בנימין נתניהו
בנימין נתניהו צילום: רויטרס

אין לחשוד בכותב שורות אלו שאהבתו לנתניהו שיבשה את שיקול דעתו. פעמים רבות כתבתי דברים נוקבים וקשים נגד התנהלותו של יו"ר האופוזיציה. לא היססתי לבקר אותו גם כשזה היה מאוד לא נעים לי אישית.

ומהמקום הנקי הזה אני מבקש לומר את דעתי הקטנה. קשה לי מאוד עם התנהלותו של בנימין נתניהו בשנים האחרונות, אבל אין בכך בכדי לשנות את העובדה שהוא הקדיש את חייו למען המדינה.

המציאות הבלתי נתפסת מלמדת על כך ש- 20% מהזמן שבו המדינה קיימת, ישב מר נתניהו על כיסא ראש הממשלה ללא יכולת להשלים לילה אחד עם שינה טובה או יום אחד של חופש אמיתי נטול דאגות. ראוי הוא בנימין נתניהו לשנים של שקט ושלווה אחרי השנים הטרופות שעבר.

"הציבור צמא להכרעת הדין", מספרים לנו נקדנים משפטיים. ואני אומר שאם הציבור מעוניין להרוות את צימאונו, כדאי שילך לשתות מים. אם הציבור יחכה לפסק הדין שיגיע רק עוד שנים ארוכות, הוא עלול לגווע בצמא.

"נתניהו חייב להמשיך במשפט כחלק מהמאבק במערכת המשפט" טוענים הנקדנים מהצד השני, ושולחים את נתניהו, שכבר נתן למדינה הזאת מה שיכול היה לתת, להשלים את חייו במאבק משפטי שהאפשרות שייגמר בבית האסורים נמצאת על השולחן. ואני רק שואל האם אותם תומכי נתניהו היו מוכנים לסכן את שנותיהם היפות שלהם בישיבה בבית האסורים?

אין זה הזמן לפקפק במוסד עיסקאות הטיעון המככב בחיינו מידי יום ומידי שעה. אם מוסד כזה קיים במחוזותינו, זהו המקום להפעיל אותו. מגיעה לנתניהו עיסקת טיעון, והאמת והשלום אהבו.