אלימות חסרת תקדים. פינוי בגבעת קומי אורי
אלימות חסרת תקדים. פינוי בגבעת קומי אורי צילום: אלעזר ריגר

עשרות שוטרים ואנשי המנהל האזרחי פשטו השבוע (שני) על גבעת עוז ציון בבנימין והרסו בתים של שתי משפחות וגרעין של בחורים, וכן בית מדרש פעיל ובית כנסת. פינוי זה מצטרף לפינויים רבים שבוצעו לאחרונה, בין היתר בחומש, בגאולת ציון, ברמת מגרון ובקומי אורי. "מדובר בשינוי מגמה שהתחיל כבר אחרי אביתר, אז החליטו לא לתת לשום נקודת התיישבות חדשה לקום", אומר אלישע ירד, תושב רמת מגרון ופעיל התיישבות ביו"ש. "כל התיישבות שקמה - מיד, בתוך פחות מ־24 שעות, יש הרס במקום. היו נקודות שבתוך חודשיים פונו 13 פעמים, כולל צווי הריסה, החרמת ציוד והכרזה על שטח צבאי סגור".

ירד מתאר שינוי מגמה בשטח שמגיע מלמעלה. "לפני חודשיים גנץ החליט לעלות שלב: כל הגבעות שהוקמו בשבע השנים האחרונות יחוסלו. זה כולל מקומות כמו גאולת ציון, רמת מגרון ועוז ציון, כאשר בעוז ציון ובגאולת ציון לא היה פינוי כשלוש שנים, וכעת היו שני פינויים במקום, וכן שני פינויים ברמת מגרון שעלתה לקרקע לפני כתשעה חודשים. אלו פינויים שהנזקים שלהם מוערכים במאות אלפי שקלים. נוסיף לזה פינוי של שבע משפחות באדוריים, שלושה פינויים בגבעה שהוקמה סמוך לעפרה, 12 פינויים בנקודת התיישבות שהוקמה למרגלות יצהר, לפחות ארבעה פינויים בגבעת אוהבי־יה ליד בת עין, הרס של נופי יהודה - גבעה חדשה שהוקמה מיד לאחר הרצח של דימנטמן, הרס כרמים ביישוב עמונה ושלושה פינויים בגבעת מעלה אהוביה. אני לא מדבר על יותר מ־15 פינויים בחומש, החרמות ומעצרים, ששם יש בג"ץ, ופינוי קרוואן בקומי אורי, גבעה שבה יש שטח צבאי סגור, שגם שם ראינו כיצד יש עליית מדרגה רצינית".

דבריו של ירד מגובים בעדויות מהשטח. "שמענו מגורמים בשטח: אנחנו עומדים להרוס שבוע אחרי שבוע, לא ניתן לזה לקום מחדש. אם בעבר היו מפנים את הגבעות הללו, דוקרים אותן נקודתית אבל אחר כך עוזבים לשנה וחצי, כעת נראה שהממשלה מאמצת את הנרטיב של הרשות שאמרה שהגבעות הן עצם בגרון ועלולות לסכל את הרצף הדרוש לצורך הקמת מדינת פלשתינית. נראה שגנץ, בנט ושקד החליטו לעזור לאבו־מאזן לסלק את המכשול הזה. אין ספק שהגבעות הן חיל החלוץ שבולם את ההשתלטות הערבית, והחשש שלנו הוא שברגע שיסיימו איתנו הם יעברו להתיישבות הצעירה".

לדברי ירד, שינוי המדיניות כולל גם עליית מדרגה בשימוש באלימות במהלך הפינויים ובתזמון שלהם. "בפינוי האחרון בקומי אורי הם הגיעו ביום שישי בצהריים. מדובר במדיניות שלא הייתה קיימת בעבר ומעידה על להיטות מטורפת של הממשלה שמתווה את המדיניות. כדי לבצע פינוי בשישי הם הקפיצו פקחים מהבית והשאירו חיילי מג"ב שבת, משהו שלא היה קיים עד היום".

