אנטיגן
אנטיגן צילום: איסטוק

בהסתדרות הרוקחים בישראל הוחלט על מיזם שיקל על ההוצאה הכלכלית סביב בדיקות האנטיגן. שורת בתי מרקחת פרטיים תחלק בדיקות חינם למשפחות הרוכשות בדיקות החל מהילד הרביעי. דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, מספר.

כבר בראשית דבריו מדגיש פפו כי מדובר ביוזמה פרטית שאינה נתמכת ואינה מסובסדת על ידי גורם ממשלתי או חברה כלשהי. "החל מהילד הרביעי ומעלה הבדיקות תינתנה בחינם. אנחנו מכניסים יד לכיס ושמים כתף מתחת לאלונקה".

לשאלתנו אם יתכן והיוזמה פחות נצרכת לנוכח הבטחת ראש הממשלה לתת בחינם שלוש בדיקות לכל ילד במערכת החינוך, אומר פפו כי "זה טוב שיש מספר יוזמות, אבל שלוש בדיקות אולי יספיקו לעשרה ימים. בהרבה מוסדות דורשים בדיקה יום כן ויום לא", הוא מזכיר את ההוצאה שצפויה להיות לכל משפחה בהיקפים גדולים בהרבה מאשר מחירן של שלוש בדיקות.

עוד שאלנו אודות מהימנותן של הבדיקות, סוגיה המעסיקה את הציבור לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. פפו משיב ומציין כי מדובר בבדיקות שאם תוצאותיהן שליליות נכון לבצע אותה שוב בתוך 48 או 72 שעות, אך אם התוצאה חיובית זו אכן תוצאת אמת. במציאות כזו קיימת רמת מהימנות לא מבוטלת גם אם היא לא מוחלטת.

פפו מציין כי רמת אמינות הבדיקה לא תמיד תלויה בבדיקה עצמה, ולעיתים היא תלויה במיומנות הבודק, אך מעבר לכך הוא מוצא ערך גם בבדיקה שרמת מהימנותה היא 50-60 או 70 אחוזים. לטעמו ראוי שממשלת ישראל תרכוש 30-40 מיליון בדיקות אנטיגן ותחלק אותן חינם לאזרחים. עבורה מדובר בעלות שהיא טיפה בים, אבל הרווח גדול גם משום שהעלות בהיקפים שכאלה תהיה פחותה בהרבה, גם משום שהדבר יבטל את השוק השחור שהתעורר סביב רכישת הבדיקות, גם ימנע אגירה של בדיקות ומחירים מופקעים.

האם העברת הבדיקות לאחריות האזרחים אינה מעידה על אבדן שליטה? האם משמעותה אינה ויתור על הניסיון לדעת כמה נדבקים ישנם ומה מצבה של ישראל, אם היא בתחילת, אמצע או סוף גל הדבקה, שכן אין לדעת מי אכן ביצע בדיקות, מה היו התוצאות ומי ידע לבצע בדיקות באופן מדוייק ובעיקר אם תוצאות חיוביות אכן שלחו אנשים לבידוד או שאלה בחרו להתעלם?

פפו סבור שאכן מצד אחד מדובר באבדן שליטה, אך מדובר בברירת מחדל שכן לא ניתן לצפות מפתרון כלשהו להיות כזה שיסגור כל פינה, כהגדרתו, "תמיד יהיו שוליים, תמיד לא ניתן יהיה לענות על כל אפשרות".

בעקבות הדברים הזכרנו את המציאות שרווחה בישראל עד לפני מספר חודשים כאשר איכוני שב"כ זיהו את המחויבים בבדיקה, משרד הבריאות היה מעודכן על כל בדיקה שבוצעה ועל כל תוצאה ומערכת האכיפה וידאה שאכן הבידודים מתבצעים למחויבים בכך. פפו מצידו מזכיר לנו את ההתנגדויות שגררה המדינות ההיא ואת הקושי שהיה גם אז לעקוב אחרי האזרחים.

האם המסקנה היא שהבחירה היא אפס או מאה, אבדן שליטה או וודאות מוחלטת? האם האופציה של וודאות ברמה גבוהה יחסית לגבי מצבה של ישראל ומצב אזרחיה לא עדיפה? פפו מסכים שאכן כך, אך מעיר כי מקבלי ההחלטות אינם פחות חכמים מאיתנו וניתן לשער שהחלטותיהם מתקבלות מתוך שיקול דעת, גם אם בתוכו נכלל שיקול דעת פוליטי.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו