"כל ויכוח ציבורי שפורץ בישראל מתפרץ בעוצמות רגשיות גבוהות מאוד, אך עלינו לזכור שאת הוויכוח צריך לנהל כמו בין אחים". דברים אלה אמר ראש הממשלה אריאל שרון בטקס השנתי לחללי הספינה "אלטלנה", שהתקיים אתמול בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
לדברי שרון, הלקח העיקרי מפרשת "אלטלנה" הוא ש"מותר להתווכח, אך אסור לפלג. מותר להרים קול, אך אסור להרים יד. אויבינו אינם מבחינים בינינו".
בדבריו הזכיר שרון את ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, מפקד ארגון האצ"ל בתקופת "אלטלנה", וציין אותו כמופת למנהיג שהצליח למנוע מלחמת אחים בשעות קשות של ויכוחים מרים בישראל.
"נפלה לידיי הזכות הגדולה לעבוד במחיצתו של בגין כראש ממשלה, וראיתי אותו מקבל החלטות גורליות, אך בגין תמיד אמר שההחלטה הגורלית ביותר בחייו הייתה זו שקיבל כראש האצ"ל להבליג, ההחלטה להבליג בתגובה לירי על ה'אלטלנה'. בגין אמר לי: 'אני מקווה שאחרי מותי אזכר כמי שמנע מלחמת אחים. זו ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי בחיי, יותר חשובה מכל ההחלטות שקיבלתי כראש ממשלה'".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר בטקס כי הלקח מפרשת "אלטלנה" הוא: מלחמת אחים - לעולם לא. לדבריו, " היום, לקראת הימים המצפים לנו, עלינו למרק וללטש את הלקח ההוא".
"אני חרד מאוד מחזרתם של הקולות הרעים והפנאטיים ההם של שנאה ודה-לגיטימציה נגד ציבור חלוצי נפלא", אמר ריבלין, "ואני חרד גם מפני תגובתם של יחידים באותו הציבור".
כזכור, אלטלנה הייתה אוניית נשק של ארגון המחתרת אצ"ל, שבראשו עמד בגין. ביוני 48', בעיצומה של מלחמת העצמאות, יצאה אלטלנה מחופי צרפת לארץ.
במשא ומתן ארוך בין האצ"ל לבין הממשלה הזמנית תבע האצ"ל לקבל חלק מהנשק, בין השאר כדי להעבירו לאנשיו בירושלים. תביעה זו התפרשה כניסיון לחולל הפיכה או להכריז על מדינה נפרדת בירושלים. לבגין הוצג אולטימטום למסור מיד את האונייה על תכולתה, והצעה זו נדחתה.
האונייה הפליגה לתל אביב, ובגין על סיפונה, בהנחה שאוהדי אצ"ל הרבים בעיר יסייעו להשגת הסדר. בחוף תל אביב עלתה הספינה על שרטון, ומיד פרץ עימות דמים בין אנשיה ואוהדיה לבין ההגנה. בחילופי האש בין כוחות ההגנה והפלמ"ח, בתגבור של תותח, לבין האצ"ל נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ושלושה מההגנה.
בהמשך פורק האצ"ל ואלטלנה הפכה מצד אחד לסמל למרד שסוכל בהחלטה נחרצת של קברניט, מצד שני לעוול הנורא שנעשה לאנשי האצ"ל, תוך שפיכת דם של חפים מפשע.
בתוך כך נודע כי בין אנשי הליכוד לבין משמרת מחאה של תנועת החרות שהגיעה לאזכרה, בראשות מנהיג חרות, מיכאל קליינר, פרץ עימות קולני. אנשי חרות נשאו שלטים ובהם הכתובות: "מפת הדרכים גוררת למלחמת אחים" ו"אלטלנה – לא עוד". אנשי הליכוד הביעו זעם על כי קליינר ואנשיו מקיימים הפגנה בבית הקברות. קליינר השיב להם כי מוטב להגיע לבית הקברות לפני שתתתרחש אלטלנה נוספת, ולא אחרי כן. (ח)
לדברי שרון, הלקח העיקרי מפרשת "אלטלנה" הוא ש"מותר להתווכח, אך אסור לפלג. מותר להרים קול, אך אסור להרים יד. אויבינו אינם מבחינים בינינו".
בדבריו הזכיר שרון את ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, מפקד ארגון האצ"ל בתקופת "אלטלנה", וציין אותו כמופת למנהיג שהצליח למנוע מלחמת אחים בשעות קשות של ויכוחים מרים בישראל.
"נפלה לידיי הזכות הגדולה לעבוד במחיצתו של בגין כראש ממשלה, וראיתי אותו מקבל החלטות גורליות, אך בגין תמיד אמר שההחלטה הגורלית ביותר בחייו הייתה זו שקיבל כראש האצ"ל להבליג, ההחלטה להבליג בתגובה לירי על ה'אלטלנה'. בגין אמר לי: 'אני מקווה שאחרי מותי אזכר כמי שמנע מלחמת אחים. זו ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי בחיי, יותר חשובה מכל ההחלטות שקיבלתי כראש ממשלה'".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר בטקס כי הלקח מפרשת "אלטלנה" הוא: מלחמת אחים - לעולם לא. לדבריו, " היום, לקראת הימים המצפים לנו, עלינו למרק וללטש את הלקח ההוא".
"אני חרד מאוד מחזרתם של הקולות הרעים והפנאטיים ההם של שנאה ודה-לגיטימציה נגד ציבור חלוצי נפלא", אמר ריבלין, "ואני חרד גם מפני תגובתם של יחידים באותו הציבור".
כזכור, אלטלנה הייתה אוניית נשק של ארגון המחתרת אצ"ל, שבראשו עמד בגין. ביוני 48', בעיצומה של מלחמת העצמאות, יצאה אלטלנה מחופי צרפת לארץ.
במשא ומתן ארוך בין האצ"ל לבין הממשלה הזמנית תבע האצ"ל לקבל חלק מהנשק, בין השאר כדי להעבירו לאנשיו בירושלים. תביעה זו התפרשה כניסיון לחולל הפיכה או להכריז על מדינה נפרדת בירושלים. לבגין הוצג אולטימטום למסור מיד את האונייה על תכולתה, והצעה זו נדחתה.
האונייה הפליגה לתל אביב, ובגין על סיפונה, בהנחה שאוהדי אצ"ל הרבים בעיר יסייעו להשגת הסדר. בחוף תל אביב עלתה הספינה על שרטון, ומיד פרץ עימות דמים בין אנשיה ואוהדיה לבין ההגנה. בחילופי האש בין כוחות ההגנה והפלמ"ח, בתגבור של תותח, לבין האצ"ל נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ושלושה מההגנה.
בהמשך פורק האצ"ל ואלטלנה הפכה מצד אחד לסמל למרד שסוכל בהחלטה נחרצת של קברניט, מצד שני לעוול הנורא שנעשה לאנשי האצ"ל, תוך שפיכת דם של חפים מפשע.
בתוך כך נודע כי בין אנשי הליכוד לבין משמרת מחאה של תנועת החרות שהגיעה לאזכרה, בראשות מנהיג חרות, מיכאל קליינר, פרץ עימות קולני. אנשי חרות נשאו שלטים ובהם הכתובות: "מפת הדרכים גוררת למלחמת אחים" ו"אלטלנה – לא עוד". אנשי הליכוד הביעו זעם על כי קליינר ואנשיו מקיימים הפגנה בבית הקברות. קליינר השיב להם כי מוטב להגיע לבית הקברות לפני שתתתרחש אלטלנה נוספת, ולא אחרי כן. (ח)