ירד מדגיש כי סף ההכלה של השוטרים בפינויים נמוך מאוד. "בפינוי בקומי אורי ראינו אלימות של ירי כדורי ספוג לעבר מפגינים פסיביים, משהו שלא היה עד היום. בעבר שוטר אולי היה מאיים עליך בגז פלפל, כיום הוא כבר מאיים עליך בטייזר, ואם לא תבוא לו טוב בעין - אקדח טייזר או כדור ספוג. האלימות שלהם עלתה מדרגה. השבוע בפינוי בעוז ציון היו מפגינים שתיעדו אלימות וקיבלו טייזר וגז פלפל לתוך הפנים. יותר מכך, נער כבן 17 מהיישוב בית אל הגיע יחד עם עשרות נערים נוספים למחות נגד ההרס, וכשנכנס לאחד הבתים התנפל עליו קצין מג"ב מאחורי גבו והחל להפליא בו את מכותיו, תוך שהוא לוחש באוזנו: 'פה אין מצלמות. אין לך מה לעשות, אף אחד לא רואה'. כשניסה לזעוק לעזרה תוך שהקצין מכה אותו באגרופים, בועט בו ודורך עליו, עיקם הקצין בעוצמה את לסתותיו וסינן לעברו 'עכשיו אתה גם לא יכול לצעוק'. הוא סיפר לי יותר מאוחר: 'פירקו אותי במכות כפשוטו, מהראש עד הרגליים. זאת פשוט הייתה אלימות מטורפת בלי שעשיתי דבר'".

גורם ביטחוני בכיר שאיתו שוחחנו מאשר את המגמה הקיימת. "בוודאי שמרגישים שינוי מגמה בהתיישבות. הייתה גבעה שעלתה, והורידו אותה תוך שעה בהוראת שר הביטחון", הוא מספר ל'בשבע'. "רואים את הפינויים בחומש, בגאולת ציון, בעוז ציון וברמת מגרון, ובכלל, יש יותר אכיפה כלפי היישובים. הלחץ עולה וארגוני שמאל מסתובבים יותר בשטח, כולל ח"כים ממרץ, ארגוני שמאל כמו 'שלום עכשיו' וגיא הירשפלד שבאים ומסתובבים פה ואומרים: אתם עוד תרדו מכאן. הם מרגישים שיש להם קול בקואליציה שמחזיר אותם לשטח. בעבר הם היו רדומים והיום יש להם מוטיבציה, הם באים ודורשים. יותר מכך, נראה שיש הכוונה מלמעלה כי ביותר ויותר מקומות שקרובים לכפרים אנחנו רואים שסוללים כבישים חדשים תוך אמירה מגבוה שלא מתערבים. חמ"ל C, חמ"ל שהצבא הקים כביכול כדי להיאבק בהשתלטות הפלשתינית על שטחי C, לא מתערב ולא שולח כוחות. השטח שלהם התעורר ואנחנו חווים חזרה הרבה אחורה".

"גנץ ממשיכו של רבין"

יו"ר מפלגת הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' רואה בשר הביטחון בני גנץ את הכתובת העיקרית. "הכותרת היא חד־משמעית: בני גנץ רואה עצמו כממשיכו של רבין. הוא פועל בשטח כדי לאפשר השתלטות פלשתינית כמו שלא הייתה מאז אוסלו", אומר סמוטריץ ל'בשבע'. "אומרים גם ביבי לא טיפל, אבל בהיקפים שבהם זה מבוצע, בסמכות, ברישוי ובעצימת העין לא היה דבר כזה מאז אוסלו. פשוט בונים את המדינה הפלשתינית באופן שלא יהיה מה לדבר אחר כך, קפיצת מדרגה באופן שלא יהיה על מה לעשות משא ומתן. במקביל גנץ חונק כל יכולת של ההתיישבות להתרחב, באגרסיביות ובהחלטיות, כמו שאמר אובמה: אפילו לא בלוק אחד נוסף. זו המדיניות שהוא מוביל בשטח, ומי שמבצע אותה למהדרין מן המהדרין הוא יהודה פוקס, אלוף הפיקוד שהוא נורא ואיום בהקשר של ההתיישבות. יש אוגדונרים ומח"טים מצוינים, אבל אלוף פיקוד שמחזיר אותנו לימים של גדי שמני כאלוף פיקוד".

