהיסטוריה".

השבת שלי// "שבת זה היום הכי משפחתי שיש. אין יותר כיף משבת. עובדים מאוד קשה ואינטנסיבי במשך השבוע. מאז תחילת הקורונה הקמתי מניין בחצר של הבית. בזמן הסגרים התפללו בו שלוש תפילות ביום, ומאז שנגמרו הסגרים נשאר רק המניין בליל שבת עם כיפות מכל הצבעים, מכיפה שקופה ועגילים עד לכיפה שחורה. כולם מגיעים לחצר הזאת ומנהלים תפילה יפהפייה".

דמויות מופת// הרב אביגדור בורשטיין, רב בית הכנסת קהילת רננים בהיכל שלמה בירושלים. "דמות מופת ששינתה את חיי במאה ושמונים מעלות. הוא רואה ארבעת אלפים קילומטר קדימה. פגשתי אותו לראשונה כשהייתי תלמיד ישיבה בכיתה ט' ומאז הוא מלווה אותי כל החיים. בכל פעם שאני זקוק לעצה בעניין חשוב אני מתייעץ איתו".

מפחיד אותי// "חוסר ודאות".

משאלה// "שבעם ישראל יניחו את כל הסממנים החיצוניים ויאהבו זה את זה בצורה אמיתית".

כשאהיה גדול// "אמשיך לעזור לעם ישראל".

לתגובות: yosefpr@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו