גן ילדים
גן ילדים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אהבתם כילדים את הסיפור על חנהל'ה ושמלת השבת? תיפרדו ממנה לשלום. מעתה אמרו: חנהל'ה ומכנסי השבת. מתגעגעים לשיר הילדות "לאבא שלי יש סולם"? בקרוב תיאלצו להתרגל לנוסח מתוקן כגון "לאבא שלי יש מערוך". שיחקתם בגן ב"הרצל אמר" או בגרסה האחרת "המלך אמר"? טעות, מעכשיו זו צריכה להיות גולדה, או לכל הפחות מלכה אנונימית שתחלק את הפקודות במשחק.

סדרת החינוך מחדש שמבקשת ההגמוניה הפרוגרסיבית להעביר את החברה הישראלית שוב ושוב, לא נעצרת בטופסי תרומות דם או בשפה א־מגדרית במסמכים רשמיים. כעת מבקשים שם לרדת שלב נוסף מטה בסולם הגילים ולחפור עמוק הרבה יותר בתהליך הנדסת התודעה. כל זאת כמובן לא באופן מחתרתי או סמוי אלא כחלק מתוכניות רשמיות, גלויות ומתוקצבות היטב של משרדי הממשלה.

היום (חמישי) צפויה השקת תוכנית הפיילוט לחינוך לשוויון מגדרי בגני ילדים ברחבי הארץ שאותה מפעילים משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי והרשות לקידום מעמד האישה. נזכיר כי בראש שני המשרדים עומדות נשים שהתורה הפמיניסטית היא לחם חוקן: שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון והשרה לשוויון חברתי מירב כהן. הפיילוט ייכנס לפעולה כבר השנה ב־77 גני ילדים (גיל 3 עד 6) בתשע רשויות מקומיות ברחבי הארץ, במגזר היהודי והערבי. אם יצליח, יתרחב ככל הנראה לגני ילדים נוספים. רשויות מקומיות רבות ניגשו לקול הקורא שהוציאו לפני כשלושה חודשים משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי, שהבטיח תקציבים מפתים לרשויות מפעילות הפיילוט. כאמור, היום ייוועדו ראשי הרשויות הזוכות עם נציגי המשרדים הממשלתיים וידונו בפרטי הפעלת הפיילוט בתחומם.

מקרב הרשויות הרבות שעטו על המכרז זכו כאמור תשע המאושרות שיקבלו תקציב של אלפי שקלים לכל גן שיפעיל את התוכנית, ועוד מימון נוסף לרשות עצמה. ההורים, אם שאלתם, לא יחויבו בתשלום נוסף לגן בעבור הפעילות השוויונית. כל גן שמפעיל את התוכנית ימומן ב־5,000 שקלים להרצאה מקדמית להורים בנושא חינוך לשוויון מגדרי בגן ולרכישת הציוד הנדרש להפעלת התוכנית. בנוסף לכך תזכה הרשות המקומית בתקציב של 4,500 שקלים לצורך הפקת אירוע השקה לתוכנית השוויון המגדרי באותה רשות, וכן לצורך קיום סדנה בנושא חשיבה מגדרית לאנשי החינוך וראשי הרשות המקומית. צוות הגן יהיה מחויב להשתתף בהשתלמות של 30 שעות בנושא חינוך לשוויון מגדרי.

האריה שאהב תות - נפסל

עם תום תהליך שטיפת המוח המגדרית לאנשי הרשות המקומית, להורי הילדים ולצוות הגן, שישומן כאמור בתקציבי ממשלה, תצא התוכנית לדרך. מה בתפריט? כאן יש ניואנסים דקים, תלוי את מי ואיך שואלים. על פי הקול הקורא שהוציאו שני המשרדים ישנן הוראות מדויקות לאבזורו של הגן, שיבהיר לילדים ולילדות כי אין ואסור שיהיו שום מחיצות, הגדרות או משבצות המתכתבות עם זהותו של האדם. תחת סעיף משחקים וצעצועים מכתיבות הקומיסריות שאשא־ביטון את כהן באילו צעצועים יורשו הילדים לשחק, כדי לא להסליל חלילה את דרכם בעולם השוביניסטי האכזר שסביבם. הבובות שיורשו להיכנס לגן הן בובה כהת עור, שחקנית כדורגל, פיראטית (שרת החינוך, את סגורה על זה שפיראטית היא דמות חינוכית?) לוחמת ג'ודו או ארכיאולוגית. יצרני הבובות יידרשו ליצירתיות בפסי הייצור על מנת להשלים את הרשימה רבת ההוד: בובות של חוקרות, ממציאות, אקטיביסטיות (איך בדיוק מייצרים בובה אקטיביסטית?) וטייסות. בצידן של כל אלו יהיו גם בובים גברים תואמים.