במקביל, לדבריו, גנץ מניע תהליך מדיני. "הוא מחייה את אבו־מאזן, מכין את התשתית הפיזית, מעורר את הקהילה הבינלאומית בשיח עם האמריקאים שמתחבר ללפיד שמסתובב בעולם ומוכר את אוסלו ד' על סטרואידים. אני אומר לחבריי במחנה הלאומי ובהתיישבות: אנחנו שם. אם לא נתעורר מהר לפני שיהיה מאוחר, אנחנו נתעורר כשלא יהיה אפשר לעצור, כמו באוסלו ובגירוש מגוש קטיף שאנשים התעשתו מאוחר מדי".

סמוטריץ' מוצא מקבילות נוספות לימים הקשים של אוסלו וההתנתקות. "האווירה בהתיישבות במפגש שלנו עם מערכת הביטחון היא כמו בימים שלפני הגירוש ברמת האנרגיות השליליות. אומרים לי את זה גם ראשי מועצות, שהם בדרך כלל בקשר טוב עם האלוף ועם הדרגים בשטח, שיש אווירה מאוד מאוד רעה. זה מצטרף לעובדה שעם רוב השרים אין על מה לדבר. הם לא יכולים להרים טלפון לשרת התחבורה שעצרה תקציבים או לשרה להגנת הסביבה, חוץ משר השיכון אלקין ומשרת הפנים שזרקה להם כמה שקלים. פרט לכך, אין להתיישבות עם מי לדבר בממשלה. זה מורגש ברמת היומיום ומצטרף לקמפיין 'אלימות המתנחלים', להשחרה ולדמוניזציה שעושים לנו".

גם בתחום אישורי הבנייה העסק מורכב. "מועצת התכנון העליונה מתכנסת אחת לרבעון, ומאז הקמת הממשלה היא התכנסה פעם אחת, ובמקביל אישרה תוכניות לפלשתינים וגם זה לא היה עשר שנים. הפלשתינים משתוללים בבנייה חוקית ולא חוקית, בעצימת עיניים ואפילו באמירות של גנץ ואבו־מאזן בשטח: תשתוללו וזה שלכם, נוסף לכל התקציבים המטורפים שהם מקבלים מהקהילה הבינלאומית".

קפיצת המדרגה נוגעת גם להתיישבות הצעירה. "מדובר על כל בלוק שזז בשטח. לא בכדי פינו לאחרונה קרוואנים ביישוב אדוריים בהר חברון במקום שהוא אדמות מדינה. יכול להיות שאם יבנו משהו בתוך היישובים בהתיישבות הצעירה ואף אחד לא רואה, אולי זה יישאר, אבל אם יצאו 50 מטר החוצה - יהרסו להם למחרת. זה מאוד מחדד את האווירה: עד היום היו מגבלות וכל אחד שיחק את המשחק שלו, זו אומנם גם חולשה אבל בסוף יש לממשלה ולצבא מגבלות ולחצים מדיניים ובבסיסה המערכת אוהדת את ההתיישבות. אבל כעת המצב השתנה, ויש תחושה שהמערכת עוינת את ההתיישבות".

מה כן אפשר לעשות?

"להפגין 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, מול הבית של אובדי הדרך שפעם היו בימין בממשלה, למרר להם את החיים ולא לתת להם דקה אחת של שקט עד שיפרקו את הממשלה. עד שיתעוררו מעצמם לפרק אותה כבר יהיה מאוחר מדי, כמו שהמפד"ל יצאו מהממשלה של אריק שרון כשכבר היה מאוחר מדי. אם אני מזהה נכון אנחנו בתוך אוסלו שמתבשל לאט, ולכן צריך למרר להם את החיים, להפעיל את כל הסירנות ולא לתת דקה שקט, עכשיו, לא בעוד שנה כשהם יגידו 'הנה, אתם צודקים', אבל אז יהיה מאוחר מדי, כי אנחנו עמוק בתוך התהליך".

