נתניהו ומנדלבליט
נתניהו ומנדלבליט צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

האסטרטג רוני רימון, מי שליווה בעבר את בנימין נתניהו, מסביר את ההיגיון מאחורי החלטה, אם אכן תתקבל כזו, של נתניהו לקבל את הצעת עסקת הטיעון.

"נתניהו הגיע למסקנה שראש ממשלה הוא כבר לא יהיה", אומר רימון. "הוא ניסה את זה במספר מערכות בחירות ולא עלה בידו להרכיב ממשלה, ומאחר והוא הבין שהקריירה הפוליטית שלו הגיעה לסיומה הוא הסכים לעסקת טיעון במסגרתה הוא יגדר את הסיכונים שלו".

האם השיקול הזה גובר על שיקול המורשת שהוא יותיר מאחוריו, אם כעבריין מורשע או כמנהיג שככרות ובתי ספר נקראים על שמו? "כל דבר הוא שאלה של אלטרנטיבות, וברור שזו לא האלטרנטיבה הטובה ואולי גם לא הצודקת, אבל אנחנו יודעים שמערכות משפט לא מייצרות צדק ולא אמת, אלא לכל היות אמת משפטית לשעתה". במציאות כזו, אומר רימון, רבים בוחרים באפיק עסקת הטיעון על מנת שלא להותיר את הכרעת גורלם ועתידם בידי בתי המשפט.

לטעמו של רוני רימון העובדה שבעוד זמן קצר מאוד מסיים היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את כהונתו, מסייעת לצדדים להגיע להסכמה שכזו. "סוף כהונת מנדבליט היא הזדמנות לסיים את הפרשה, ואני מניח שגם למלנדבליט יש שיקולים למה הוא רוצה ללכת לעסקת טיעון, ביו ה שאר כי הוא מבין שהסיכוי להרשיע את נתניהו בפרשת השוחד הולך ויורד, והוא לא רוצה הפסד בבית המשפט ולכן להערכתי הוא עשה את החשבון שלו. כל אחד רוצה להגדיר לעצמו את הניצחונות וההפסדים שלו. לא לקחת סיכונים. זו עסקה שיכולה לצאת לפועל כשלשני הצדדים יש מה להרוויח ומה להפסיד מאי קיומה של העסקה הזו, ומצד שני יש להם מה להרוויח מקיומה. כל אחד יודה מה הרווחים וההפסדים שלו".

האם מעבר להיגיון של שני הצדדים הוא עצמו כיועץ אסטרטגי היה ממליץ לנתניהו לבחור בכיוון זה ולהסכים לעסקה? רימון משיב בחיוב: "כן, כי השאלה כעת היא שאלת הקלון שמשמעותה היא שהוא לא יוכל להיות ראש ממשלה בשבע השנים הקרובות, כלומר עד קרוב לגיל שמונים. כלומר שהוא מוותר על משהו שכבר אין לו ממילא".

"הרבה אנשים אמרו שיוכיחו את הצדק בבית המשפט ובסופו שלד בר יצאו בהפסד גדול והדוגמא הבולטת היא משה קצב שיכול היה לצאת בשום דבר וסיים בשבע שנות מאסר. אנשים לא רוצים לקחת סיכונים, ובמקרה נתניהו הסיכון למאסר גדול, הסיכוי להיות ראש ממשלה מחדש הוא קטן עד אפסי ולכן הייתי מציע לו לקחת את ההצעה הזו".