הלאה, אל ספריית הגן. הספרים שייכנסו אל גן שמחנך לשוויון מגדרי ייבחנו היטב על פי סדרה של שאלות כגון: האם מופיעה בהם דמות נשית או לא; אם מופיעה אמא במשפחה, האם היא רק מבשלת ומטפלת בילדים? בסעיף זה פוסלות שתי אושיות החינוך כהן ושאשא־ביטון את ספר הילדים הפופולרי מזה עשרות שנים 'האריה שאהב תות', שמובא כדוגמה לספר בלתי שוויוני; האם הבן הגיבור בספר מאיים או מפגין כוח פיזי ככלי להצלחה, חלילה? בסעיף זה נפסל הסיפור 'מלך האריות', שהעובדה שילדים רבים ממגזרים מסוימים התרפקו עליו פעם אחר פעם לא עומדת לגיבור מופאסה, שמוצג למרבה האפליה כגבר שמשתמש בכוחו כדי למלוך. במסמך מודגש כי בכל מקרה, כל ספר, משחק או ציוד עזר לימודי שמוכנס לגן במסגרת החינוך לשוויון מגדרי, כמו גם המרצים המקצועיים למבוגרים, טעונים את אישורם של שני המשרדים. דרישה לגיטימית בסך הכול, הרי מישהו עוד עלול לחשוב שם באופן עצמאי.

כאמור, לתוכנית החדשה יש יותר מגרסה אחת. אם בקול הקורא שהוציאו המשרדים העיסוק הוא אך ורק בטשטוש זהויות בין בנים לבנות, הרי שבהודעה שהוציא המשרד לשוויון חברתי לתקשורת לפני כשבוע נראה כי התוכנית הולכת צעד נוסף קדימה בהבניית החשיבה. בהודעה מצוינת גם הטמעת השוויוניות בשפה העברית כחלק מהתכנים שיונחלו לילדים, פינות משחק שיפרצו סטראוטיפים מגדריים כמו פינת בישול לבנים וארגז חול לבנות, והקרנת סרטים שבהם מככבים גיבור וגיבורה ראשיים באותה מידה. אבל החמור יותר הוא החדרת התפיסה הלהט"בית לתודעתם הרכה של הילדים: "בנוסף, יוצג לילדים מבנה משפחה מודרני המורכב ממשפחות חד־מיניות, חד־הורית או משפחה שבנויה מאם או אב חד־הורי", לשון ההודעה.

פניית 'בשבע' למשרד החינוך בניסיון לשמוע מכלי ראשון מה יהיה אופי התוכנית הניבה שיחה שמנסה דווקא למתן את התדמית הרדיקלית שמציגה השרה מירב כהן, ואף לתבל את התוכנית בתכנים דתיים ויהודיים. "מדובר בגנים שפותחים לילדים אופציות לעבד חוויות ותחושות בצורה חופשית. אנחנו מעודדים מעורבות של הילדים בניהול סדר היום בגן, זורמים עם מה שמעניין ומעסיק אותם ולא חותכים באמצע", מסבירה ד"ר מירב תורג'מן, מנהלת היחידה להפעלה פדגוגית באגף לחינוך קדם־יסודי במשרד החינוך. כשאני מנסה להבין כיצד התיאור הפסטורלי הזה מתכתב עם שוויון מגדרי, היא נאותה להרחיב כי הרעיון הוא "לאפשר לכל ילד לממש את הפוטנציאל שלו, בעיקר בנות – שיידעו שכל האופציות פתוחות בפניהן. זה כבר קיים בספרים שאנו בוחרים בשבילם כמו ספריית פיג'מה. בנות יכולות להיות מובילות, ממציאות, כמו דמויות הבנות שיש להן בספרים. הן יכולות להגשים חלומות".