"נדע בעוד שנה"

עד שהמחאה שסמוטריץ' מדבר עליה תתעורר, הוא וחברי סיעתו קיימו ישיבת סיעה מיוחדת במאהל המחאה שהוקם מול משרד ראש הממשלה בעקבות הרצח של יהודה דימנטמן הי"ד ואיום ההרס לאחריו ביישוב חומש. המוחים במאהל דרשו שלא להרוס את ישיבת חומש, להגן על אדמות הלאום ביו"ש ובנגב ולהסדיר את ההתיישבות הצעירה. חברי הסיעה דיברו במאהל על מחדלי ההתנהלות של הממשלה בכל הקשור להתיישבות היהודית.

למרות האמור לעיל, לא כולם תמימי דעים באשר למגמות בשטח. "לדעתי אין שינוי משמעותי לרעה. נראה שאותו מצב שהיה בממשלה הקודמת ביחס להתיישבות נשאר", טוען קובי אלירז, שהיה עוזר שרי הביטחון לענייני התיישבות. "הממשלה הקודמת לא החילה ריבונות, לא הסדירה את ההתיישבות הצעירה, לא את החוות ועוד. בנוסף לכך, יש את המערכה על שטחי C שנשארה בלי טיפול, ופינוי מאחזים חדשים תמיד היה. וכן, עדיין אי אפשר לומר בבטחה שאישורי תוכניות הבנייה ירדו, נצטרך עוד זמן כדי להבין. צריך להשוות תפוחים לתפוחים ואגסים לאגסים, השאלה אם אתה משווה את ממשל ביידן לממשל טראמפ או משווה את ממשל ביידן לממשל אובמה, כי כרגע אין לנו עדיין מספיק נתונים לדעת באמת מהי המגמה, לי זה עדיין לא ברור לגמרי. לפני חודשיים היה אישור של הממשלה הנוכחית ליותר מ־3,000 יחידות דיור. אמריקה אכן הביעה תרעומת, ונצטרך לעקוב אחר ההשלכות של התרעומת הזאת בפעם הבאה גם בהיבט של מספר יחידות הדיור המאושרות וגם בתדירות הישיבות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי".

למרות זאת טוען אלירז כי הזליגה לרעה מתבטאת בפגישות בין גנץ לאבו־מאזן. "גם אישורי תוכניות לפלשתינים בלי קריטריונים ברורים זה דבר חמור שיצר תקדימים לא פשוטים. יש פה בהחלט זליגה ואיתות חיובי לפלשתינים שלא מוסיף הרבה טוב. אני באופן אישי חושב שצריך לאשר לפלשתינים לבנות גם בשטחי C, אבל צריך קריטריונים מאוד ברורים. לא ראיתי שיש חשיבה מעמיקה בנושא".

אבל יש יותר פינויי מאחזים?

"גם בתקופת נתניהו היו פינויים של מאחזים חדשים. אפשר אולי לומר שעכשיו, בגלל התקדים שלכאורה נוצר בהקמת אביתר, יש משנה זהירות ביחס למאחזים חדשים, ונצטרך גם לעקוב אחרי ההתחייבות של הממשלה לחזור לאביתר״.

ומה בנוגע לפרויקטים בתחום התחבורה שהשרה מיכאלי עוצרת?

"נראה שהשרה הנוכחית לא רוצה לאשר יותר מדי פרויקטים, אבל לצערי גם בתקופת הליכוד הארוכה לא היה בזה שינוי משמעותי לטובה ביחס ליו״ש. הרוב המוחלט של הכבישים אצלנו הם עולם שלישי, במיוחד בהשוואה למתיחת הפנים ושדרוג הכבישים שבוצעו בישראל הקטנה".

אלירז מסכם: "האם ביו"ש יש כזה שינוי לרעה? התשובה היא שברוב הסוגיות לא ממש. יש שינויים מסוימים לרעה שאותם הזכרתי, אבל צריך להמשיך לעקוב אחר המגמה. בואו נראה גם את אישורי התוכניות של הבנייה שהם חלק מהמדדים. הממשלה הזאת תיבחן על שנת 2022, בואו נראה כמה יחידות יאשרו אז. נדבר בעוד שנה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו