התפרצות הר געש. ארכיון
התפרצות הר געש. ארכיון צילום: ISTOCK

נזקי ההתפרצות הגעשית והצונאמי בטונגה עדיין נבחנים על ידי הרשויות.

הוולקנולוג פרופ' ישי וינשטיין, איש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן, מספר על השלכותיו של אירוע בסדר גודל שכזה.

"אנחנו לא ממש יודעים מה הנזקים ואם יש נפגעים בנפש", פותח פרופ' וינשטיין. "השאלה הגדולה היא אם יהיו התפרצויות נוספות או לא. נראה שההתפרצות שהייתה בשבת היה חריג לחלוטין. זו הייתה התפרצות שונה לחלוטין ממה שחוו באזור הזה ביותר ממאה השנים האחרונות. מדובר באזור שהיו בו התפרצויות רבות אבל קטנות יותר. הפעם התפרצות גדולה, חומר רב שנזרק, צונאמי וכמות גדולה שכמותה לא נצפתה של ברקים".

פרופ' וינשטיין מציין כי הגיאולוגים סבורים שמדובר באירוע של אחד לאלף שנים. "בדרך כלל כשקורה אירוע שכזה, שהוא לא כמו עוד רעידת אדמה, קורות כמה התפרצויות. מדובר באזור מאוד פעיל וולקנית. ברוב המקרים מדובר בכמות קטנה יחסית של חומר מגמה שיוצא מתוך כדור הארץ והסיבה להתפרצויות הציוריות של עמוד אפר ועשן הן כתוצאה מהמגע של החומר הלוהט עם חומר שבחוץ כמו מי ים. הפעם זו התפרצות גדולה ולכן זה מעורר חשש אצל מי שעובד שם שהלחץ מתוך כדור הארץ גובר. יש מאגר מגמה מתחת והוא יכול לפלוט בצורה מדודה ויכול לפרוץ בבת אחת".

פרופ' ווינשטיין ממשיך בהסברו כי "החומר המתפרץ קשור לגזים מתוך כדור הארץ. ככל שהוא משתחרר יותר ויותר גזים משתחררים. כנראה שבאזור הזה יש מחזוריות של אגירת גזים לאורך אלף שנה ומדי פעם משתחרר מעט החוצה. השאלה אם הפעם זה קצת יותר גדול ממה שהיה, או שהכול יצא בבת אחת ואת זה הגיאולוגים יצטרכו לבדוק. כרגע אנחנו יודעים מעט מאוד".

אחד הגורמים לחשש להתפרצויות נוספות הוא גודל הפתיחה של הקרקע באירוע חריג שכזה, מה שמקל על התפרצויות נוספות להתרחש. "ברור שכאשר דבר כזה נפתח זה תהליך שיכול לעודד את עצמו כמו כדור שלג. אבל בינתיים חלפו יומיים ולמיטב ידיעתנו לא קרה משהו גדול".

"הפעילות שככה לקראת יום שישי ואז בשישי בלילה היא עלתה ובשבת בבוקר קרתה ההתפרצות. לקראת התפרצויות קורים דברים מוזרים מאוד כמו שקט מדהים", אומר פרופ' וינשטיין ומזכיר התפרצות שהייתה בארה"ב לפני למעלה מארבעים שנה וגם בה קדם להתפרצות שקט שאף הוביל את הרשויות לאפשר לדיירים לשוב לאזור ההתפרצות לאחר שמחשש להתפרצות הם פונו מהמקום. התושבים חתמו על אחריותם בכניסתם למקום ונכנסו ביום שישי למקום לנוכח השקט המוחלט שהסתמן ובשבת בבוקר הייתה התפרצות אדירה.

פרופ' וינשטיין מעיר כי בהתפרצות האחרונה בטונגה הייתה כמות ברקים שלא הייתה מעולם, 6000 ברקים לדקה. בהקשר זה של מעורבות מזג האוויר באירוע הוא קובע כי כאן זג האוויר אינו משפיע על ההתפרצות אלא להיפך, כלומר שהאדם אינו אחראי לסוגיה זו של התפרצויות געשיות.

וינשטיין מציין שכמו ברוב אסונות הטבע גם במקרה התפרצויות געשיות לאדם אין הרבה מה לפעול מעבר להגברת הפיקוח. בדבריו הוא מציין שטונגה אינה המדינה הנחשלת ביותר ובין מאה אלף תושביה יש גם גיאולוגים, אך גם המערכות שמנטרות במדינות המפותחות לא מבטיחות שדברים לא יקרו שם. "המזל הוא שהתפרצות לא מתרחשת פתאומית, שלא כרעידת אדמה. הר געש נותן סימנים כמו יציאת קיטור והתפרצויות קטנות".

עוד הוא מספר על הקושי העכשווי לבחון את האירוע האחרון בטונגה שכן מדובר באפר שעלה לגובה של כעשרים קילומטרים ויצר פטרייה בקוטר של כ-260 קילומטר, כך שלפי שעה לא ניתן לזהות מה קורה בחלקה הפנימי של ההתפרצות ולא ניתן אפילו לדעת אם היא התרחשה מעל או מתחת לפני השטח.

הבדיקות הגיאולוגיות שיבוצעו יבוצעו עוד לפני הרגיעה המוחלטת של ההתפרצות. "יש מקומות אחרים שזה לוקח שבועות וחודשים והשאלה היא אם ההתפרצות פרקה את כל הלחץ שהיה או רק חלק. גיאולוגים מקומיים הולכים מסביב ומחפשים שכבות של אפר וולקני, ומנסים לראות אם מדובר באירוע אחד שגם הוא שולח לפעמים אלפי מטחים של חומר, או שיש הפסקות ומנסים לאמוד את הזמן של ההתפרצות. הגיאולוגים שם טוענים שבפעם הקודמת זה היה בשנת 1100, ואז זו הייתה סדרת אירועים. לא ניתן לקבוע שזה מה שיקרה גם כעת. אנחנו יכולים רק לקוות שזה לא יקרה גם כעת".

עוד שאלנו את פרופ' וינשטיין אם ישראל נמצאת ברמת סיכון בהיבט זה של התפרצויות געשיות לנוכח ההיסטוריה באיטליה. להערכתו דווקא בהיבט זה התשובה מרגיעה, גם אם תהיה התפרצות נוספת באיטליה השלכותיה לא צפויות להגיע עד אלינו.

פרופ' ישי וינשטיין
פרופ' ישי וינשטיין צילום: פרטי
whatsapp
הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של ערוץ 7