לדברי ד"ר תורג'מן, פינת הבובות בגן כזה תהפוך לפינת משחק שתכלול לא רק בובות אלא מגוון משחקים, מה שיאפשר גם לבן לגשת לשחק עם הבובות אם זה מה שמתאים לו לצורך עיבוד חוויה שעבר, למשל. "אנחנו רוצים לאפשר להם מרחב משחקים, לתת לכולם את כל האפשרויות. לא רק קוביות לבנים ומטבח לבנות". ד"ר תורג'מן מדגישה כי לא יהיו תכנים מגדריים שיילמדו על ידי הגננות, אלא מדובר אך ורק בהתנהגות והתנהלות של הגן. מאידך, היא כן מדברת על העצמת דמויות נשיות תוך כדי הסיפורים, "כמו בסיפורי התנ"ך, סיפורי החגים ועוד".

האם אין כאן כפייה של צורת חשיבה שמטשטשת את הזהויות לילדים ומזיקה להם? למה אסור לחנך אותם לתפיסות הרגילות, שיש מה שמגדיר בנים ויש מה שמגדיר בנות?

"אני נגד להסליל ילדים בכל דרך", ממהרת ד"ר תורג'מן להסביר, "אני לא אומרת לבנות תהיו כך או כך. מי שרוצה לשחק בבובה – מצוין. אבל צריך לפתוח להן את כל האופציות. אי אפשר להתעלם מכך שמקומנו כנשים בדרגות השכר או באקדמיה הוא פחות. אנחנו לא מתכוונים להכניס לילדים בגן שום דבר בצורה חתרנית, אלא לתת להם כמה שיותר חוויות. לא נעשה שום דבר נגד הטבע שלהם, רק ניתן להם לחוות מהכול. שילד לא יחשוש לגשת לשחק בבובות, ושבת תדע שהיא יכולה לשחק בשטח נרחב יותר, בחצר, בארגז החול. זה לאפשר לכל אחד מהם להביע את עצמו במקומות שעד עכשיו הוא לא נכנס אליהם".

החינוך המגדרי כבר קיים בכמה גני ילדים, על פי בחירתה והובלתה של הגננת המקומית. כעת, מסבירה ד"ר תורג'מן, החידוש הוא בהפעלת תוכנית רשמית של משרד החינוך בצורה סדורה. נכון לציין בהקשר זה כי השוויון המגדרי כקריאת כיוון חינוכית־מעשית כבר הופיע בחוזר שהוציאה שרת החינוך בתחילת השנה הנוכחית למנהלי המוסדות, כך שמדובר בקו עקבי ולא בפרויקט שהוא תוצאה של גחמה מקומית. "קידום שוויון מגדרי וביסוס תרבות מגדרית שוויונית החל מהגיל הרך", הוגדרה המטרה במסמך המטרות שהוציאה השרה שאשא־ביטון. "תכנים מרכזיים: שינוי חשיבה מגדרית, ביטויי לשון, תהליכי הוראה. איך מקדמים: יישום הוראה רגישה למגדר בתהליכי למידה, הטעמת חשיבה מגדרית בקבלת החלטות ופעולות במוסד החינוכי, נקיטת לשון פנייה שוויונית".

גורם חינוכי המעורה בחינוך לגיל הרך מביע תמיהה על תוכנית הפיילוט. לדברי הגורם, לא רק שישנם גנים שמפעילים תוכניות לשוויון מגדרי, אלא שגם בכל גן סטנדרטי נורמות המשחק והמרחבים המוקצים לילדים מתקיימים ממילא, גם בלי המלצות התוכנית החדשה. "היום בכל גן כל האופציות פתוחות לכל הילדים. בנים יכולים לשחק בבובות ובנות בקוביות או בארגז החול. אין כזה דבר שאומרים לילד 'לך לשחק במכוניות' ולילדה 'לכי לשחק בבובות'. יחד עם זה שכל האופציות פתוחות, לא יעזור – בנים ובנות נבראו שונים. אך כאמור, בגנים אפשר למצוא הכול, גם ילד שיתחפש עם שמלה ונעלי עקב. זה לחלוטין ייתפס כנורמלי ואף גננת לא תפנה בשל כך לפסיכולוג".

מדוע אם כן יש צורך בתוכנית חדשה וממוסדת של משרד החינוך למציאות שכבר קיימת בשטח? את השאלה הזאת בדיוק שואל את עצמו גם הגורם, שמכיר היטב את המערכת, והתשובה שלו טומנת בחובה חשש גדול: "לכוון למשל ילדה לתחום ריאלי אם היא טובה בו, או בן לתחום הומני, זה דבר נכון וטוב לעשות זאת מהגיל הרך. אבל רק קו דק מפריד בין זה ובין להתחיל להטמיע תכנים פרוגרסיביים לילדים - לאמץ את השפה הא־מגדרית, לדבר על מבנים שונים של משפחה. בחינוך הדתי התוכנית ממילא לא תעבור, אבל בחינוך הממלכתי עלול להיווצר מצב שגננות ייקחו את התוכנית למקומות הפרוגרסיביים האלה. יש גננות שאלו התפיסות שלהן והן משקיעות בלהטמיע אותן כאילו זה הנושא היחיד והחשוב ביותר בגן. לכל גננת יש איזושהי אוטונומיה בגן, כך גם למפקחות. כשהנושא הופך לתוכנית של משרד החינוך, זה נותן גושפנקה מחייבת ואז כל אחת תעשה עם זה מה שהיא רוצה, ויש מי שייקחו את זה כמה צעדים קדימה. בהמשך אולי גם המשרד עצמו יכריח גננות ליותר ממה שמביאה התוכנית עכשיו. לכן לא נראה לי שהתוכנית היא רק הדבר התמים שזה נראה. לפתוח לילדים אפשרויות – את זה צריך לעשות, וזה כבר קיים. אבל צריך להיזהר מטשטוש גבולות".

אמא ואמא של שבת

למי שסבור כי הנורה האדומה נדלקת בטרם עת, מוטב לו לשמוע את סיפורה של האם החפצה בעילום שמה, עולה מצרפת תושבת הרצליה, שהזדעזעה לגלות מה התכנים שמנחילה הגננת לבתה הרכה בגן הממלכתי שבו היא לומדת. האישה, שהתראיינה לעמותת 'אופק ישראל' בנושא, סיפרה כי כשהגיע תור ילדתה להיות אמא של שבת התברר כי לצידה בטקס קבלת השבת תכהן אמא נוספת. "ככה חוגגים, אמא ואמא של שבת", הסבירה הילדה לאם הנדהמת, "לא חייבים אמא ואבא". "אמרתי לה: מי יעשה קידוש, הדלקת נרות, איך אפשר?" מספרת האם. "הילדה אמרה: הסבירו לי שככה זה, זה גם קיים. וככה היא עשתה הדלקת נרות, שתי אימהות אחת מול השנייה".

כעבור זמן מה גילתה האם כי בתה משחקת במשחק שממשיך את קו המחשבה הזה: "התחלתי לראות את הבת שלי משחקת בבובה ובובה בת זוג והן מתחתנות. ככה הן משחקות בגן. הילדה אמרה: הגננת סיפרה לנו שיש גם אמא ואמא או אבא ואבא, זה מותר". למחרת הלכה האם הנזעמת לשוחח עם הגננת, אבל זו עמדה על דעתה שיש מציאויות כאלה והילדים צריכים להכיר אותן. "אמרתי לה: לא! זה גם לא הגיל, גם לא מתאים, וגם לא בסדר שנכנסים לחינוך שלי. זה לא לגיל ארבע וחצי. הגננת אומרת לי: זה בתוכנית של משרד חינוך. עברנו על הדפים, ולא ראיתי בכל הספר שלה אפילו סימן קטן של אמא ואמא או אבא ואבא, הגננת פשוט עושה מדעתה". כשחזרה האם הביתה היא הורתה לבתה להפסיק עם משחקי זוג הבובות־בנות. הבת השיבה: "אבל אני לא מבינה למה, הסייעת הראתה לי בנייד שלה את התמונות של הבת שלה ובת הזוג שלה מחכות לתינוק".

במקביל לתוכנית החדשה בגני הילדים ישנן תופעות נוספות של עידוד החינוך לשוויון מגדרי בקרב ילדים באמצעות צינורות נוספים. כך למשל בשנתיים האחרונות מקיימות לא מעט רשויות מקומיות הרצאות וקורסים לתושביהן בנושא "הורות מודעת מגדר" ומבקשות להטמיע גם בהם את עולם הערכים הפמיניסטי־מגדרי כחלק מחינוך הילדים. הקורס שייך לארגון 'מנהיגותה', אשר מגדיר עצמו כ"מוביל את תחום חינוך מודע מגדר בישראל". את הקורס מובילה טל ברייר בן מוחה, שמעידה על עצמה כי ליוותה במשך שנים רבות אנשי חינוך, מפקחים, סטודנטים להוראה, מנהלים, הורים ורשתות שונות בתחום המודעות המגדרית. כאמור, שורה של רשויות דוגמת הוד השרון, אשקלון, ראשון לציון, מועצת מטה אשר, מועצת בת שלמה ועוד הציעו לתושביהן, בשיתוף גופים שונים כמו הרשות לקידום מעמד האישה, מועצת הנשים ועוד גופים פמיניסטיים, הרצאה או קורס של 'מנהיגותה' במחירי רצפה מסובסדים, כמו 50 או 100 שקלים במקום 550 שקלים למשתתף רגיל בקורס.

שחקנית חיזוק נוספת בתחום החינוך המגדרי היא חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד, שהגישה לאחרונה הצעת חוק שתהפוך את החינוך לשוויון מגדרי והטמעתו במוסדות החינוך למחויב בחוק. ההצעה הועלתה לפני כשבוע על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה, אולם נדחתה. מטעמה של חברת הכנסת ברק נמסר כי ההצעה נפלה בשל היותה חברת אופוזיציה, אולם בימים אלו נרקם שיתוף פעולה בנושא בין חברת הכנסת ברק לשרת החינוך שאשא־ביטון, שיאפשר את קידום עיקרי הצעת החוק בדרכים אחרות שאינן חקיקה.

בתנועת 'שוברות שוויון', שעוקבת אחרי ההתפתחויות המדאיגות בתחום האינדוקטרינציה שמשליטים הארגונים הפמיניסטיים במערכות הרשמיות, מתריעים מפני הסכנות הטמונות בשטף היוזמות החינוכית של הממשלה החדשה. "הממשלה הפרוגרסיבית דוהרת במהירות. לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי 77 גני ילדים ייהפכו ל'גנים מודעי מגדר'. המטרה העיקרית של התוכנית הזאת היא לבלבל את הילדים, לטשטש את הזהות המגדרית ולהטמיע תחושות קיפוח מדומיינות אצל הבנות", אומרת מנכ"לית הארגון נעמה זרביב. "החינוך לשוויון מגדרי תופס תאוצה ומקבל תקציבי ענק כדי לכפות אג'נדות שמחריבות את העולם הטבעי. בצורה דורסנית הם מבקשים למחוק את העובדה כי לאישה יש את כישרונותיה ואיכויותיה, כמו לגבר שתורם לעולם בדרכו. אם נמשיך בהתנהלות הזאת נתעורר בעוד כמה שנים לעולם מפחיד שבו התכונות הנשיות נמחקו בשם תוכניות 'מודעות מגדר'. עולם שבו הנשיות נרמסה הוא עולם מקולקל.

"במקום להעצים את הנשיות ומתוך כך את הנשים, מבקשים להפוך את הגברים והנשים לצלם ודמות של אותו המגדר. דבר זה מהווה יותר מכול זלזול בנשים. זהו אבסורד שדווקא התנועות הפרוגרסיביות הללו טוענות שהן פועלות בשם הנשים ולטובתן אך בפועל פוגעות בהן שוב ושוב ושוב. עזבו לנו את הילדים, תנו להם לגדול בטבעיות".

לתגובות:Hagitr72@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו